כעס וטינה
חסם משמעותי שעומד בפנינו בדרך לאהבה עצמית הוא הכעס והטינה שמלווים אותנו מן העבר.
ייתכן שבעבר אנשים לא ידעו לתת לנו מקום של אהבה והערכה, ופגעו וזילזלו בנו, כך שהתרגלנו להתייחס לעצמנו בחוסר כבוד והערכה.
להמשיך עם תפיסות העבר זה בעצם להמשיך ולהעניש את עצמנו ברגע הנוכחי על כך שמישהו פגע בנו בעבר הרחוק.
תפוחי אדמה רקובים
סיפור ידוע מספר על מורה בארצות הברית, ששוחחה עם תלמידיה על הכעסים וההקפדות שאנו נוצרים בליבנו, והביאה לכיתה שק גדול של תפוחי אדמה.
התלמידים לקחו תפוח אדמה כנגד כל פגיעה בה נפגעו אי פעם ממישהו, וחרטו על תפוחי האדמה את שם האיש שפגע בהם.
כל תלמיד לקח תפוחי אדמה כמניין הפגיעות שהיו בליבו, הכניס את תפוח האדמה לתיקו, ומעתה אסור היה לו להניח את תפוחי האדמה. לכל מקום שהלך – הלכו תפוחי האדמה איתו.
המשא היה כבד, והילדים החלו להתלונן…
מכביד, רקוב ומסריח…
כך חלפו שבוע, שבועיים. לאחר שבועיים החלו תפוחי האדמה להדיף ריח לא נעים, והתלמידים ביקשו מהמורה כי תניח להם להיפטר מתפוחי האדמה הללו. המורה סרבה נחרצות.
לאחר שבוע נוסף שחלף בו הם הרקיבו ממש. עובש יצא מהם, תולעים החלו להסתובב בתיק והמצב היה בלתי אפשרי ממש, אך הדבר לא גרם למורה לשנות את דעתה.
התלמידים החלו למחות על כך שהם חייבים לשאת את "הדבר הנורא הזה" לכל מקום.
לאחר שבוע נוסף בו התפודים כבר היו פקעת של ריקבון, סירחון ותולעים, קראה המורה לתמידים לשיחה.
הפגיעות שלנו
תלמידי היקרים, פתחה המורה בשיחה. אתם יודעים מהם, תפוחי האדמה שבתיקכם? נכון, אלו הפגיעות שנפגעתם.
אדם פגע בכם, ולכן אתם מענישים את עצמכם, וממשיכים לשאת את הפגיעה הכבדה, הנוראה והמסריחה הזו, לכל מקום בו אתם הולכים. אתם בעצם מענישים את עצמיכם על כך שמישהו אי פעם פגע בכם.
סודה של הסליחה
בכדי להשתחרר מן העבר, ומכל התפיסות שהביא לנו,
אנו חייבות להיות מוכנות לסלוח. תהליך הסליחה לעצמנו ולעולם, הוא תהליך ריפוי הנפש מכל תחלואיה. כל מחלה נובעת ממצב של חוסר מחילה והיא מבטאת מלחמה פנימית בתודעה שלנו שמתבטאת בגוף.
מחילה פירושה לוותר ולהרפות מן הכעס וההקפדה, והידיעה שאין לאיש יכולת לפגוע בי אם לא שזה היה רצון ה'.
אין במחילה שום מתן הצדקה למעשה. דווקא מתוך מקום הפגיעה והמחילה שבעקבותיה – יש באפשרותי להצמיח הרבה טוב לי ולעולם ע"י תובנות ומעשים שישנו אותי.
מאחלת לכן, יקרות שלי, שיחד עם ניקיון הבית, תזכו גם לנקיון הלב מכל מכאוביו. אוהבת אתכן, מיכל
(מבוסס על ספרה של ל. היי "רפא את חייך")
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
את מעלה חומר ממש מרתק!!!