אנדו. או בשמה הרשמי – אנדומטריוזיס. מדובר בהתמודדות רפואית כרונית שאני מלווה מגיל הנעורים, מאז שהתחלתי את המסע שלי בדרך להפוך לאישה.
זוהי מחלה דלקתית עם מגוון תסמינים: כאבים חזקים המופיעים בתדירות מחזורית, קשיים במערכת העיכול, אתגרים בבניית משפחה ורשימה ארוכה של תופעות שחלקן אינן מוכרות מספיק לציבור.
אני רוצה לשתף אתכן בסיפור האישי שלי, כדי להאיר את הדרך לאחרות:
ההתחלה הייתה חידה. לא הבנתי מדוע אני מתפתלת מכאבים? בתור ילדה הרגשתי כאילו יש בתוכי "מפלצת" שצצה משום מקום. הסתכלתי סביבי על החברות ולא הבנתי – איך הן ממשיכות כרגיל? מדוע הכאב שלי שונה? למה משככי הכאבים הסטנדרטיים לא משפיעים עליי? ומדוע אני נאלצת להפסיד לימודים בכל כמה שבועות?
המסע אל האבחנה
השלב השני היה תחילת הפתרון. הבנתי שאת החידה הזו פותרים צעד אחר צעד (השלבים יכולים להשתנות, אך זהו המסלול המקובל):
פנייה לרופאת נשים בקהילה.
הפניה למרפאת אנדו ייעודית בבית חולים.
ניסיון טיפול תרופתי מותאם.
במידת הצורך – הליך אבחנתי או ניתוחי.
ואז זה מגיע: יש אבחנה. יש לכאב שלי שם. לא דמיינתי את זה. איזו הקלה!
פנים רבות להתמודדות
לפני שנמשיך לשלב הבא, חשוב לי לעצור. אני רוצה שתכירו עוד נשים שחיות לצד האנדו יום-יום. נשים משלנו, מהקהילה, כל אחת והסיפור שלה.
(הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים בשינוי פרטים מלא לשמירה על פרטיות).
ללי (23): התחתנה לפני שנתיים, גרה בירושלים. המסע שלה עם האנדו החל סביב ההמתנה לילדים. בסיעתא דשמיא היא מצאה מרפאה טובה. למרות שהכאבים נוכחים, היא נעזרת בפיזיותרפיה מותאמת ובהתעמלות שבונה אותה, ומצליחה להחזיק מעמד בעבודה. החיוך והתקווה שלה בתוך הקושי הם השראה עבורי.
שירה: הכירה את המחלה דרך אתגרים בבריאות המשפחה והתמודדות מורכבת במערכת העיכול. אחרי טיפול רפואי משמעותי היא הגיעה למצב יציב. שירה בחרה לתעל את ההתמודדות למקום של יצירה ובריאות; היא מומחית לתזונה אנטי-דלקתית שמתאימה למצבה, ומחלקת מתכונים מעולים לפשטידות ומרקים שמחזקים את הגוף.
חני: סבלה מכאבים במשך שנים כנערה. דווקא הסביבה שלה הייתה זו שהרימה דגל אדום ואמרה: "זה לא אמור להיות ככה". חני חששה שהיא מגזימה, והקושי לפנות לרופאה בגיל צעיר היה מחסום משמעותי. בזכות התעקשות המשפחה היא נבדקה וקיבלה מענה. היא מלמדת אותנו כמה קריטית סביבה תומכת ומאמינה.
חשוב לדעת: אם את חושדת שמשהו לא תקין אצלך או אצל חברה, מומלץ לקרוא מידע באתרים הייעודיים (כמו עמותת אנדומטריוזיס ישראל) או לפנות אלינו במייל:
במקביל, כדאי לקבוע תור לרופא/ת נשים מומחה בתחום האנדו.
השלב השלישי: החיים עצמם
אני זוכה לנהל קהילה של נשים חרדיות המתמודדות עם אנדו, ושם גיליתי דבר נפלא: הדרך לחיות עם המחלה היא מגוונת, יצירתית ומלאה באמונה.
אנדו היא לא בהכרח סיפור של ריפוי מושלם, אלא סיפור של הסתגלות והקשבה לגוף. אלו חיים שנבנים קצת אחרת ממה שדמיינתי, עם ימים של עבודה, משמעות וקשרים עמוקים.
אני לא אופטימית כי המחלה נעלמה, אלא כי למדתי שאפשר לחיות לצידה – בחמלה עצמית, עם גבולות נכונים, ועם תקווה שקטה. את לא לבד.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
