זה קרה לי, וקורה להרבה אנשים אחרים במפגש קרוב עם חילונים, אחרי תקופת היכרות הם אומרים, את חרדית שונה, את נורמלית, את בסדר וכו'. כלומר, סביר להניח שכל החרדים הם עופות מוזרים, אבל את ספציפית בסדר, באופן יוצא דופן.
כתוב בפרשה בתיאור הקורבנות "ושסע אותו בכנפיו לא יבדיל" חז"ל אמרו, שמבדילים בעולת העוף ואין מבדילים בחטאת העוף. ויש בזה רמז מופלא ליחסם של אומות העולם לישראל: כשאדם מישראל מתעלה ועושה גדולות למען המדע והאנושות, הם מבדילים ואומרים לא כל ישראל הם כאלה, אלא נמצא יחיד שהוא יוצא דופן, אבל אין מבדילים בחטאת העוף, כשישראל אחד חוטא כבר לא מבדילים, לא נמצא חוטא אחד אלא מטילים את האשמה על כל העם… (ילקוט הדרוש)
אם נתבונן נראה שהכללה זו מתרחשת לא רק בקרב האומות. הרבה פעמים אנחנו מכלילים רע יותר ממה שאנחנו מוכנים להכליל טוב. הדברים באים לידי ביטוי גם במובן האישי – יותר אנשים חוששים שאולי יקרה להם משהו רע, אולי הם לא יצליחו, שאולי הם יאבדו משהו יקר, מאשר שהם נותנים תקווה וסיכוי שמשהו טוב יקרה פתאום בחיים שלהם. שאיזו טובה לא צפויה תנחת עליהם. שהם יצליחו באופן שמתעלה על הציפיות שלהם.
למעשה, אם אנחנו רוצים לשפר את החיים שלנו, רצוי שאת הדברים השליליים נדייק ונצמצם למקסימום, נתיחס אליהם כרע נקודתי, ואת הדברים החיוביים והטובים נרחיב כמה שרק אפשר ונזמין טוב לחיינו.
שבת שלום
בתיה הרשקוביץ
יועצת ומטפלת לבחורות ונשים צעירות, קליניקה בירושלים
ליצירת קשר: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
