יום חמישי

|

|

23/01/2025

לאישה החרדית

|

|

|

23/01/2025

|

יום חמישי

אמא רחל שלי/ פייגי וולקן

אמא רחל שלי❤
למה כשמגיעה אליך,
הלב נפתח, והדמעות יורדות שוטפות לי את הנשמה
למה איתך אפשר לדבר על הכל,
המילים מאליהן נשפכות, ומתרוקנת עגלה עמוסה
למה אצלך מרגישה ביטחון, שלמות, הגנה,
מרגישה טובה ככה כי יש לי נשמה.
את רואה אותי. מרגישה שקופה,
שגם אם אשתוק, נטענת לתקופה.
החום, האהבה ללא תנאי
יודעת שאת תקרעי את השמים למעני.
את לא נחה, את חיה, פועמת
ומפעימה לי את הלב בהנשמה לפה.
ככה כשאני מחוסרת הכרה.
את נותנת לי כוח ללדת, להעניק חיים, כי רק את מבינה ויודעת.
את השראה לבנית בית, זוגיות, גם כשנראה רחוק ואין סיכוי
את הכוח לעזוב בית אבא כשכואב..
את העוצמה לאסוף ולהיות שייכת לקל.
לקום, כל יום ולא לוותר,
וכן לוותר.
לחבק חזק ולשחרר.
ללכת בתבונה אינסופית
במערכת חיים מורכבת לארוג נופים
להיות כר וביטחון ואמא מגוננת,
ובית עבור כל אחד מאפרוחינו.
להיות בטוחה בתפקיד,
לדעת שרק את שם בשביל
ואפחד בעולם לא יהיה ולא יחליף
אותך!! בשבילי.
ואותי !! בשבילם.

המשיכי להיות מליצה ושגרירה,
את יודעת לאסוף תפילות משתיקה
לשמוע בצעקות תקווה
את לי אמא בזה ובבא!

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

7 תגובות

  1. היא כותבת: את הכוח לעזוב בית אבא כשכואב..
    את העוצמה לאסוף ולהיות שייכת לקל.

    איך זה הולך ביחד, מעניין

  2. אכן שיר עוצמתי הלואי וגם כך נחוש הערכה וכבוד להורים הפיזיים שלנו למרות היותם בשר ודם בעולמינו אנו.

  3. מרגש!!!
    עומק החיבור ועוצמת הקשר הנבטים בשיר עוררו בי געגוע אדיר וגאוה גדולה להיות שייכת לעם נבחר.
    למעלה מ2000 שנות גלות ועל אף ולמרות החיבור, הקשר והכמיהה כ"כ מאירים את.

    אשרי העם שככה לו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים