בחדר השירות עמוק בתוך הסל?
מה נהיה איתנו? ככה ביום בהיר מחליט אדם לכתוב משהו שיושב לו על הלב? במקום לגשת לטיפול נפשי מקצועי….
קם מתוך שינה ופשוט מספר וכותב מצייר וממחיז או מצלם? כי יש לו אג'נדה ברורה להשתמש בכוח שלו מבלי להתרסן…
והיה ככה ואמרו את זה והיא סיפרה שההיא אמרה,
וטפו טפו, אל תגידו היא עפה על עצמה, היי, תגידו אי אפשר לשמור קצת בלב? בשו שו? שאף אחד לא ידע? למה אתם מיחצנים את הכל מוציאים לכתב את כל מה שיש לכם שם בפנים, ושופכים על ניירות על מסכים או ממלאים אולמות שנצפה במחשבות שלכם? איפה הכבוד? איפה הצניעות?
באמת?
חשבתם פעם למה אנשים להוטים לכתוב? ליצור? אומנות, מהי?
אומנות אמיתית היא אומנות שמגיעה מבפנים, עמוק כל כך שהאדם מוכן להתמסר אליה עד כלות, אומנות זה משהו שאתה מרגיש שיש לך לתת לעולם משהו חדש, משהו עם ערך מוסף, אומנות טהורה בכל התחומים כל כך מתפרצת שאתה מוכן לשלם שיקחו אותה.
אומנות כזו היא הכנה ביותר שאפשר לבקש, היא משנה ובורא עולמות חדשים.
חשבתם למה אנחנו באים לאירועי תרבות, למופעי אומנות? ועוד מוכנים לשלם על כך?
פשוט מאוד כשאנו מגיעים לאירוע מבחינתינו הוא נעלם, הוא משהו חדש לא ידוע וזה עצם הריגוש שאנחנו מחפשים, משהו שאיננו יודעם מהו, (מקווים לא להתאכזב…)
ושם הנקודה. היוצר שואף בכל זמן היצירה לרגש, אין מתנה גדולה יותר שקהל יכול לתת ליוצר מלהתרגש, לבכות, לצחוק, לצפות, לכאוב,
יוצר שאינו יודע להרגיש באמת בכנות את הלב שלו, יוצר שאינו בוכה או צוחק ממה שיצר לא יוכל להעביר לקהלו את התחושות האלו, התחושות הללו חייבות להגיע אצלו מהנקודה הכי אמיתית והכי עמוקה שלו, וזו מהות היצירה, ובגלל הנקודה הזו, הוא לא ישקוט ולא ינוח עד שיביא את מסע הגיבור קדימה וישנה אותו, את תפיסת עולמו מי שמשתנה במסע הזה מתחשל, ומי שלא נכשל, ויוצא מהמשחק.
אז לכל היוצרים, כביסה מלוכלכת נשארת בארון הכביסה כשאנחנו לא יודעים לגעת בכתמים ולטפל בהם בעדינות הרצויה, ואם אנו יודעים וגילינו את הנקודה הנכונה, האמיתית, ניצור, ונתרום רעיונות לעולם טוב יותר.
בחנוכה הקרוב הפקה של "אל תקחו אותה" מאת הכותבת, רוצה לקבל את הטריילר למייל? שלחי ל: kollhabama@gmail.com
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
