בס"ד
אני מחשבת מסלול מחדש.
בין כיבוס כל המצעים
ממיינת בין הישן והחדש.
מרכזת את תובנות כל החורף
סופרת אותן כמונה מעות.
אני מחפשת אחר מחשבות חדשות
או בגדי חורף שאפשר להעלות,
מגננות ומחסומים
וקשרים, שאולי עדיף להתיר.
בין פורים לפירורים
אני ממיינת
בין הפור והגורל
לבין הפירור בשליטת היד.
מסתובבת גם אלרגיה באוויר
מספרת על הקושי לשנות
לגלות בתוכי פניות חדשות.
לבסוף,
אני מכוונת את שעון היד
לשעה אחת קדימה
מזמינה את העתיד
כבר מעכשיו, פנימה.