בספר 'המאורות הגדולים' הביא את דברי הסבא מנובהרדוק זצוק"ל שהיה אומר:
"פרנסתו של אדם בעולם הזה דומה לאכסניה נאה שהיושב בחדרו בשלווה ובמנוחה ומצפה לזמן הסעודה ומביאים לו בדרך כבוד את סעודתו לחדרו ולשולחנו. אבל מי שאין לו סבלנות לחכות וכל רגע שואל וצועק מתי יביאו לו סעודתו, ומרוב דאגה חושב שאולי שכחו אותו, מיד קם למטבח ואז רואה שהתבשיל עדיין לא מוכן. ועונשו בצידו – שמוכרח עכשיו גם לעזור ולהשתדל להכין בעצמו את התבשיל וגם להגיש לעצמו לשולחן. אבל מי שיש לו סבלנות ואומר לעצמו שאם עדיין לא קיבל את המאכל, הרי מן הסתם יש סיבה לדבר, והוא יושב בשלווה ובמנוחה ולבסוף מביאים לו הכל דרך כבוד".
כתב רבי חיים מוולאז'ין זצוק"ל: מצד אחד כתוב "השלך על ה' יהבך" ומשמעותו – שאין צריך לעשות כל השתדלות. מצד אחר כתוב: "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" ומשמעותו שצריך לעשות מעשה, שתחול הברכה.
בא הכתוב השלישי כדי להכריע ביניהם: "גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה" – משמעותו שצריך רק נגיעה בגלגל והוא יזוז מאליו.