שינוי מיתוס "אובססיה היא יצירה נפשית!" -ד"ר רונית לזר

בס"ד

"המחשבות הללו הורגות אותי. בלתי פוסקות, טורדניות. כל היום אני עסוקה בהן. אני מרגישה שהראש שלי מתפוצץ".  כך פתחה מלכי את הפגישה .  "אלו מחשבות?"  לא הספקתי לסיים את השאלה. "על כל דבר כמעט". מיהרה להגיב ".אך בעיקר על אסונות. ל"ע, מחלה , תאונה. וזה רץ לי בראש . ניסיתי כל מיני טיפולים נגד חרדות ואובססיות, גם תרופות ולא עזר לי.  חזרתי לפסיכיאטר והוא הפתיע אותי באומרו לי שאולי אני פוחדת להיפטר מהאובססיות הללו ושלח אותי אליך".

מחשבות אובססיביות הן מחשבות , דימויים או רעיונות לא רצויים שפולשות למודעות לרוב ללא כוונה ורצון בצורה טורדנית. מחשבות אלו  עשויות להיות מאד עקשניות , משתקות ומעוררות באדם חרדה. פעמים מתלוות להן התנהגויות טקסיות כפייתיות שבאמצעותן האדם מנסה להרגיע עצמו ללא הצלחה ומה שמתפתח לא פעם מעגל של מחשבות אובססיביות, חרדה, כפייתיות וחוזר חלילה.

הטיפולים המקובלים היום הם שילוב של טיפול קוגנטיבי-התנהגותי עם טיפול תרופתי ממשפחת הSSRI שמטרתם להפחית את האובססיות, הכפייתיות והחרדה שמתלווה.

עם זאת, ישנם פעמים בהם האדם באופן לא מודע אינו מוכן מהר להפטר מהן ולכן הוא יעשה הכל בצורה לא מודעת ולא מכוונת כדי שהן לא יפוגו, החל מלשכוח או אף לא לקחת תרופה, להישמט מהוראות הטיפול הקוגנטיבי וכד' .

במצבים אלו המאבק להיפטר מהאובססיות כמעט אבוד מראש כי לאובססיות אלו יש תפקיד מאד חשוב ואף קריטי בחיי הנפש של האדם.

"בתחילה מאד נעלבתי מדברי הפסיכיאטר אך הוא הסביר לי שאין מדובר בכוונה מודעת אלא שאולי יש לי סיבות פנימיות  שבגינן לא פשוט לי להיות בלי כל האובססיה"

בטיפול גילינו את האובססיות ממקום אחר וחדש. לא רק הטרדה שצריך להיפטר מהן מהר ולתמיד אלא היו כדרך בה מלכי 'בחרה' להתמודד עם מציאות נפשית מורכבת ורגישה . מלכי  היתה ילדה הורית שמרצה את כל הסובב אותה אך כמו לכל ילדה היו לה גם כעסים וכאב שהצטברו בתוכה . מלכי לא יכלה ולא הרשתה לעצמה לאפשר להן לבוא לביטוי כדי לא לפגוע באמא ולא לצער את אבא שאהבה כל כך. אט אט הבנו שהאובססיות של אסונות היו הפחדים העמוקים שלה מפני מה שעלול לקרות לה ואו להוריה אם חלילה תפתח את השער לכעסים. האובססיות עמדו ניצבות כמו שער 'מגן ושומר' ומתריע בפתח, אל תיכנסו לשם!. אל תכנסו לעולם הרגשי המציף ברגשות בלתי נסבלות. מלכי יצרה בתוכה כמו כיס נפשי לשם הושלכו הפחדים, הכעסים והכאב הנפשי. כך היא יכלה להמשיך להיות הילדה הטובה והמרצה.  מלכי כל כך פחדה (בעיקר באופן לא-מודע) מהמקום בו תיתן דרור לרגשותיה הקשים שהם יחוללו אסון בסביבתה.  יום אחד מלכי נכנסה לקליניקה התיישבה על הספה ואמרה בעוז "יש לי וידוי .. למעשה גילוי אפילו לעצמי. כל הזמן העדפתי לחשוב שהאובססיות הן באות בכפיה עלי. אתמול ישבתי עם עצמי והרגשתי איך אני מצפה להן, כמו דחף מגרה להיות בהן. הבנתי שאני גם מזמינה אותן. ..עם כל הקושי הם היו מפלט עבורי ".

מלכי נשאה בתוכה רגשות אשם על כך שהיא גם כועסת על הוריה. היא לא רק פחדה שהעולם הפנימי שלה יחולל אסון אלא שגם מגיע לה להיענש על מה שהיא מרגישה כלפי אמא ואבא. בתפיסה האומניפוטנטית הילדית  שבה היא היתה גם 'ילדה רעה' גם 'מחוללת אסון' וגם 'גוזרת הדין' ובכך הביאה על עצמה עונש כמו מחשבת אסון. בטיפול המשכנו לעבוד על היכולת להכיר בכעס כרגש אנושי, להכילו, לווסתו  ולא להיות מאוימים ממנו.

עם כניסתנו לעומק הטיפול , הגענו להבנה כי האובססיות שלה הן לא רק מטרד וסיבה לחרדה אלא באופן פרדוקסלי הן  מהוות הגנה מפני חרדות עמוקות, פנימיות ואיומות יותר. חרדות ראשוניות ומוקדמות בהן חרדת התפרקות, חרדה מפני השתגעות, חרדת נטישה, חרדת אובדן.  ללא המחשבות שמעסיקות אותה ללא הרף,  היא חשה עצמה כמי שנופלת לתהום,  שאין משהו פנימי שמחזיק אותה, שמייצב אותה והעיסוק הבלתי פוסק באותן מחשבות העניק לה תחושה מזויפת אך הכרחית  של החזקה פנימית רגעית וחולפת . כפי שאמר פעם הפילוסוף הצרפתי דקארט   "אני חושב, משמע אני קיים" . כמובן שמחשבות אלו לא היו בעלי יכולת חשיבה רגשית אמיתית אלא טורדניות שרק נתנו תחושת אשליה של קיום. "אני קיימת".  בטחון מזויף, יציבות לא אמתית אך הכרחית לה כדי לשרוד את החרדה העמוקה יותר של התפרקות פנימית.

כמובן שהעבודה הטיפולית שלנו היתה לא איך להיפטר מהר מהאובססיות  אלא איך להכיל את החרדות העמוקות של התפרקות, חרדת נטישה, חרדת האובדן  ועוד ובד בבד לבנות תחושת החזקה פנימית , יציבות ובטחון אמיתי .

עם התפתחות הטיפול האובססיות כבר לא היו מטרד אלא היו רמזים וסימני דרך לעולם פנימי עשיר ברגשות ובמחשבות , בזיכרונות ובחלומות שלא היה להם מקום קודם , שלא היה אפשר לחשוב אותם וכל שכן לחוות אותן. עם המרחב הנפשי שיצרנו בטיפול  והתגליות המשמעותיות  הן איבדו מכוחן הטורדני על חייה ומלכי השיבה לעצמה את נפשה- נפש מרגישה , נפש חושבת, נפש חווה את החיים במלואם.

ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת פסיכואנליטית במבוגרים וילדים -טיפול נפשי, זוגי והדרכת הורים. קליניקה פרטית בבית שמש, ב'ב ובירושלים. מרצה במכללה החרדית מבח"ר, חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה

להתקשרות [email protected]

052-6346334 

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

חלק א': איך לעבור את החורף בבריאות נפשית? / ד"ר רונית לזר "אשמנו" כשיש מידי הרבה רגשות אשם / ד"ר רונית לזר שינוי התנהגות בזמן קצר? יש חיה כזו! "דיאטה בשיטת הפיצה"… סוציומטריה: טיפול פרטני או קבוצתי?! פריחת הנרקיס/ ד"ר רונית לזר