אלמנת הקורונה: "טו בשבט היה החג של בעלי, הייתם כמו מלאכים"

שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם בט"ו בשבט בצל הקורונה
לא קל להיות לבד, בטח בחגים בהם המשפחתיות מוגשת ביתר שאת. לא קל להביט אל ראש השולחן ולראות את הכיסא הריק של אבא ובימים כאלה הגעגועים רק צובטים עוד יותר ומדגישים את החוסר הגדול, העמוק והמשמעותי. והכי לא קל להרגיש לבד, בייחוד בתקופה כזו שבה אפילו להצטרף לסעודה עם השכנים זו סכנת נפשות.

וכך, כדי לשנות ולו במעט את המצב, התגייס שוב ארגון 'נרו יאיר' שממשיך להאיר, כשלמעלה מ-200 אלמנות מרחבי הארץ קבלו ערכות לסעודת אמנים.

אתמול ליל ט"ו בשבט התקיימה סעודת אמנים משותפת באמצעות הזום. קשה להישאר אדישים לעשרות משפחות יתומים שזכו להרגיש את ה'ביחד' גם מרחוק עם מארז מפנק ותואם.

לאה שטינהרטר מנהלת הארגון מבקשת להדגיש את התודה לאלה שבזכותם התאפשר המבצע האדיר: "אני מודה לתורמים ולעשרות המתנדבות שפתחו את ליבם ותרמו מהונם ומזמנם למען הפעילות המרגשת הזו, בלעדיהם לא יכולנו לעשות את זה".

לאה מספרת על ההתרגשות הרבה בקרב האלמנות ששיתפו אחרי הסעודה "בזכותכם היה לנו ט"ו בשבט כייפי" "אני אלמנה טרייה מהקורונה, אצלינו ט"ו בשבט זה החג המשפחתי בעלי ז"ל היה משקיע בשביל הילדים, השנה כבר מר"ח שבט דאגתי וחשבתי איך לפצות את הילדים…. ופתאום ההברקה שלכם עם המארז והזום, זה היה מדהים הייתם כמו מלאכים ".

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.