מרכיב בבריאות הנפש: סגנון התקשרות /ד"ר רונית לזר

שיתוף ב email
שיתוף ב print

בס"ד

בפרק הקודם דיברנו על כך שבריאות נפשית מבוססת על תפקוד יצרני ויצירתי, על חיים שהם לא אוטומטיים אלא על חיות, רצון ותשוקה לחיות ועל יכולת משחקית גמישה וספונטנית

בפרק זה נתייחס למרכיב נוסף בבריאות נפשית:

דפוס התקשרות בטוח:  הגישה להתקשרות של האדם מושפעת מהתקשרותו להוריו בילדותו. אדם שיש לו סגנון התקשרות בטוח בבגרותו, מרגיש נינוח במצב של קירבה ותלות הדדית, יודע לאזן בין אינטימיות לאוטונומיה, בין התחברות להיפרדות. הוא תופס עצמו כראוי להערכה ואהבה וידע לפנות לעזרה בשעת הצורך, היות ויש לו אמון בסיסי בשני ומרגיש בטוח בתגובות הזולת. הוא מסוגל להכיל רגשות סותרים ומגוונים ולווסת את העוצמתיים. לרוב הוא בעל מיומנויות תקשורת טובות ובמצבי משבר מסוגל להשתמש באסטרטגיות יעילות.

לעומת זאת ישנו דפוס ההתקשרות לא בטוחה שיכול לבוא לביטוי בסגנונות שונים:

הסגנון הנמנע-מפוחד: אדם זה כמהה לקשר קרוב עם השני אך הוא אינו בוטח בזולת לכן הוא יימנע ממצבים של קשר מחשש לדחייה. הוא ידווח על תחושת ניכור מהאחרים כלפיו ועשוי לגלות  הסתגרות ומופנמות

הסגנון הנמנע- מבטל: אדם שיכחיש לרוב צורך לקשר וקרבה, ייחס ערך רב מידי לעצמאות והסתמכות עצמית בלבד. הוא מרוחק פיזית ונפשית, והוא נמנע מלהסתמך על אדם אחר. לרוב הוא אינו מוכן לקבל משוב מהשני וחש שגם הקרוב לו לא באמת מכיר אותו.

הסגנון החרד –תלותי: אדם זה יסבול מחרדה, ספקות פנימיים ודאגה טורדנית בנוגע ליציבות הקשר. ירגיש מצוקה וחרדה בנפרדות מהזולת, הוא חש תשוקה עזה לקירבה והיצמדות ועשוי להגיב ועשוי להגיב בכעס או עלבון לכל חווית פרידה.

הסגנון האמביוולנטי: אדם זה יטה להעצים את החשיבות של קירבה, אינטימיות ומעורבות, עד לטשטוש גבולות בין-אישיים. הפרדות ואוטונומיה מאיימות עליהם ויש להם פחד עמוק מנטישה. אדם עם סגנון אמביוולנטי אינו בטוח בתגובות הזולת. יש לו פחד מדחייה ורגשות מנוגדים כלפי הזולת של קרבה-מרחק, אהבה-שנאה, הערצה-השפלה וכו'. ביחסים זוגיים הם תובעניים ותלותיים ומנגד הם עשויים לנתק קשר בחדות ללא אפשרות לשיח . הם מתקשים להכיל רגשות סותרים ולרוב יש להם קושי בוויסות רגשות ושליטה עצמית.

דפוס התקשרות ידוע כיציב לאורך שנים ולא מושפע מסיטואציות וקשה לשנותו. עם זאת המחקרים מגלים שדפוס התקשרותי לא בטוח יכול להשתנות לדפוס בטוח יותר בשתי נסיבות מרכזיות:

  1. ביחסי אהבה בזוגיות שנמשכים שנתיים לפחות
  2. בפסיכותרפיה אינטנסיבית שנמשכת שנתיים לפחות

ניתן להבין מכאן שהעבודה הטיפולית בפסיכותרפיה תיגע באלמנטים השונים של ההתקשרות כמו קרבה ומרחק, אינטימיות ואוטונומיה, אמון וחוסר אמון , חרדת נטישה וחרדת התמזגות המבטלת את העצמי ועוד. יתר על כן, הקשר הטיפולי שמתפתח בין מטפל-מטופל הוא אחד מיסודות לפיתוח התקשרות יותר בטוחה. קשר זה עשוי לעבור מהמורות ונחשולים , רגשות סותרים ועוצמתיים של קרבה ומרחק  עד אשר יתבסס לקשר בריא, גמיש ובטוח כבסיס לקשרים אחרים בחיי המטופל

עד כה להיום, המשך חורף בריא, חי ובטוח

 

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

3 תגובות

  1. מדהים ויפה, תענוג לקרוא….
    מענין להבין מה הסיבות להתפתחות הקשר האמביוולנטי?
    שהוא ממש מוקצן ביחס לסוגי התקשורת האחרים…

  2. לא יאומן!!
    שנתיים של קשר זוגי קרוב חזק ואיכותי שווה ערך לשנתיים של טיפול פסיכותרפי אינטנסיבי ומתיש…
    חברה,
    תשקיעו בזוגיות!!!!
    הרווח הוא עצום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.