שמיטה אחרת פרק 10 | שומטת תכניות | מיומנה של אמא לנערה מתמודדת

שיתוף ב email
שיתוף ב print

אני מוצאת את עצמי שוב,
בפעם המאה,
יושבת על הספה
וממתינה.

שתפתח הדלת.
שתכנסי.
שתגידי "הי אמא, חזרתי!"
ותעיפי את התיק שלך על השולחן
ואת הנעליים שלך לפינה
ותרוצי למטבח ותשאלי
מה יש בסירים
ותמלאי את המרחב בדיבורי אין סוף
על החברות, על המבחנים,
על הקניות, על לבטים.

אני מוצאת את עצמי שוב,
בפעם המאה,
פותחת אלבום, וגם סוגרת.
פוגשת את מבטך החכם,
את צחוקך המתגלגל,
את כל הרגעים היפים שהיו לנו יחד
ואינם כבר.

ואני מתגעגעת. כל כך.
כי כל זה לא ישוב יותר.
לא במתכונת הזו.

והשבוע הבנתי,
לאורך מסע השמיטה,
שמה שצמח עלייך אדמתי,
ומה שגידלתי בדם יזע ודמעות,
יצא אחרת. כל כך אחרת.
ופרי שצמח לעולם לא יחזור להיות
גרעין מוגן ועטוף באדמה החמימה.
אין דרך חזור למה שהיינו "לפני".
ואני לא בטוחה שהשלמתי עם זה
כמו שהייתי רוצה.

ברגע מכונן של בהירות
הבנתי שאני מחכה
וממתינה
ומתפללת
שתשובי.
ותחזרי להיות,
כמו שהיית פעם.

והציפיה הבלתי מודעת הזו
ממלאת את כל המרחב
ושולחת לך דרישות שלום
לחוצות. שואלות. דואגות.
ממתינות.
שתשובי.

ואת לא רוצה.
להרגיש שאני רוצה אותך בגרסה הקודמת.
שאני מקבלת אותך על תנאי
שאני ממתינה עד כלות
שתתפכחי ותאמרי לי
אמא, חזרתי, די.

כל פעימת תקוה שכזו
מרחיקה ביננו עוד.
יוצרת חיץ של תנאי.

כל תפילה חשאית שנלחשת
שתחזרי לדמותך הקודמת
לא מחזירה לי אותך
רק מרחיקה יותר
ומשאירה אותי אוחזת
עייפה ונואשת – באדמת טרשים
מחפשת לחבר אותך בכח
חזרה לשורשים.

רוצה לשמוט את האחיזה
בדמותך הקודמת
מתוך תודה על מה שהיה
מתפללת היום כבר אחרת
שאדע להשלים עם העובדה
שאת נשמה בתוך עולם
של תיקון ובחירה,
להשכיל לקבל באהבה
את מי שתגדלי להיות
גם אם זה ממש אחרת
מכל התכניות:

לקבל בלב שלם
ובאמונה אמתית
שמצד בורא עולם
הכל בדיוק לפי התוכנית.

לתגובות ולהצטרפות לקבוצת המייל כתבי ל:
shmitaacheret@gmail.com

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

3 תגובות

  1. התמודדות רצינית
    את כותבת מקסים נוגע ללב
    אולי תוכלי לפרט ממה להימנע לפני שזה קורה?
    יש דברים שאת מתחרטת עליהם?
    מאחלת לך הרבה כוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.