יום שני

|

|

20/01/2025

לאישה החרדית

|

|

|

20/01/2025

|

יום שני

טיפול בפסיכודרמה: משחק עם ילדים הוא אוצר

שוב ושוב אני נשאלת על אופיו של טיפול קבוצתי. הפעם ארצה לשתף במודל טיפולי שנבנה ע"י חוקרת ומטפלת בשם "רנה אמונה", ונפרט מה יקרה במפגש של טיפול קבוצתי בכל אחד מהשלבים:

בחרתי דווקא במודל של "רנה אמונה" מכיוון שהוא בנוי על חמישה שלבים שבהם התהליך הטיפולי וההעמקה מאד מדורגים ומובנים..

בשלה הראשון נרצה ליצור סביבה משחקית, בעיקר תרגילי חימום ותרגילים שלקוחים מעולם התיאטרון. במהלך התרגילים האלו מתעצמת תחושת האמון והלכידות בין חברי הקבוצה, מאד קל להתחיל בצורה כזו, כי זה מובנה ולכן יותר קל להיכנס לזה.

בשלב השני שנקרא  "סצנות דרמטיות", מביאים דמויות,  לדוג' בחירת דמות משמעותית מהעבר שלי. שומרים כל הזמן על ריחוק, והמטרה של שלב זה להרחיב את התפקידים שאנו מסוגלים לשחק, לקדם את ההבעה, (ובשלב הזה לא עושים חיבור בין הדמות/תפקיד לבן אדם)

עובדים בהרחקה ותוך כדי מתחילה ההתייחסות למציאות, במקביל גם הקהל עושה קישורים לעצמו.

שלב 3:ROLE PLAY  משחק תפקידים- השלב הזה הוא כבר יותר אישי, יותר מקושר לעולם, בעצם חוקרים את החיים דרך הדרמה, וע"י התנסות בסיטואציות שמדמות אותנו. בשלב זה משלבים אלמנטים של פסיכודרמה וסוציודרמה, דיאלוג עם הדמות וכו', אינטראקציות עם חברי הקבוצה, המשתתפים מגלמים בוזמנית תפקיד ומתבוננים בו, מה שיוצר את הפתח ליצירת אגו מתבונן עצמי. כיצד זה קורה? ממש בדומה לפסיכודרמה, יש התערבויות דרמטיות, חילופי תפקידים, יציאה מהתפקיד והתבוננות בו, ההתערבות צריכה להיות כזו שתביא לתובנות ולאפשר גילוי של אפשרויות נוספות בתוך התפקיד.

שלב 4: CULMATING ENACTMENT בשלב זה מתרחש השיא בתהליך הקבוצתי, בחלק זה  חשוב שמידת הלכידות בקבוצה והאמון שהתבסס בה יהיה מסונכרן עם מידת החשיפה והעצמה הרגשית, שאם לא כן עלול להיווצר ניכור, העובדה שהתפקידים מגולמים ומשוחקים מאפשרים להרגיש את האסטטיקה ואת השליטה על תכנים לא פשוטים.

בשלב זה בד"כ יש שרינג, חוזרים למליאה, זה יוצר אמפתיה אצל הקבוצה ואצל המטפל ועבור המטופל מעבר לעול שהוסר ולתחושת הקרתזיס, החשיפה העצמית מול הקבוצה שהיתה עדה, מעצימה את תחושת הקבלה והסליחה.

שלב 5: ריטואל דרמטי- כאן מגיע איזשהו "טקס", המטרה של שלב זה להקל את המעבר מתוך האינטימיות של הקבוצה אל העולם בחוץ, בשלב זה מתבצע סיכום השלבים שהתרחשו, הערכת התהליך, משוב אחד לשני והבעת עצב ושמחה בסיום. בשלב זה נחדר בתת מודע שהכאב הפך לאומנות.

הכותבת אביגיל מירוז מטפלת באומנות M.A ופסיכולוגית קלינית בהתמחות M.A

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים