מאמר אחרון בסדרה: רגרסיות בפרידה מחיתולים

אפשר לגמול את הילד מחיתולים
בקלות וביעילות וכחוויה חיובית ומעצימה עבורך ועבורו!
מאמר חמישי ואחרון בסדרה.

רגרסיות:

אם את מרגישה שזה תקוע או שזה הולך אחורה, נתקלת ברגרסיה. צריך לבדוק בדיוק על מה זה יושב.
כשמזהים את הרגרסיה חשוב לא לחכות עם זה הרבה, על מנת שתהליכים שגויים לא יתבססו אצל הילד ואז יהיה הרבה יותר קשה לשנות אותם.
לפעמים זה משהו כל כך קטן, שיכול לחסוך הרבה תחושות לא נעימות לילד ולכם. ולפעמים יש צורך בייעוץ מקצועי פסיכולוגי.

הרגרסיה נוצרת בעיקר בעקבות צרכים שלא קיבלו מענה אצל הילד.
לרוב מדובר בצרכים שלאו דוקא קשורים לתהליך הפרידה מחיתולים.
אתן לדוגמא שני צרכים של הילד שאם הם לא נענים זה יכול לגרום לרגרסיה:

1. צורך בשליטה על עצמו ועל גופו – לילדים בגילאי 2-3 יש רצון חזק מאד לעצמאות ולשליטה על חייהם.
   הם מתחילים את תהליך גיבוש הדעה העצמית ומעוניינים להביע אותה.
   ילד שמרגיש שמחליטים בשבילו ולא הוא קובע ומחליט בשביל עצמו, הצורך שלו לשליטה לא נענה.
   לכן, זה יתבטא בכך שכשישאלו אותו אם הוא צריך, יאמר שאין לו או ישב בשירותים לחינם:)
   ו-2 דק' אחר כך הוא יעשה בחיתול או בלבנים.
2. צורך להיות נראה – לפעמים יש סיטואציה במשפחה שפתאום תשומת הלב שניתנה עד עכשיו לילד נפסקת או נהיית קטנה יותר. למשל בעקבות לידת אח חדש, מעבר דירה, פרידה מאדם קרוב או כל שינוי אחר שיוצר את המצב הזה. הילד חש זאת, ומנסה לגרום לסובבים אותו להתייחס אליו [ולא משנה מה המחיר שישלם על כך] ואז יכול להתבטא בכך שהוא "מפספס" הרבה.

בכל אופן חשוב מאד "לחבק את הרגרסיה" ולהבין שהילד לא עושה את זה "לי" או "דוקא כדי להרגיז אותי" אלא אינו יודע לבטא את עצמו בדרך אחרת על מנת לקבל את המענה לצורך הכל-כך חזק והכל-כך בסיסי הזה שלו.
כמובן שיש לבדוק כל מקרה לגופו ולאחר אבחון מדוייק ניתן יהיה לתת לך האם ארגז כלים להתמודדות עם הרגרסיה.

חרדות משירותים:

ל'חרדת שירותים' אין למעשה טיפול חד משמעי כי היא עשויה להיגרם משילוב של מספר גורמים. בשביל לטפל ב'חרדת שירותים', יש צורך לאבחן את תהליך הפרידה מחיתולים שהילד עבר ואת ההתנהלות של בני הבית בתהליך ולהתאים את השלבים בהתאם לאבחון.

אולם, ישנם מספר דברים שתוכלי לעשות בשביל למנוע 'חרדת שירותים' עוד בתחילת התהליך.

כיצד ניתן למנוע 'חרדת שירותים'?

1. חשיבות התגובה: נסי לשים את עצמך במקומו של ילדך. עד כה, את כל צרכיו הוא עשה בחיתול. בשביל להתקדם בתהליך הפרידה מחיתולים, יש צורך למעשה להפגיש אותו עם צרכיו. תגובתך חשובה מאוד בסיטואציה מסוג זה. הישארי נינוחה כמה שניתן והגיבי באופן עינייני: "חמודי עשית עכשיו בחיתול, בפעם הבאה נעשה בסיר או בשירותים".
   חשוב לא להיבהל, לא להילחץ ולשדר תחושת בטחון מלאה בילד בתהליך. אם קלטת את הילד בדיוק ברגע, אין להפסיקו באמצע באופן בהול אלא רק לציין זאת בפניו בצורה הכי נינוחה שרק ניתן.
2. דוגמא אישית.  ילדים לומדים את העולם שאליו הם הגיעו על ידי דוגמא אישית. על ידי התבוננות בנו ההורים, ועל ידי התבוננות באנשי החינוך שמלווים אותם, בחברים שלהם (ילדים בגן), באחים שלהם או אולי בדמויות שהם מתחברים אליהם. מכאן שמאוד חשוב להנגיש את נושא הצרכים בכל הזדמנות אפשרית, כמו שהוסבר במאמרים הקודמים.
3. גובה העיניים. הסבירי לילד מה הם הצרכים שלו. מומלץ להסביר את הקשר לאוכל ואולי אפילו לספר מעט על מערכת העיכול ותפקידה. כמובן שזה עשוי להתאים לילדים מעט גדולים יותר, בני שנתיים וחצי ומעלה אבל גם לילדים קטנים יותר, חשוב לדבר אל ההיגיון שלהם. על ידי הבנה שהצרכים זה הפסולת של הגוף , כך הילד לא יפחד מן ההיפרדות של הגדולים מגופו ולא יחשוב שזה חלק מגופו או מאיבריו שחלילה נפרדים ממנו.
4. הקצב של הילד. חשוב לא להכריח ילד לשבת בסיר או באסלה. אם הוא לא רוצה לשבת, לתת לו. ייקח לו אולי עוד קצת זמן להכיר את גופו ולקשר את הסיטואציה לסיר או לשירותים, אבל זה יקרה באופן נעים ונינוח. כאשר "כופים" משהו על הילד, הדבר עשוי להוביל להתנגדויות ולרתיעה וכפי שציינו בגיל זה הצורך בשליטה גדל.
5. לשחרר. מערכת השליטה על הסוגרים נשלטת על ידי מספר רב של הורמונים. המערך ההורמונלי שלנו בגוף מווסת על ידי מצב לחץ או רוגע. כשאת לחוצה, מחפשת כל הזמן את הילד, שואלת אותו כל כמה דקות, מנסה להושיב אותו או יוצרת ציפייה לתהליך- את יוצרת סוג של לחץ. הילד שלך מרגיש את זה ובמצב של לחץ לא ניתן להתרוקן ושלא לדבר על לימוד והכרה שלו עם הגוף שלו, שזה בסופו של דבר מה שהיינו רוצים שיקרה. לכן, הורדת הציפייה, השחרור שלנו כהורים בתהליך הוא מאוד חשוב.
6. מעבר לסיר. מהי אסלה? היא "מכשיר" גדול, סוג של בור עם מים. אם ננסה "להיכנס לנעליו" של הילד בסיטואציה הזו, נבין כי חששותיו עשויים להיות מוצדקים. ניתן לדלג על פני מסוכה זו על ידי מעבר לסיר לתקופה מסויימת. סיר במידת מה עשוי להיות נגיש הרבה יותר בתחילת התהליך. ניתן יהיה לעבור לאסלה אחרי שהתהליך יתבסס.

אם התחלת בתהליך הפרידה מחיתולים וניסית את דרכי המניעה הנ"ל וילדך נראה כנרתע מהאסלה, בוכה לפני עשיית הצרכים, בורח ממך או חרד ממחשבה או שיח על זה. ייתכן כי ילדך מפתח "חרדת שירותים" או שהוא כבר חווה סוג מסויים של חרדה.

זיכרי כי ל"חרדת שירותים" ולרגרסיה יש פתרון
והוא ניתן למציאה באמצעות אבחון נכון של התהליך אותו עבר ילדך!
במקרה כזה, אשמח לקבוע איתך שיחת ייעוץ והמשך טיפול מתאים.

אם את חווה אי אלו קשיים בתהליך הפרידה מחיתולים,
אני מחכה לך במייל או בטלפון
ואשמח לייעץ לך.

ובינתיים שיהיה
בהצלחה!

 [email protected]

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

פרק רביעי בסדרה: פרידה מחיתולים בלילה אפשר לגמול את הילד מחיתולים  בקלות, ביעילות וכחוויה חיובית ומעצימה אז… איך מתחילים פרידה מחיתולים?/נורית חרבי חזרה לשגרה ופרידה מחיתולים בגן / השיטה הייחודית של נורית שעון חורף הגיע  -מרוויחים או מפסידים שעת שינה?