יום שני

|

|

07/10/2024

לאישה החרדית

|

|

|

07/10/2024

|

יום שני

שינוי מיתוס "אובססיה היא יצירה נפשית!" -ד"ר רונית לזר

בס"ד

"המחשבות הללו הורגות אותי. בלתי פוסקות, טורדניות. כל היום אני עסוקה בהן. אני מרגישה שהראש שלי מתפוצץ".  כך פתחה מלכי את הפגישה .  "אלו מחשבות?"  לא הספקתי לסיים את השאלה. "על כל דבר כמעט". מיהרה להגיב ".אך בעיקר על אסונות. ל"ע, מחלה , תאונה. וזה רץ לי בראש . ניסיתי כל מיני טיפולים נגד חרדות ואובססיות, גם תרופות ולא עזר לי.  חזרתי לפסיכיאטר והוא הפתיע אותי באומרו לי שאולי אני פוחדת להיפטר מהאובססיות הללו ושלח אותי אליך".

מחשבות אובססיביות הן מחשבות , דימויים או רעיונות לא רצויים שפולשות למודעות לרוב ללא כוונה ורצון בצורה טורדנית. מחשבות אלו  עשויות להיות מאד עקשניות , משתקות ומעוררות באדם חרדה. פעמים מתלוות להן התנהגויות טקסיות כפייתיות שבאמצעותן האדם מנסה להרגיע עצמו ללא הצלחה ומה שמתפתח לא פעם מעגל של מחשבות אובססיביות, חרדה, כפייתיות וחוזר חלילה.

הטיפולים המקובלים היום הם שילוב של טיפול קוגנטיבי-התנהגותי עם טיפול תרופתי ממשפחת הSSRI שמטרתם להפחית את האובססיות, הכפייתיות והחרדה שמתלווה.

עם זאת, ישנם פעמים בהם האדם באופן לא מודע אינו מוכן מהר להפטר מהן ולכן הוא יעשה הכל בצורה לא מודעת ולא מכוונת כדי שהן לא יפוגו, החל מלשכוח או אף לא לקחת תרופה, להישמט מהוראות הטיפול הקוגנטיבי וכד' .

 

במצבים אלו המאבק להיפטר מהאובססיות כמעט אבוד מראש כי לאובססיות אלו יש תפקיד מאד חשוב ואף קריטי בחיי הנפש של האדם.

"בתחילה מאד נעלבתי מדברי הפסיכיאטר אך הוא הסביר לי שאין מדובר בכוונה מודעת אלא שאולי יש לי סיבות פנימיות  שבגינן לא פשוט לי להיות בלי כל האובססיה"

בטיפול גילינו את האובססיות ממקום אחר וחדש. לא רק הטרדה שצריך להיפטר מהן מהר ולתמיד אלא היו כדרך בה מלכי 'בחרה' להתמודד עם מציאות נפשית מורכבת ורגישה . מלכי  היתה ילדה הורית שמרצה את כל הסובב אותה אך כמו לכל ילדה היו לה גם כעסים וכאב שהצטברו בתוכה . מלכי לא יכלה ולא הרשתה לעצמה לאפשר להן לבוא לביטוי כדי לא לפגוע באמא ולא לצער את אבא שאהבה כל כך. אט אט הבנו שהאובססיות של אסונות היו הפחדים העמוקים שלה מפני מה שעלול לקרות לה ואו להוריה אם חלילה תפתח את השער לכעסים. האובססיות עמדו ניצבות כמו שער 'מגן ושומר' ומתריע בפתח, אל תיכנסו לשם!. אל תכנסו לעולם הרגשי המציף ברגשות בלתי נסבלות. מלכי יצרה בתוכה כמו כיס נפשי לשם הושלכו הפחדים, הכעסים והכאב הנפשי. כך היא יכלה להמשיך להיות הילדה הטובה והמרצה.  מלכי כל כך פחדה (בעיקר באופן לא-מודע) מהמקום בו תיתן דרור לרגשותיה הקשים שהם יחוללו אסון בסביבתה.  יום אחד מלכי נכנסה לקליניקה התיישבה על הספה ואמרה בעוז "יש לי וידוי .. למעשה גילוי אפילו לעצמי. כל הזמן העדפתי לחשוב שהאובססיות הן באות בכפיה עלי. אתמול ישבתי עם עצמי והרגשתי איך אני מצפה להן, כמו דחף מגרה להיות בהן. הבנתי שאני גם מזמינה אותן. ..עם כל הקושי הם היו מפלט עבורי ".

מלכי נשאה בתוכה רגשות אשם על כך שהיא גם כועסת על הוריה. היא לא רק פחדה שהעולם הפנימי שלה יחולל אסון אלא שגם מגיע לה להיענש על מה שהיא מרגישה כלפי אמא ואבא. בתפיסה האומניפוטנטית הילדית  שבה היא היתה גם 'ילדה רעה' גם 'מחוללת אסון' וגם 'גוזרת הדין' ובכך הביאה על עצמה עונש כמו מחשבת אסון. בטיפול המשכנו לעבוד על היכולת להכיר בכעס כרגש אנושי, להכילו, לווסתו  ולא להיות מאוימים ממנו.

 

עם כניסתנו לעומק הטיפול , הגענו להבנה כי האובססיות שלה הן לא רק מטרד וסיבה לחרדה אלא באופן פרדוקסלי הן  מהוות הגנה מפני חרדות עמוקות, פנימיות ואיומות יותר. חרדות ראשוניות ומוקדמות בהן חרדת התפרקות, חרדה מפני השתגעות, חרדת נטישה, חרדת אובדן.  ללא המחשבות שמעסיקות אותה ללא הרף,  היא חשה עצמה כמי שנופלת לתהום,  שאין משהו פנימי שמחזיק אותה, שמייצב אותה והעיסוק הבלתי פוסק באותן מחשבות העניק לה תחושה מזויפת אך הכרחית  של החזקה פנימית רגעית וחולפת . כפי שאמר פעם הפילוסוף הצרפתי דקארט   "אני חושב, משמע אני קיים" . כמובן שמחשבות אלו לא היו בעלי יכולת חשיבה רגשית אמיתית אלא טורדניות שרק נתנו תחושת אשליה של קיום. "אני קיימת".  בטחון מזויף, יציבות לא אמתית אך הכרחית לה כדי לשרוד את החרדה העמוקה יותר של התפרקות פנימית.

כמובן שהעבודה הטיפולית שלנו היתה לא איך להיפטר מהר מהאובססיות  אלא איך להכיל את החרדות העמוקות של התפרקות, חרדת נטישה, חרדת האובדן  ועוד ובד בבד לבנות תחושת החזקה פנימית , יציבות ובטחון אמיתי .

עם התפתחות הטיפול האובססיות כבר לא היו מטרד אלא היו רמזים וסימני דרך לעולם פנימי עשיר ברגשות ובמחשבות , בזיכרונות ובחלומות שלא היה להם מקום קודם , שלא היה אפשר לחשוב אותם וכל שכן לחוות אותן. עם המרחב הנפשי שיצרנו בטיפול  והתגליות המשמעותיות  הן איבדו מכוחן הטורדני על חייה ומלכי השיבה לעצמה את נפשה- נפש מרגישה , נפש חושבת, נפש חווה את החיים במלואם.

 

ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת פסיכואנליטית במבוגרים וילדים -טיפול נפשי, זוגי והדרכת הורים. קליניקה פרטית בבית שמש, ב'ב ובירושלים. מרצה במכללה החרדית מבח"ר, חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה

להתקשרות [email protected]

052-6346334 

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

2 תגובות

  1. תמר שלום לך,
    ראשית אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי. בשבועיים האחרונים לא הייתי נגישה למחשב.
    אני שמחה לשמוע שאת מוצאת עניין בכתבות ותודה על המשוב.

    בנוגע לשאלתך- אני לא מכירה מחקר שתומך באמירה זו , שטיפול פסיכודינמי עשוי לחזק אובססיה. אני כן יודעת שמסתובבת שמועה כזו :)..

    אני מכירה בניסיון למצוא את הטיפול המועדף לכל הפרעה. אך אני לא חושבת שיש מידע אמפירי מבוסס לסיווג כזה.
    בתפיסה שלי, יש טיפולים ממוקדי סימפטום ויש טיפולי שהמוקד הוא האדם. לא הסימפטום בהכרח, לא ההפרעה כמוקד. אלא האדם, אישיותו, נפשו, רגשותיו, מחשבותיו, דפוסי היחסים שלו, תפיסת העצמי ודימויו, ההגנות , תפקודי האגו ועוד.
    טיפולים ממוקדי סימפטום כוללים את ה- cbt, תרופתי, משולב, ואף פסיכודינמי קצר מועד.
    טיפולים ממוקדי אדם-הם הטיפול הפסיכודינמי והפסיכואנליטי.

    כידוע, העמדה הטיפולית שלי היא פסיכואנליטית- זו הרואה את האדם על רבדיו השונים שצוינו קודם, ובעיקר הרובדים הלא-מודעים. מעמדה זו אני מטפלת בכל אדם שמגיע אלי וכמעט לא משנה מאיזו הפרעה הוא סובל.

    מהניסיון בקליניקה שלי על פני שנים, אני מוצאת שיש אנשים שהסימפטומים אצלם הוחלשו או אף נעלמו לאחר מספר מפגשים ויש אנשים שהסימפטומים נשארו עקשנים לאורך זמן יותר. ובעיני מה שמבדיל ביניהם איננו סוג הטיפול, ולא חומרת הסימפטום/הפרעה. אלא עד כמה הסימפטום הוא נקודתי או אחד מיני סימפטומים אחרים המבטאים בעיה הרבה יותר יסודית באישיות.

    למשל, מטופלת שהגיעה אלי עם מחשבות אובססיביות קשות שסבלה מהם יותר משנה. אפילו אני הופתעתי לגלות שתוך שמונה מפגשים האובססיות נעלמו. אני לא חושבת שהסיבה לכך היא הטיפול שלי , לפחות לא במובן שמנטרל סימפטום. אני כן מאמינה שהטיפול הפסיכואנליטי מאפשר מרחב בטוח, ובמקרה שלה היא יכלה להשתמש במרחב הבטוח ולהירגע ולהרפות מהצורך 'להכות על חטא' . המשכנו את הטיפול בגלל הצורך לעבוד על הסופר-אגו שלה המחמיר , כדי שלא יכה בה שנית.
    מקרים כאלה ודומיהם יש לי לרוב. לעומת זאת, למשל, מטופלים עם הפרעות אישיות שסובלים גם מאובססיות. הטיפול הרבה יותר ממושך, ולא פעם ישנה 'התעקשות' (חרדה) לא-מודעת להיפטר מהסימפטום. כי הם סוג של שליטה גם ואולי ביחוד אם הוא טורדני . להם יקח הרבה יותר זמן של אמון, וליצור תחושת בטחון במרחב הטיפולי.

    המשאלה שלנו כבני אנוש היא להגיע לפתרונות ברורים , לשחור-לבן, מה יעיל ומה לא. מה מועדף ולאיזו הפרעה. אך, הנפש שלנו הרבה יותר מורכבת, מגוונת, וסובייקטיבית (יחודית) ממה שאנחנו נוטים לחשוב.
    הטיפול הפסיכואנליטי מכיר במורכבות זו, מתוך התפעלות וכבוד לנפש ולדרכי פעולותיה, ומעמדה טיפולית כזו אני ניגשת לפגוש את המטופל שלי, ועם רצון אמיתי להכיר אותו, להכיר את דרכו היחודית שלו לשרוד, להתמודד ולהתקיים נפשית. מתוך כך יבואו שינויים משמעותיים ובסיסיים.
    תודה על סקרנותך
    שנה טובה, רונית

  2. שלום רונית,
    כתבות מעניינות.
    שאלת סקרנות
    למחשבות אובססיביות מדברים על כך שטיפול דינמי עשוי לחזק אותן ויש לכל הפרעה את הטיפול המועדף.
    אשמח לדעת מה דעתך בעניין.
    מאמינה שמניסיון של מטפלים, אפשר ללמוד יותר ולא רק ממחקרים ספציפיים
    תודה,
    תמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים