כמה זמן זה ה"חופש הגדול"?
זה הולך בשלבים: קודם הבנות יוצאות לחופשה, בהתחלה יש קיטנות … יש עוד קצת סדר… בהמשך הבנים יוצאים ל"בין הזמנים" ומצטרפים לחגיגה,תעשי לך חשבון מדוייק של כמה זמן את ב"שיא" : שיא הלחץ , שיא הבלגן, שיא ה-צריכה לספק תעסוקה , שיא ה-צריכה לצאת לטיולים .
חשוב שנתחום בזמן מוגדר את התקופה שדורשת מאיתנו מאמץ מוגבר: מדובר בשלושה שבועות , (או שישה ,או ארבעה כל אחת לפי הנתונים שלה) וזאת מפני שאף אחת לא יכולה להיות תמיד בשיא הכוחות , שיא המושלמות , שיא ההתמדה או שיא המצוינות. את כן יכולה להתאמץ, אבל לזמן מוגדר- כמו לפני מבחן , לפני חתונה , לפני נסיעה, בהם תתאמצי מעבר לרגיל כדי שתצליחי במבחן , תתארגני לחתונה , או תוכלי לטוס בצורה מסודרת. אחרי התקופה הלחוצה תחזרי לשגרה המבורכת. אם תיהי ערה לכך שמדובר בתקופת זמן מוגבלת ו"החופש הגדול" כן נגמר, תוכלי לעמוד במשימה, ולא ליפול למחשבות מחלישות: כל החיים קשים ומפרכים , לא! – הזמן המאתגר כרגע הוא החופשה שמתחילה בתאריך מסויים ומסתיימת בתאריך ידוע מראש! זה לא תמיד…לא כל הזמן… וכן יש לזה סוף.
1. את מובילה – תקדימי את הילד
"אמא מה עושים היום? אמא מתי כבר יוצאים?" – הילדים מצפים לתעסוקה, תקדימי אותם ותכנני מראש מה את רוצה לתת להם לעשות. בין אם מתאים לך להכין טבלה מראש ובין שהתכנון הוא יומי- אל תפספסי את התכנון. זה יחסוך ממך את השאלות החוזרות והנשנות של הילדים חסרי הסבלנות, ואת התגובה הלא מבוקרת שלך " טוב, אני אצא אתכם וזהו" את מרגישה ש"אין ברירה" ו"נגררת" אחרי הילדים. לא נעים להיות בעמדה של "כיבוי שרפות" תקדישי מחשבה להיערכות– המאמץ שווה! ממש בבחינת איזהו חכם הרואה את הנולד.
2.הכתירי את היום
ממש לא צריך לעשות משהו גרנדיוזי כל יום בחופש, אבל כן כדאי לך לתת "כותרת" למה שעשינו כל יום, כך התשובה לשאלה "מה עושים היום" תהיה ברורה :"היום רוכבים באופנים, היום נלך לגינה הסמוכה". הילדים ביניהם גם מדברים ושואלים אחד את השני מה הם עושים, כשיש להם תשובה הם מרגישים יותר ביטחון:"היום אכלנו ארוחת בוקר חגיגית ואח"כ הוצאנו את כל האלבומים והסתכלנו ביחד!, היום עשינו יריד" האפשרות לבטא במילים את מה שעשינו היא חלק מהחויה, והזיכרון. כמעט בבחינת אם לא אמרת את זה לא עשית את זה
.
3. תעשי את מה שאת אוהבת –יחד עם הילדים
כשאת עושה את מה שאת אוהבת, את נהנית יותר ומוכנה לעשות את זה עוד פעם, ולכן כדי שהילדים "יזכו" לשחק יותר עם אמא (ולא משנה הגיל של הילדים) שחקי איתם דווקא את המשחק שאת אוהבת מבין שלל המשחקים הבאים בחשבון. אם מתאים לצאת לפארק צאי איתם לפארק שהכי נוח לך, מבחינת מרחק, עלות, דרכי גישה וכד' כדי שהחויה לא תהיה חד פעמית… אם רוצים לעשות איזו שעה של יצירה בבית בחרי את תחום היצירה שתוכלי גם את להנות בה ציור, תפירה אומנות, השתמשי ברעיון זה בחוכמה – כי סוף כל סוף את הרי רוצה שהילדים יהנו מהחויה.
4.אל תהיי מופתעת – אין בלתי צפוי
גורם ההפתעה הוא הגורם העיקרי שמכניס אותנו ללחץ כשקורה משהוא בלתי צפוי. אילו ידעת מראש בדיוק מה הולך לקרות כל רגע ורגע מתי ישבר/יקרע/יעלם חפץ כל שהוא, או היית יודעת מראש מתי יאחר האוטובוס או יגמר החלב, היית יותר ערוכה ופחות אבודה. כאמא לילדים ובמיוחד בחופש תפנימי ש-הכל צפוי, כל רגע יכול לקרות משהו שלא חשבת עליו, אל תיהי דרוכה, אבל אל תאבדי אשתונות כשהבלתי צפוי מתרחש. קחי בחשבון שדברים נגמרים, חפצים נשכחים, מתלכלכים ונרטבים… שימי לב ששום דבר לא "פיקוח נפש" חוץ מפיקוח נפש. כשמשהו בסביבתך נמצא בסכנת חיים זהו מצב חרום, פעלי בכל התנאים העומדים לרשותך להצלתו! אל תתיחסי למקרים פשוטים כמו במקרה חרום, עם כל העומס הנפשי הפחד והאחריות הכרוכים בזה, כששכחת את המצגת לתוכנית המשפחתית, לא נורא! זה לא פיקוח נפש, גם אם הילדים לא קנו את המפיונים בצבע הנכון לארוחת הערב שתכנתת … הציבי לעצמך את המטרה מול העיניים! אנחנו רוצים להנות עכשיו בטיול, בים , במפגש המשפחתי, לא נאבד את כל החויה בגלל שדודה מינה לא הביאה את המשחק שהבטיחה… העירנות תעזור לך להתייחס בנחת למה שקורה גם כשמשהו השתבש ולא הלך לפי התוכנית.
המשך בעז"ה במאמר הבא.