כמה פעמים קרה לכם שנגסתם בעלה חסה והוא היה פשוט… מר מדי? זה מאכזב, במיוחד למי שמעדיף בארוחה שלו, יותר מהכל – את הטעמים העדינים של ירקות טריים.
קבלו את הטיפים המוצלחים ביותר לזיהוי בין חסה מרה לחסה בלי מרירות, וגם, נגלה לכם, מה באמת משפיע על הטעם שלה (שלא תופתעו בפעם הבאה שתוסיפו אותה לסנדוויץ׳ או לסלט).
הדרך הכי ברורה היא ה'טעימה', אבל יש גם רמזים מעולים למי שמעדיף לדעת מראש:
-
העלים: חסה בעלת עלים כהים יותר, קשים ועבים, עשויה להיות יותר מרה. גם קצוות עלים מעט מפוגמים או עם צבע שונה (כמו חום קל) עלולים להעיד על מרירות.
-
הגבעול: חסה שהגבעול שלה עבה, סיבי או מפריש "חלב" לבן כשחותכים אותה, לרוב טעמה יהיה חזק ומריר. העדיפי חסה עם גבעול דק ורענן.
-
תחושת המרקם: העלים של חסה מרה פחות עדינים ולעיתים קשים או מחוספסים. חסה טרייה, מתוקה ורעננה תמיד תהיה רכה ונעימה למגע.
מה גורם לחסה להיות מרה ומה אפשר לעשות?
-
גידול בתנאי חום: בקיץ או במקומות חמים, החסה מייצרת תרכובות טבעיות להגן על עצמה מהיובש, והן אלה שמרירות.
-
חסה ישנה מדי: עלים בוגרים, או חסה שעומדת הרבה זמן במקרר, מפתחים מרירות.
-
גידול מואץ או חוסר השקיה: מחזורי השקיה לא מספקים יכולים להביא לעלים מרירים וקשים.
טיפ: אם כבר קניתם חסה מרה – אל תזרקו אותה מיד! נסו להשרות אותה במים קרים עם מעט לימון או חומץ לכחצי שעה. לפעמים זה מעדן את הטעם ומחזיר קצת רעננות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
