כל התוכן המעניין לאישה החרדית
יום שלישי
|
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
|
23/07/2024

אני מול מחשב ללא נשמה ללא חופשים / אורה כהן

לילדים יש חופש.
ולשכנות.
וכל החברות המעצבנות האלו, שהתמזל מזלן והן נתקעו במקצוע כמו הוראה, או גננות, או שניהם יחד.
כולם נוסעים, מטיילים. הולכים לכל מיני בריכות וימים עם כל מיני גלגלים משונים.
אפילו השבוע טס.
רק אני לא.
אני הולכת למכולת, בבוקר שאפילו החתולות בו בחופש אימים, ושמה לב רק לתאריך תפוגה של החלב. 20.6, ופתאום מתחיל פתאום לדגדג לי באף ריח חמוץ של דווקא.
דווקא- זה החופש. פעם הוא היה בצורת ים מושלם וארטיק אבטיח שעושה צמרמורת בשיניים, היום הוא בצורה מרובעת ועקשנית כזאת, של דווקא וחול בקרוקסים. דווקא בימים הכי ארוכים בשנה. דווקא כשהכי חם. דווקא כשאין לי חופש.
בעצם תמיד אין לי.
מיום שני, רשמית, נסגר גן ציפי וגן פזית, ועוד כמה בתי ספר קטנים, ונפתח המשרד שלנו. לרווחה.
גן יסודות, וולקאם.
כל המרקרים והעטים הירוקים והדפי טיוטה שנשמרו כל השנה בצד, מבוישים, פותחים שולחן פתאום בחדר ישיבות. עציצים מיותרים נשברים, כסאות הופכים לאופניים והבוסים מלקים את עצמם על כל קיר זכוכית שתוכנן במקום.
אחרי היום הראשון שהם שיחקו אותה "ואוו איזה חמודים" "ילדים זה שמחה" וכל הקלישאות שהם חיפשו בגוגל כנראה, נתנו להם שוקולד ועוגיות קפה והזמינו אותנו לפגישת הבהרה שמהיום למשרד נכנסים רק גילאי 18+ בלבד, או תינוקות ישנים בעגלות.
אז זהו.
הטלפונים מתחילים לטגן את האוזן, אבא מתחיל להבין מה אני עושה כל צהריים והבייביסיטריות מתחילות להחליט לעצמן לא ללכת לגננות בחיים. או הוראה. או כל מה שקשור בילדים שיוצאים לחופש.
ואז, בשעת הפוגה קצרצרה בין טלפון למייל, אני מתחילה להבין מדוע הסמינר הכריח אותנו ללמוד הוראה.
היום זה ברור: לא רוצים שתאשימי אותם על חגיגות החופש שלא קיימות אצלך בעליל.
מרגישה עצבנית? רוצה שקט? בשביל זה נתנו לך תעודת הוראה: קומי מהכיסא המסתובב, וממחשבך המשעמם, ומעבודתך חסרת התועלת והיהדות, ולכי לך אל בתי הספר והסמינרים, אולי גם גן או שניים, ויהיה לך חצי שנה חופש, ואם כבר תואילי בטובך לבוא לעבוד זה יהיה עד 13:00… מקסימום שלוש. הא!!! וגם שכחנו, יום חופשי! פעם בשבוע! ול"ג בעומר! ופורים.. שני הימים! בתשלום!
אז אל תתלונני. הבחירה בידייך. את האשמה.
את זו שבחרת ללכת למשרד בשדות זרים, באזור עבודה חילוני להדהים, מול מחשב ללא נשמה, שמונה שעות יום יום. ללא חופשים, ללא רצונות כמעט.
מרגישות לפעמים אשמות כמוני?
אז אל.
כי כמו שהמורות המקסימות החופשות לימדו אותנו תמיד – משמיים,
אז גם הבדלי המעמדות האלו, נכנסים בתוך הקשת הרחבה הזו, של השמיים. וגם המקום המצויין או הפחות שהתקבלת אליו. וגם מספר השעות המדוייק שאת עובדת בו.
וגם דרגת החילוניות, וציביון העובדות,
והחופש.
או בעצם המחסור בחופש ואוויר לנשימה-
גם זה.
מלמעלה.
אז לצאת למרפסת, או לפתוח חלון, לבדוק מאיפה זה בא ולהחזיר בקשה קטנה וקצרצרה:
"בבקשה… חופש…."
ויום אחד זה יקרה.

המשפט של השבוע – בכיתי מצחוק שעה:
אם את מרגישה לבד בעולם – תזכרי שיש לך כביסה. והיא מחכה רק לך… 

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

25 תגובות

  1. "אז לצאת למרפסת, או לפתוח חלון, לבדוק מאיפה זה בא ולהחזיר בקשה קטנה וקצרצרה:
    "בבקשה… חופש…."
    ויום אחד זה יקרה."
    הנה, זה קרה..
    לכל אלה שהתפללו, כספו.. חיכו..
    קבלתן! קבלנו!
    (או שגם עכשיו יש עבודה במשרדים, רק שהמשרד עבר דירה לבית..:)

  2. אורה יקרה, אימהות עובדות מתוסכלות וכל אלו שהחופש עלה להן לראש…

    כותבת לכן מורה לשעבר שאחרי עשור בהוראה החליטה ששוה לה להחליף את תנאים ה'מדהימים' של מורה בקריירה פחות תובענית לנפש.
    זה לא החופש הראשון בו אני מבלה בעבודה והילדים בבית.
    קשה זו מילה עדינה להגדרת המצב אחרי שבועות ארוכים שילדי ללא מסגרת, קטנים כגדולים.
    גם אני כמוכן, עבדתי בחופש ונקרעתי.
    אבל על חזרה להוראה אני אפילו לא יכולה לחשוב.
    וכל זה איננו שוווה לי…
    לא החופשים שמשתדלים להיות מותאמים לחופשות ילדי( קרה לא פעם ולא פעמיים שאני לימדתי והם חפשו…)
    לא החופש הגדול ולא חופשת חנוכה, איסרו חג או לג בעומר.
    חיפשתי עבודה שלא תשאב אותי אליה בכל שעות היממה ותשאיר לי סבלנות לילדים הפרטיים שלי.

    אבל, מזוית של מורה לשעבר אני יכולה להסביר לכן כמה חשוב שהורים יכבדו את המורות והרבעס. לא כי הם צריכים את הכבוד. הילדים שלכם צריכים אותו. ילדה שמגיעה לביה"ס אחרי ששמעה מאמא כמה המורה מעצבנת שהיא מעיזה לקטר על העומס שיש לה אפילו שהיא בחופש.. תתקשה לקבל את דברי המורה. הרי אמא אמרה שהיא מדברת שטויות, נכון?
    יודעות מה, לא צריך שתגדנה משפטים מפורשים. מספיקה האווירה שנושבת בבית.
    ואח"כ לא מבינים , למה ילדה מתחצפת. למה אין חשק ללמוד. למה הכל נראה לה תינוקי או משעמם.

    ומזוית של אמא לתלמידות שחיכו לחופש בכיליון עיניים. כמה טוב שיש חודשיים שהן יכולות לנוח אחרי המאמץ של עשרה חודשים. לקום כל יום מוקדם, להתארגן, להקשיב 4,5 או 7 שעות למורה. למצוא חברה לשחק איתה בהפסקה, להשתלב בחברה.. לשוב הביתה ולהכין שב ללמוד למבחן ושוב…
    קיבלתי ילדות רגועות. עם כוחות חדשים להתמודד עם הלחץ הלימודי והחברתי. ולא, לא מודבר רק בגדולות. גם הקטנות שסיימו א או ב צריכות פסק זמן.
    נכון, אולי לא חודשיים אבל חודש בהחלט.
    לבנות של אישית- חודשיים זה מעולה.
    לי קצת פחות…;)

    אז עד שלא ישברו את הקרטל של הסתדרות המורים..נחזיק ביחד מעמד בשביל הילדים שלנו.

  3. אממממממ
    אז בתור עקרת בית שזה לא הוראה ולא הייטק החופש הגדול ממש לא בטעם של אבטיח וים זה יותר כמו חמוס זית וחול.. מרגישה שהדשא של השכן באמת תמיד ירוק יותר כי כל העובדות רוצות חופש ואני לא עובדת ואמורה להיות מאושרת עם ילדיי ובמקום זה קשה לי והמצפון הורג אותי ואני קצת מקנאה שיש שעות עבודה מחוץ לארבע קירות ביתי הלא ככ קט. ה' יעזור….מאחלת ישועות ותחשות טובות לכולן

  4. וואוו!
    שמחתי לקרוא את הכתבה וגם את התגובות, הייתי מורה 9 שנים וכן, משפחתי ב"ה התרחבה וזה ממש לא היה לעניין להמשיך במקצוע ההוראה מכיוון שמשרד החינוך אמנם משלם יפה אך דורש מהמורות 24/7 בממד וחילוני זה ממש כך.
    ב"ה שזכיתי להכיר את הייעוד האמיתי שלי בתור אמא ורעייה מאז שעברתי לעבודה משרדית אני לא מביאה איתי עבודה הביתה! וזה שווה את המעט חופש שיש לי בשנה..
    יש לי כל יום רוגע נפשי וזה שווה מליונים!
    לא הכנת שיעורים
    לא טלפונים עם הורים
    לא משמעת בכיתה וגרון כואב
    ולא אין אינספור דברים שמורות עושות..
    החופש מגיע להן בצדק!
    היומיום שלהן קשההה
    למעט המורות בחרדי שאין להן את כל הדרישות שיש בממדים
    הצלחה ופרנסה טובה לכולן

  5. קודם כל חלק מהרעיון זה לקטר
    אבל החלטתי להקדים רפואה למכה
    גייסתי בחורה וקבוצה של 8 ילדים כל אחד 450 ש"ח
    לשבועיים וחצי עד תחילת הלימודים
    זה הון תועפות,אך אין מה לעשות,
    אז בחורות נחמדות,רוצות להיות עשירות?
    כולו שבועיים שלוש ויצאתן מרווחות,כולל הילדים והאימהות
    שימו לב הבחורה הנחמדה שגייסתי הוסיפה עוד 10 ילדים
    תעשו לבד את החשבון
    ועקרות בית וכל אחת אחת שלא עובדת זה הזמן שלכן!
    אז נצלו אותה היטב!!

  6. מאמר קולע מזוית מדהימה!
    הזדהתי עם אורה, וכמעט עם כל תגובה.

    כן, עבדתי 6 שנים במקצוע ההוראה, הצלחתי מאוד הייתי מלאה סיפוק, וחשבתי שאמשיך כך עד הפנסיה,
    אבל ב"ה תוך כדי התרחבה המשפחה, וגיליתי שאת הנשמה אי אפשר לתת גם וגם,
    והייתי יותר מורה מאמא ואשה, ללא גבולות של זמן ופניות, כל כולי שם, ואם לא-זה עוול!

    לקחתי פסק זמן, ניסיתי עבודה זמנית לחודשיים, אמנם יותר שעות וללא חופשים, אבל פתאום התחלק לי היום במדויק, חציו לעבודה וחציו לבית וילדים, וזה היה נפלא! וב"ה מצאתי עבודה קבועה באותו תחום, ואני לא מתחרטת לרגע,
    מעריכה מאוד מאוד את המורות של בנותי! אני יודעת כמה זה מקצוע דורש, ורק מי שהייתה שם תוכל לדעת,
    אבל לבנותי, איני חושבת שאתן ללמוד הוראה!
    לצערי, אני יודעת שלמען הבריאות הנפשית שלנו בתור נשים ואמהות, שעובדות במסגרת מלאה ולא "אופק חדש" לדוגמא שנותן למורות אפשרות להגיע לבית כמעט מנותקות מעול העבודה,
    עדיפה עבודה ללא מעורבות כל כך גבוהה של התפקיד בחיי היומיום.
    נכון, זה ניפוץ מיתוס של בית מושלם שבו האבא אברך, האמא- מורה או גננת, והילדים "שתילי זיתים סביב לשולחנך…"
    אבל אלו תובנות שהסקתי מהחיים עצמם, ובשיחות עם חברות שנשארו שם, הם אומרות אותם דברים, רק שאחרי שעולים על העגלה, כבר קשה מאוד לרדת ממנה,
    אני עשיתי זאת, וגאה בכך!
    ואני מציעה לכל מי שמרגישה כמוני, לא לפחד- לחתוך!
    לא כל אחת מסוגלת נפשית, את המחיר, היקרים לך מכל צריכים לשלם, ובעיקר את!
    ואיך אומר משפט יפה שקראתי לאחרונה "כשיוצאים מאזור הנוחות – מתגלים עולמות חדשים…"

  7. רק מוסיפה שאם יש בעל השפעה בכנסת לחוקק חוק לאמהות עובדות למגזר הפרטי לקיצור שעות עבודה או יום חופשי בשבוע זה יהיה מצויין

  8. אמת כתבת. מזדהה עם כל מילה במיוחד שאת עובדת במקצוע שהתאריכים בחודש סוגרים אותך לעבודה נטו 8-10 שעות.
    "כל אחת והחבילה שלה".
    שיהיה שנת תש"פ – שנת פרנסה טובה בשפע ובקלות.
    והצלחה בשנת הלימודים החדשה

  9. אני מקווה שבנות שמונה עשרה קוראות את המאמרים האלה ואת התגובות המצדדות לכאן ולכאן. אולי זה ייתן להן אספקט למה שקורה בשטח, בחיים האמיתיים, ייתן להן עוד כמה פנים לשקול את ההחלטה (כמעט) הכי גורלית בחייהן – באיזה מקצוע לעסוק?
    את האמת, אני מקווה שגם מעזרת הגברים יש קהל קוראים. כמה פעמים שמענו הצהרות של בחורים אני-רוצה-רק-הנדסאית/אדריכלית/רואת חשבון?
    אין מקצוע נכון או לא נכון, או קרירה טובה או רעה – אבל אם אתה רוצה משהו, כדאי לעשות את זה בצורה מושכלת לאחר בחינת כל החסרונות והיתרונות.

  10. אני לא מורה- אבל מעריכה!
    כי חינוך זאת העבודה הכי קשה
    וגם לא עובדת במשרה מלאה
    במשרד ללא חופשה
    (איך אתן מסתדרות? אני באמת לא מבינה!)
    ולמרות שאני לא כזו מופלאה
    שמהלטטת ממשימה למשימה
    ומשקיעה מח ומחשבה
    גם אני מודה ומתודה
    החופש הזה הוא ללא תכלה!
    לא משנה כמה יש לך עזרה
    וכמה ימי חופשה
    קשה לצלוח אותו בלי לאבד נשימה!
    אז ליבי עם כל אמא יהודיה
    (ובראש אורה היקרה… )
    עוד 10 ימים אנחנו יוצאות לחופשה!!!!!
    יש משהי שנשארה חיה??

  11. בעד או נגד… לא משנה. שכל אחת תעשה מה שטוב לה. ותכל'ס לקטר זה חלק מכל הקטע…. אבל מה שכן, נשפכתי מצחוק מהמאמר הזה!!!! היה פשוט כיף לקרוא אותו אז אורה, תכתבי פה יותר. כי זה כיף לקרוא כאלה דברים. ואגב ביררתי למה יש חודשיים חופש? למי בדיוק זה מועיל… התברר שבקום המדינה, שלא היו פה מזגנים, היה ממש בלתי אפשרי ללמוד בחום הזה… נראה לי שצריך לעדכן את משרד החינוך שלכל אחד יש היום 3 מזגנים מינימום בבית ויש דרכים להתמודד עם החום…. ? שיהיה שבוע מצוין לחופשות ולעובדות, לקייטנות ולבייבי סיטריות, לסבתות ולדודות ולכל העוזרים במלאכת השמירה על הצאן הנופש….

  12. לא הייתי רוצה להתחלף עם המורות, העבודה הכי שוחקת זה הוראה, עם מליון שעות נוספות אחה"צ, ותלמידות שמשגעות אותך, ועמידה על הרגליים שעות ממושכות והוצאת הגרון,
    החופשים הם אויר לנשימה, וגם הם מנוצלים להשתלמויות וכו, ומפגשים לקראת השנה הבאה
    אני עובדת 9 שעות מול מחשב בסביבה חילונית ביותר, בודדה אבל עדיין מרוצה, גם מהשכר אבל בעיקר מהנוחות של העבודה בהריון ועם ילדים, העבודה נגמרת בבמשרד ולא סוחבים אותה הביתה.
    ויותר קל להתעסק עם מחשבים מאשר עם אנשים. אין מה לקנא.

  13. חברה תפסיקו לקטר ,
    גם אני לפני שבוע עבדתי בהייטק משרה מלאה,
    החל מראשון הקרוב אני בבית…תוך חמישה ימים פוטרתי עם חלף הודעה מוקדמת…
    יהיה לי חופש גדול בעזרת ה' אבל מאמינה שאף אחת לא רוצה להתחלף איתי….. (:

  14. למה התגובות השיפוטיות האלו???
    כבר התווכחו כאן בל"ג בעומר על הוראה ומשרד בלי סוף,
    לא לזאת היתה כוונת המשורר… (נראה לי… תקני אותי אם אני טועה)
    באה מישהי ושופכת קצת הומור ציני על עבודתה,
    לא באה והתלוננה לאפפחד על שומדבר,
    וכולן טעונות ומחזירות לה במלחמה.
    בואנה נחייך, נוסיף סמיילי ו—-
    נמשיך הלאה להודות על כל הטוב שלנו! (או לקטר…)
    לא תמיד חייבים לשפוט ולהיות בעד או נגד.
    [בפרט שהכותבת מעלה את העניין שלא כולן עובדות במה שהן בחרו-ושוב מגיבים לה-כל אחת בוחרת, היית יכולה לבחור אחרת….נו באמת….]
    צחוק טוב לבריאות!
    קראנה, חייכנה, והמשכנה הלאה {בהזדהות -למי ש'משרדית' וזועקת לחופש…. או בדיסהזדהות – אם את בצד החופש…}

  15. ורק אני בשקט בשקט בלי שאף אחד ישמע
    לוחשת לי בלילה מתחת לפוך במיטה,
    "רוצה עוד עבודה"!!
    אל תתנפלו עלי, אני לא מכורה
    אני בסך הכל "בחורה".
    תגידו לי,
    מה למען ה' אפשר לעשות חודשיים בבית???
    ולא! אל תקראו לי לביביסיטר פליז ואל תגידו לי תישני כי אני מתביישת מהכרית כבר…
    ואל תמליצו לי על טיולים כי החברות שלי כמוכן, במשרדים…
    אולי רק תהנו שהחיים מזמנים לכם תמיד עשיה חיובית,
    ותתנו חיוך
    לקטר יהיה לנו עוד מלא זמן…
    אוהבתותכן אמהות!
    תמשיכו לעשות חייל.
    אולי בכלאופן אני אעשה ביביסיטר(:

  16. אני לא רוצה להישמע מלגלגת חלילה
    אבל לכל חצאי הכוסות, מתלוננות/ ומרוצות,
    אני מזכירה לעצמי ולכולן. ..
    בחרנו עבודה?!…. ממש לא! לא חסר בנות שלמדו משהוא ועוסקות במשהוא אחר…
    למדת מקצוע שמתאים לך, את יודעת מה טוב לך?!, את חושבת, מנחשת משערת. ..
    יש לך יכולת כזו או אחרת?!…. רכשת את הכישורים הללו?, יש לך ביטוח עליהם?!
    בקיצור?אנו חולות שליטה שוכחות לפעמים מי מושך בחוטים.. מוביל, מכוון
    מה נשאר לנו לעשות?! להוריד לחץ ולהרפות!
    להנות משעות העבודה שמסתיימות ב…4/5 או משעות העבודה אל תוך הלילה (עין ערך אשת חינוך/קרירת משרד ☺)
    להתפלל שהביבסיטר תתיחס יפה לילדים או שתגישי בזמן ציונים
    ולקוות שאת באמת עושה את תפקידך ויעודך בעולם.
    (וסתם טיפ׳ קטן, אם את לא מרוצה בעבודה, קשה לך (לפעמים קשה אבל מהנה..)ואת ממש לא ממצה את עצמך תעשי חושבים אולי זה לא מקומך. וכשתשני כיוון תראי יותר ברכה בעמלך…)
    רצוי להתיעץ עם ת"ח במקרה כזה…
    בהצלחה לכולנו תמיד עם חיוך!
    באהבה!
    אמא יהודיה שעובדת ממש קשה?

  17. מה החוצפה של המשפט הזה:" מורות תפסיקו לקטר על העבודה הקשה שלכם"? בינתים מי שמתלונן פה כל הזמן זה ר ק ל א המורות…

    1. ???
      שימחתותי אורה!!
      לא יאומן שאפילו השבוע טס ואת לא…חחחח
      שורות מרעננות בהחלט!!
      והצלחה לכולנו, ובהכל..

  18. אורה לא מקטרת שום דבר ואף אחד לא חושב שמורות יש עבודה יותר קלה.(אולי קצת, בכולופן… ) אבל ברור שלא לדעת איזה הערת הערכה לכתוב לתלמידה שלך בתעודה ולנסוע לטיול זה יותר קשה מלצאת כל יום הביתב בשש בבוקר ולחזור בארבע למשמרת ב'. בלי לנוח… אף אחת לא מתלוננת. רק ברור שהחופש הזה הוא גגגדדדווולללל עלינו!!!!! כמה כסף אנחנו מוציאות ואז המורות יושבות להן בגינה רגל על רגל אחרי שהן ישנו בוקר, הלכו לים,( זה היה להם קשה) ישנו צהרים ועדיין מתלוננות משום מה תמיד על תקופות מבחנים ותעודות…. קצת פרופורציה לר תזיק…. ולא נראה לי שאורה רוצה להיות מורה או מקנאה או מתחרטת על העבודה שלה פשוט שפכה את מה שעל ליבה. זה הכל. ואגב לא תמיד מי שעובדת עד ארבע מרוויחה יותר ממורה… קחו בחשבון

  19. כאחת שעובדת בהוראה אני יכולה לאמר לך שהחופש מתנה!! אבל משכורת גבוהה כל השנה היא מתנה מאד משמעותית!! כסף הוא לא הכל אבל הוא הרבה מאד!!
    אגב. בערב פסח נראה לי שלעבד בבית לא פחות קשה מלשבת 8 שעות ליד מחשב…! בסוף אתן מסתדרות מגיעות לפסח לאחר שנעזרתן בבעל בעוזרת או יצאתן לנופש.. מקווה בישבילכן…
    בהחלט יש לכן חצי כוס מלאה!!!!!!

    1. את ממש לא צודקת אנחנו עובדות לפסח בדיוק (ואפילו יותר) כמו כל מורה וגננת כאחת שמקבלת משכורת לפי שעות לא יכולה לאפשר לעצמי לא חופשים ולא עוזרות…

  20. אורה יקרה,
    לפני שאת בוכה באמת, בואי תקשיבי רגע לחודשיים האחרונים שעברה כל מורה בישראל,
    כשאת כבר סיימת מקלחות
    המורה הייתה עם טלפון באוזן אחת וידיים על המקלדת מנסחת הערכות אישיות לכל תלמידה,
    כשאת קיפלת את הכביסה שהסכימה להמתין לך קצת אחרי חצות, היא הכינה תיק לטיול של מחר עם צידה,
    כשאת נכנסת לישון היא הוטרדה כי יש לה תלמידה אחת ש… והמנהלת העירה ו… צריך לתקן את הערכות.
    וגם לא הכינה שיעור ב… והאמא של התלמידה שהחליטה ש… והמסיבת סיום והחזרות ל… והשעות נוספות בחינם זה? תענוג?
    והאמת, שבאמת הפסדת שאת לא מורה (או שלא?)

  21. מדהים!
    אני ממש לא אוהבת את אלה המתלוננות
    בין עם עובדות בהוראה ובין עם עובדות במשרדים
    לכל עבודה מעלות והחסרונות
    ומי שמתעקשת למצוא את המעלות דווקא בצד השני (של ההוראה)כדאי שתתחיל לשנות כיוון, כי חבל כל החיים לחשוב שהדשא של השני ירוק יותר….
    וגם צריך לזכור שבסופו של דבר מי שבחר את העבודה הזו זה את! וכשבחרת את המקצוע לקראת המסלולים זו גם את
    עם כל החסרונות והמעלות שבזה.
    אז נתחיל להסתכל כל אחת על הטוב שיש לה בעבודה למרות הקושי שבחופשים….

    1. אני מורה! וכואב לי לקרוא את הטור שלך…
      הוראה זה עבודה שוחקת, קשה ולא מתוגמלת כראוי
      את רוצה להתחלף איתי בחופשים? גם במשכורת? גם בערבי הורים,מורים ותלמידים? לא, נכון?
      אחרת אני מאמינה שהיית לומדת הוראה ומחפשת עבודה במקצוע…
      אז לבוא ולהתלונן על הסיבה היחידה שטובה בהוראה שהיא יולי אוגוסט זה לא לעניין…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים