את המושג אושר הכרתי דווקא מתוך העצבות,
מתוך הפירוק מתוך הלבד,
ניסינו הכל לא הלך הכאב היה שם בחג הכי מואר שיש,
חג חנוכה לפני שבע שנים אני גרושה טרייה שמחפשת איך ליצור אושר בבית החדש שנוצר לנו באמצע החיים,
מודה,
היו ימים שנפלתי גם אני לעצבות ,
הייתי צריכה לענות על המון שאלות מבטים בעיקר על המשפט:
"עליך? לא הייתי מאמינה" נר ראשון של חנוכה מצאתי את עצמי מול סופגניות חנוכייה והמון דמעות של כאב.
ראיתי בזוית העין את המבטים המרחמים,
הכל היה טרי וכואב מידי,
מבט קטן הזכיר לי כמה צריך להודות על הסובבים אותך,
לאלו שתמיד איתך לא רק בזמנים היפים של החיים.
לא יכלתי לקבל את החג הראשון כשאני לבד פלוס שלושה ללא אבא שמדליק ושר ליד החנוכיה,
או שלא(?).
יום שני של חנוכה,
אזרתי אומץ והחלטתי שאני מושכת את האושר והשמחה אלי לבית,
זה התחיל כשקניתי חנוכייה והבן הגדול הדליק,
היו לי כמה דמעות סוררות אך הן מיד הוחלפו בדמעות של אושר.
המשפחה מסביב שרו ורקדו והרגשתי איך אלוקים איתי יותר מתמיד,
פארלי,
אמרתי לעצמי תגידי תודה על הנס,
על הילדים על האושר שמסביבך.
הסתכלתי על המשפחה הקרובה שפתאום נכנסה לחיי עם אהבה נקיה ללא פילטרים,
חיבקתי את ילדי ומאז הבית עבר שינוי לטובה של 180 מעלות.
בבית שלנו אוכלים ונושמים שמחה ואמונה כך החלטנו יחד,
אין רע בעולם והכל לטובה הזכירה לי ביתי ליד החנוכיה,
בכל רגע של נפילה הייתי שם עם הכאב עם התחושות והחלטתי שאצלי רק האושר נוכח.
כיום אני נשואה בפרק ב' של חיי ומאושרת
(תמיד יש אתגרים;).
מודה לה' יתברך על הכוחות האמונה והאור שנכנסו לחיי.
אם גם את חוגגת את החג לבד, קומי, תתעוררי ,עזבי את העבר הוא עבר תחיי את ההווה ותדאגי על העתיד,
יש לנו שליחות כהורים לגדל את המתנות שלנו מתוך אהבה בריאות הנפש ובריאות הגוף.
שמרי על כבוד האבא זה הכבוד של ילדייך,
שמרי על עצמך כאמא ותידאגי להמשיך להיות לביאה לוותר לישתוק כשצריך ולהשתדל לימצוא את הטוב גם כשקשה.. ,
זיכרי:
אף פעם לא מאוחר להכניס את האור השפע הצחוק האהבה לבית.
האו(ש)ר אצלך בלב.
שלך
פארלי
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
וואוו המון כוחות