כמה פעמים יצא לך להגיב לילד/ה שחזר/ה עם מבחן מצוין או כל הישג מעולה אחר במילים : "וואווו! אני לא מאמין/ה!!!!!!!"
בואו נבדוק את עצמנו? האם אנחנו באמת מאמינים בילדים שלנו?
שיתנסו? שיחוו? שאולי גם יכשלו ויתאכזבו אבל יצליחו לקום ולהתמודד עם זה??
האמון שלנו ההורים בילדים שלנו (וגם בעצמנו!) חשוב לאין ערוך ועובר ישירות אליהם בשדר ישיר.
אז בואו נלמד לשחרר,להרפות ו להאמין בהם.זה המון!
חשבו על תחום בהם כבר קבעתם דעתכם על הילד/ה ויש בתוככם כבר תסריט ידוע מראש לגבי אי הצלחתו/ה במשימה, ועכשיו נסו ליצור סדק ולבנות אמון: האם בטוח שלא יצליח? אולי כן יש אפשרות שיפתיע??
הרבה פעמים אפשר לראות איך ילד עומד במשימה מול אחד ההורים או מול צוות חינוכי ולעומת זאת,מול הורה שני הוא תופס מקום של חוסר מסוגלות.
שווה לבדוק איפה האמון שלנו בו וכמה אנחנו מאמינים במסוגלותו ומכאן לשחרר את הספק שלנו ו להתחיל להאמין❣️
אמ(ו)ן כן יהי רצון.
מחכה לשיתופים שלכם, מאמינה בכם😉
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
