"מה אשיב לה', כל תגמולוהי עלי, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא…"
כתב בספר 'כי אתה עמדי': ההודיה והרצון תמיד להודות, הם שמסייעים לגלות את ההשגחה של ה' יתברך המלוה כל אחד מאיתנו והם שמלמדים
את האדם יותר מכל, שכל מה שה' עושה הוא אך ורק לטובה, ומה שספרי אמונה לפעמים אינם מצליחים לפעול עליו, אותן דקות יקרות בהן יושב
האדם עם עצמו ומתבונן בחסדי ה' יתברך עמו, אז הוא כבר מגלה כי באמת הקב"ה טוב עמו ואז על ידי ריבוי ההודיה מתעוררת בלב שמחה והוא כבר יכול לקום ולהתהלך על משענתו, משענת האמונה וההשגחה, להתהלך עם בטחון ושמחה".
"הכח של ההודיה הוא לא רק להאיר ולעורר את הלב, לנסוך בו תקווה ולגלות שהקב"ה לעולם לא התרחק ממנו ושוקד הוא ברגע זה להטיב עמו, אלא גם בכח ההודיה הוא גם להושיע את האדם מכל הסתרותיו, להרגיש את מציאות ה' בכל צעד ושעל בחיים ולחיות ממש עם תחושה של-"גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עמדי".