שלום לכן קוראות יקרות,
אחד הנושאים הפחות מדוברים בתחום החינוך המיוחד הוא השתלבות של צעירים בוגרי כיתות שילוב/כיתות חינוך מיוחד בתפקוד גבוה בעולם העבודה. בעצם השלב אליו הם עוברים אחרי שהם מסייימים 12 שנות לימוד.
כיום קיימות מסגרות המשך שונות ומגוונות בהן מכשירים את הצעירים הללו להשתלבות מיטבה בשוק העבודה.
וכך הכרתי את "בניית הגשר למעבר" (לפי הרצאותיה של גב' אסנת אלנתן). זהו מודל שיש בו היבטים פרקטיים שיכולים לסייע במעבר מעולם הלימודים לעולם התעסוקה וגם יש אפשרות להתייחס להיבטים רגשיים שכרוכים במעבר הנ"ל. ראיתי שאוכל לחבר בין תפקידי כתרפיסטית לבין המודל.
בעצם בהרצאה שלה הקבילה גב' אלנתן את תכנית המעבר מעולם הלימודים לתעסוקה
כ"גשר". כאשר אנחנו רוצים לחצות גשר אנחנו מנסים לאסוף מעט מידע על מנת להתארגן כראוי. למשל- איזה סוג גשר? ארוך/ קצר? גשר יציב או לא יציב.. ובעיקר שאלות- מה יש בגדה ממול? לאן אני מגיע אחרי הגשר? שאילת שאלות כמו אלו כישורים נדרשים על מנת להצליח בגדה ממול. לפי ההרצאה- נגדיר עם התלמידים את מאפייני הגשר שאנו מבקשים לבנות: אורכו ותלילותו, מאפייני המעקה (רמת סיכון מחושב)-כלומר מה יכול לעזור לי..
כמו כן גשר יותר קצר = הגדרה יותר פרקטית של "מועסקות", כלומר יכולתם העתידית של התלמידים להיות מועסקים בהצלחה לאורך זמן.
ובנוסף היכולת להשיג ולשמר משרה מספקת.
בנוסף ערכנו השוואה בין סוגי כתיבת קורות חיים,
ומסקנה נוספת היתה שאנחנו והתלמידות קובעות את אורך הגשר והגדה שאליה הוא מוביל. ולסיכום שוחחה גב' אלנתן על בניית הזהות התעסוקתית- כוחות מול קשיים ותחומים בהם אין לנו כישורי עבודה וכד'
לפי המודל הנ"ל ישבנו מחנכת הכיתה, אני והסטודנטיות לשיח קבוצתי. בשיח סיפרנו איזשהו משל על אדם שצריך לחצות גשר על מנת להגיע לאיזשהו אוצר. וכך שוחחנו על המאפיינים וכו' כשמיד הבאנו את הנמשל, הגשר הוא בעצם תכנית הלימודים שהן נמצאות בה. אח"כ חילקנו דפים וצבעים וכל בת התבקשה לצייר כיצד היא רואה בעיני רוחה את הגשר שמביא אותה לכיוון עולם העבודה. אח"כ ביקשנו מכל בת לשתף וכך העלינו את המאפיינים של מה ידוע לנו על מאפייני שוק העבודה העתידי? בנוסף דיברנו על שאיפות שלהן לגבי העבודה, וכד'. סטודנטיות שכבר עובדות בפועל שיתפו בקונפליקטים שהן חוות במקום העבודה וניסינו בשיח משותף להבין כיצד אפשר להתכונן כמה שיותר על מנת לצמצם קונפליקטים אלו מבעוד מועד. כמו כן ניתן היה לראות שעצם הפעילות גרמה להפחתת מתח ולהורדת מפלס החרדה לגבי השתלבות בעבודה. ובטיפולים הפרטניים שלאחמ"כ עבדנו על בניית הזהות התעסוקתית של כל סטודנטית.
אביגיל וענונו – בתהליך הכשרה לפסיכולוגיה קלינית, M.A תרפיסטית בפסיכודרמה בטיפול בהבעה ויצירה ו B.A בחינוך מיוחד ולימודי תעודה תרפיה במוזיקה בהתמחות בפסיכודרמה. קליניקה בבני ברק. מטפלת בנוער, מבוגרים וילדים. קבוצות ופרטני. ליצירת קשר: [email protected] 0547097874
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
