(הכותבת: רווקה + 34 חלומות, בת 30 תכף. כותבת רבי המכר "תקוה בגרוש" ו- "אמון זה לפחדנים" זוכי פרס זהב מטעם "העמותה למען רגשות בסכנת הכחדה".)
"רווקות" זה רגש. אני לא הולכת להתווכח על זה. חברות שלי ואני גם מתכוונות להכניס את זה מסודר לDSM-1" לרגשות וכאבים", כבר דיברנו עם ההוגה.
כאב ה "רווקות" מעולם היה שנוי במחלוקת. יש כאלו שיגידו שהוא רגש טוב ויש כאלו שיגידו שהוא רגש נוראי. טוב נו, כמו כל רגש. אמרתי לכם שרווקות זה רגש.
"רווקות" זה רגש כואב, אבל בכלל לא פוטוגני ולא מעורר אמפטיה. הוא לרוב מעורר האשמה, ביקורת, התנשאות, עליונות, התעלמות ועוד תגובות שמחממות את הלב.
לפעמים כששואלים אותי מה שלומי ואיך אני מרגישה, אני רוצה לענות "רווקה". כמו שאנשים עונים כששואלים אותם מה הם מרגישים- מפחד, שמח, מאוכזב, מקווה. אבל בגלל ש "רווקות" זה רגש ממש לא פוטוגני, אני אומרת, "ב"ה, הכל ממש ממש טוב". ואם אני ממש בהתקף רווקות, (התקף זה ביטוי המתאר את הזמן שבו הרגש מציף אותך מאד חזק. אנחנו מתכוונות לכתוב גם את זה ברשומה הרפואית, שגם רגש הרווקות מתאפיין בהתקפי רגש, כמו כל רגש) אז אני אומרת, "ב"ה, הכל טוב כרגיל".
אמרתי מקודם שרווקות מעוררת כל מיני תגובות לא אמפטיות, נגיד האשמה- "אולי תפסיקי לברור? מה את חושבת? שאת מושלמת?". "את יודעת שבגיל שלך את לא יכולה להמשיך לחפש את האביר על הסוס הלבן!" או ביפות נפש: "זה לא כדאי לברור הרבה, זה חבל, את כבר מאד גדולה, אממ. כלומר. מבוגרת, אל תפגעי שאני אומרת".
יש את המתנשאות: "שווה לך. שווה לך להתחתן. זה הדבר הכי מדהים בעולם, עד שלא חווים את זה, לא מבינים".
ויש את המתנשאות המתוחכמות "אוי תנצלי את זה שאת רווקה, אח"כ כבר אי אפשר לעשות כלום, את חושבת שזה פשוט להיות נשואה?". זה מזכיר לי את הילדות מכיתה ד שהיו אומרות לנו כשהיינו בגן חובה: "תנצלו את זה שאתן בגן, אחר כך יש מלא שיעורי בית ותתגעגעו לגן" ומסתובבות בעליונות לעיסוקים החשובים שלהן.
"כייף לך. בטח את הולכת לישון כל יום מתי שבא לך, קמה מתי שבא לך. תגידי, את ישנה בצהריים 3 שעות? אולי תבואי לעשות לי בייביסיטר?"
יש גם כאלו שחושבים שרווקות זה לא כאב, אבל זה לא אכפת לנו, כי לא הם האחראים על וועדת הקבלה של ה- DSM-1 לרגשות וכאבים.
אפשר לפגוש הרבה גם את הממש מתוקות, אוהבות ומגוננות: "מה, את בת 30? את נראית מקסימום בת 20, אפילו פחות!!" (תודה, בעיקרון אני עוברית, סתם לבשתי בגדים של אמא שלי).
או: "את??? בת 29??? הייתי נותנת לך גג 28, את נראית ממש צעירה" (קטע כזה, אני גם צעירה וגם נראית צעירה, "חוק כלים הגיוניים").
בפרק הבא נעסוק בפלונטר רציני שרווקה יכולה להסתבך בו במקרה שיש לה חברות טובות, היא אוהבת לחייך ולכייף, היא מרוויחה טוב, וקצת מטיילת. נשאל גם שאלות כמו: האם יש לה זכות להרגיש, ואם לא, האם לפחות מותר לה להרגיש קצת ובשקט.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
31 תגובות
מעצבן אותי מאוד שרק שומעים בת כמה אני כבר הניגון מתחיל!! מה את מחפשת וכו
ויש כאלה אנשים שרק מילה שתיים איתך וכבר בת כמה את? איזה סגנון
ויש כאלה שרק פותחים את הפה לברך אותך ומה יוצאה לאם שתזכי להתחתן אז אני אמרת להם אמן, ותודה בחיוך ענק ולפני זה אני אמרת להם שאני רוצה ברכה לבריאות אושר שמחה
אני לא סובלת את האנשים האלה שרק רואים רווקות וכבר מתחילים
אוי איזה משכנה
אסור לה להיות שמחה מה אשם שלך לתפילה
די תפסיקו אני כמו כולם חיה ושמח
אני בחורה הכי יקרה ואהובה אצל הקב"ה והוא דואג לי ולא עוזב אפילו לשנייה
ואני מאמינה באמונה שלמה שמתי שזה היא הכי טוב בשבילי
אם תפילה שאני לא יפסיק בלי בכיות יותר מידי ויתמקד בהודיה ובאמונה זה יבוא
ד" עושה רק טוב לידה הכי יקרה שלו
והסביב חייבת לשנות את הגישה הזאת לעולם ובמויחד לרווקות!!!
רווקות לא מסכנות הם עושות את רצון ה" באמת ללא בחירה
עם כולם היו מקימים את רצון ד" באהבה וקבלה אז משיח היה בה
כתיבה מאוד יפה כל מילה אמת .
אני רוצה להתמקד על הצד החיובי שבדיון שפתחו, כותבת לרווקות המדהימות וגם לנשואות המיוחדות.
בואו נעשה סטופ לכל המרמור ונפסיק לבכות , דיי עם התחרות "למי יותר קשה בחיים" ?? "למי יותר רע"? אוף /איפפ / חבלל ואיזה באסה ו"עברתי דירה ותראי איזה בלאגן הולך לי כאן נמאס לי" אבל היי סטופ! תודי לה' שעברת לדירה חדשה ויפה זה מתנה מה' ותודי על זה שהתחתנת ויש לך ילדים. וגם "אוף כלום לא הולך לי וגם לא עבודה " אבל היי סטופ אז תגידי תודה שאת עדיין רווקה וגרה עם ההורים ואת לא משלמת שכירות נכון את צודקת זה מצב נאחס לא נעים בכלל.
אבל באמת שאין פה מקום לדיון הזה. בואו נעשה ריסטארט למערכת שבנו ונזכיר לעצמינו מה כל אחת מאיתנו עושה פה ?? הרי כל אחד מאיתנו ירד לעולם הזה עם חבילה שהיא כוללת מתנות משלו וקשיים משלו כל אחד סוחב את התיק שלו. והרי כל תקופה טובה בחיים היא מלווה גם בקושי . מה שאני רוצה להדגיש כאן שהכל זה עניין של הסתכלות, ולהבין שלרווקה יש תפקיד משמעותי ולא עד שהיא תתחתן אז היא רק תהיה משמעותית זה לא נכון גם בעיניה וגם בעיני החברה. הנסיונות הם באמת קשים לכל אחת אני כרווקה בת 25 מודה לה' שעדיין לא התחתנתי כי בניתי את עצמי עד עכשיו שינתי הרבה דברים שבי כמו שינוי חשיבה , עבודת המידות והסתכלות על החיים כי הבנתי שאני גדלה בגיל אבל המספר לא קובע אלא באמת כמה אני אחראית ובוגרת לחיים האישיים שלי ולא עד שיבוא בעלי אז הוא יעזור לי להיות אחראית ושידחוף אותי להרים את העסק שלי והאמת שאם לא הייתי עושה את התהליך הזה עם עצמי הייתי ממורמרת עד היום. לקחתי החלטה להסתכל על הטוב שיש לי בחיים או קרה לי עד היום שה' שלח לי ולהודות בלי סוף גם על הרע כי אני רוצה להיות בן אדם שמח וזה עושה לי כל כך טוב בחיים ומחייה אותי מאוד שאני מתמקדת בזה, אני חושבת שהרווקות זה זמן שהוא מתנה לעבוד על זה כדי שאני אקים בית שמח באמת ב"ה. יש תקופות קשות של משבר ודכאון ושל ייאוש קשה מאוד שקשה לתאר באמת מה ההרגשה. השאלה מה אני לוקחת מהקושי הזה שעובר עליי עכשיו ?? וזה לא סתם שאלה זה לא רק להתיפיפות זה תכלס החיים כי גם שתתחתני יהיו קשיים כי ככה זה דרך העולם. עכשיו חברה נשואה סיפרה לי שהיא עברה הפלה ורק לחשוב על זה זה כואב ומצער שלא הפסקתי לבכות אז אני חושבת שהנושא הזה של "למי יותר קשה" ו"בואי נתחלף בקושי שלך" לא לעניין , אני מדברת פה גם עלינו הרווקות וגם לנשואות;.. כשאת (הנשואה) רוצה את החופש שלה_ או כשאת (הרווקה) רוצה את האהבה שלה אז תקחי גם את כל הצרות שלה! זה או הכל או כלום!ככה זה.
וכאן אני פונה אישית לרווקות המהממות.
גם לי קשה מאוד כמו כל אחת מאיתנו ואני גם הייתי בצד המתלונן הרבה שנים אבל בינינו הרגשתי שאני עומדת תקועה באותו מקום שזה רק מוריד אותי יותר כל התלונות והמרמור הזה והפנים החמוצות כל הזמן זה לא אומר שאם אני רווקה אני אמורה להיות עצובה ; רווקה=עצובה, שאני אבין? (גם לנשואה) אין ספק שזה קשה מאודדד אני לא באה להכחיש את הקושי והנסיונות הגדולים ואת הרגשות הכואבים והאכזבות ומה לא ..ההיפך "תתנו לרגשות להיות" תעשו נשימות שישחררו את הרגש בגוף ולא לחסום אותו ודברו על זה אל תשמרו בבטן יותר מידי. זה תקופה שאנחנו עוברות שהיא לא פשוטה ומלאה בקשיים ואתגרים ואנחנו יכולות למנף ולהעיף את עצמנו לשלב גבוה בהרבה.
אה ואגב את יכולה לאהוב את עצמך בכמויות שאת לא מכירה! נכון זה לא כמו אהבה של גבר אבל זה העניין שלפני שהגבר מגיע לחיי אני רוצה להכניס לחיים שלי אהבה עצמית שהיא בסיסית. האהבה שלו היא תוספת היא לא מלכתחילה ואז ב"ה שאני יאהב את עצמי באמת ויגיע זמני להתחתן אני אבחר אותו מהסיבה ש"אני רוצה אותך" ולא כי "אני צריכה אותך" , את המישהו הזה שיחייה אותי (זה יותר עמוק). אני משתדלת ללכת לאימונים שזה בשבילי עבודת המידות ומשתדלת לאהוב ולחבק את עצמי במיוחד כשאני נופלת וטועה וקשה לי כי שיש לנו קושי אז רק אהבה היא התרופה ולא רק מהמישהו הזה . זה גם אהבה שלי לעצמי . זה לא סותר את הרצון שלי להתחתן כמובן שאני זקוקה לאהבה הזאת של גבר וקשר עם מישהו זה כיף וזה עולם אחר אבל אל תוותרו על אהבה שלכם לעצמכן אוהבת את כולן על אף שאני לא מכירה♡ בשורות טובות❤
והשאלה הכי כואבת:
תעני בכנות, את באמת רוצה להתחתן?
זה לא רק כואב. זה חותך כל נים בלב.
נשאלתי את השאלה הזו מספר פעמים במהלך השנים האחרונות.
חוה אשרייך, אהבתי (רווקה בת 25:))
קראתי את כל התגובות ועם כולן הזדהיתי!
אני שדכנית,מתעסקת הרבה עם בנות בוגרות,כותבת כמה תגובות באתר הנפלא הזה,וגם כעת אני רוצה להגיב:
לעניות דעתי-הניסיון של רווקה בוגרת הוא ניסיון קשה מנשוא!!ניסיון שאף אחת לא היתה רוצה להחליף!
ושאף אחת בעולם(וסליחה מראש אם חלילה מישהי תיפגע) לא תגיד לך שטוב שאת רווקה כי קשה להיות נשואה, כי ילדים זה קשה מאד,אין יום ואין לילה,אין שלום בית או משהו בסגנון,
כי זה לא מעודד!(לדעתי מדיבור עם אין סוף בנות רווקות בוגרות)
להיות נשואה זה הייעוד-את מרגישה שגם אם קשה לך מאד עם בעלך/הילדים-לפחות את בדרך הנכונה ובהתמודדות האמיתית של החיים-
אבל להיות רווקה מתבגרת-זה ניסיון קשה ועצום רגע רגע,אומנם זה הניסיון העכשווי ועבודת ה' הנוכחית שה' רוצה ממך-אבל תמיד הרווקה תרגיש שהיא עדיין לא הגיעה לניסיון האמיתי שלה בתור בת ישראל..
חשוב שתדענה רווקות יקרות-כל משפט שיאמרו לכן-מסתתרת מאחוריו כוונה טובה באמת!
אף אחת לא רוצה לפגוע בכן חלילה 🙁
פשוט לא כל אחת יודעת מה להגיד ואיך לעודד,ויוצאות שלל משפטים שנשמעים קצת לא "טוב" אבל מאחוריהן עומדת אישה נשואה או לא נשואה-חסרת אונים מה לומר ואיך לומר…
יש כאלה חסרות טקט,שיגידו :"לפחות את יכולה להיות חופשיה,לישון עד מאוחר ובלה בלה.." לא מעודד אבל זה בהחלט ניסיון לכך..תנסו לחייך ותחשבונה בלב-שהיא באמת מנסה לעודד,ויש לה כוונה טובה.
מי ששאלה מה כן לומר לרווקות-פשוט תיזדהנה איתן זה הכל!
"איזה ניסיון לא קל יש לך,את לוחמת שעושה לה' נחת רוח עצומה שאת לא מתייאשת ולא נופלת ברוחך,אני במצב שלך לא הייתי מצליחה לרגע-אשרייך!! הזיווג שלך לא יודע מה הוא מפסיד רגע רגע,פראייר שיבוא כבר:)
,ואוטוטו ה' מביא לך את החתן-רק עוד קצת,והישועה תיפול עלייך במהירות הבזק,תוך שבועיים אפשר לסגור וורט,תחזיקי מעמד!!" וכן על זו הדרך…
השנה האחרונה היא שנת הישועות-המשיח בפתח ולכן יש המון חתונות של בוגרות שאמרו שדקה לפני שהן התייאשו מהישועה,אבל החזיקו חזק חזק ולא נפלו ברוחן-הגיע החתן הנכסף ושתיהן עכשיו בהריון ראשון ישתבח שמו (אחת בת 39 ואחת בת 40!!!!)
לא להתייאש-עוד קצת קצת! זה מה שה' רוצה,אחד מגדולי ישראל אמר שהדור האחרון יתאפיין בניסיון ה"ציפייה וההמתנה"
ציפייה לחתן
ציפייה לפרי בטן
ציפייה לפרנסה וכן על זו הדרך…
בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!
ומה עם גרושות.
אני אשמח אם תוכלו לעלות את הנושא הזה גם.
הציבור הזה גדל לצערינו…….
לכל הנשואות-
מעולם לא חשבתי שקל להיות נשואה, אני רואה את הקשיים ומכירה רבים מהם מקרוב ממש. אבל להיות רווקה, כמו שכתבה מישהי כאן- זה כלוב מזהב, אולי לא זהב, אבל בטח כלוב. מבחוץ אסור לך להראות עייפה מהחיים, עצובה, בודדה… זה לא מוסיף נקודות, ואנשים שואלים מאחורי הגב, ובפרצוף, מה קורה איתה? מה לא בסדר?
וכשאחים צעירים עוקפים… אלו נסיונות חריגים, ובדיוק כמו שלא תגידו לאדם חולה- אתה יודע איזה קשה להיות נשוי? שהילדים מעירים בלילה?? ככה אל תשוו את זה לקשיים טבעיים ונורמלים שכרוכים במהלך חיים רגיל. מצד שני, תתעניינו , תשתפו ותתנו לנו את ההרגשה שגם החיים שלנו מתקדמים ולא נשארנו תקועים בתחנה.
אהבתי מאוד והזדהיתי!
הרבה נשואות כתבו פה אז מה מותר להגיד כי כל תגובה מתפרשת לא טוב.. אז בתור רווקה לעת עתה יש לי חברות נשואות שמסתכלות לי בעיניים "אחותי ,את חזקה, את גדולהה פשוט אין לה' עוד לוחמות כמותך ותראי שהכל יסתדר!!" ומבחינתי לא צריך יותר כלום
תודה על פתיחת הנושא שמעסיק רבות מאיתנו.
אני רווקה כבר שנים עם חלומות לעתיד טוב ומבטיח, חלומות על בן זוגי שיהיה בדיוק כמו שאני חולמת.
על ילדים מתוקים עם לחיים ורודות ושמנמנות ושסוף כל סוף אוכל להעניק את האהבה שבי למי שיאהב אותי באמת.
אני חולמת על בית מקסים עם אוירה רגועה ושמחה על דור המשך וכבר… נחת להורי.
אבל… לא זה לא קורה, וגם לא קרה… וזה לא נעים להיות ככה החריגה ולענות לבנ"א נחמדים בשיא הבטחון, לא לא גמרתי את הסמינר עכשיו, לפני 6 שנים, והכי כיף לראות ולשמוע אותם אומרים, את לא נראית בכלל בת 26! מה הם חשבו שיצמחו לי קרניים על הראש או ששערי ילבין או יאפיר, אבל הם לא רואים את ליבי השבור וגם לא חווים את דמעותי וצערי, הכי כיף להראות לעולם, כן אלוקים בחר לנסות אותי ואני משתדלת לעמוד בזה בגבורה! להקרין שמחה ומצב רוח טוב, ולאמר לרבונו של עולם אני שמחה ורוצה שיהיה לי טוב ובטוחה ומאמינה שאם עדיין לא זכיתי אז זה הכי טוב בשבילי גם אם אני לא מבינה למה… וגם אם קשה ועצוב… תשמח אותי אבא שאזכה לעשות לך ולהורי נחת רוח! אני כ"כ רוצה ומצפה! אז… תושיע אותי!
אני חושבת שכל רווקה זה עולם אחר לגמרי, אחת מפסוטה מהחיים ומחכה לחתן אחת מדוכאת מהחיים ומחכה לחתן.
אין כללים מה לומר ומה לא, לכל אחת יש התמודדות שונה במצב שלה.
וחוצמיזה שזה גם תלוי בתקופות יש תקופות שאני אומרת לעצמי איזה נס שאני לא נשואה עדיין! (כן אמיתי…), ויש תקופות…
בדיוק מהמקום הזה, וקדימה….
רווקות זו מציאות, משבצת מסוימת, מרוממת………..
ובמבט לאחור —
המניעים, של כל אחת ('רווקה') כמעט,
מכיל את המה צריך לעשות / להיות, בשביל מה יחשבו/ יגידו……..
וכשמתחילים החיים המשמעותיים -המטרה אינדבידואלית בבית שלך, בסגנון וטעם משלך
מגלים את הפער.
בין מה שהיית וייצגת! למה שאת באמת………. מה האידיאלים שלך!
וגם את הטוב הזה, קשה כבר לשנות…………
אז הנה 'רווקה' כמוני!
התחילי מעכשיו להכיר ולחיות את האמת הפנימית, עם מניעים ברורים משלך!
סגולה ל- בשורות טובות!
הייתי שם,
וכבר מתחילה להסתכל אחורה (עוד לא הייתה חתונה…)
רווקות זה מצב! זו משבצת מסוימת! עם הרבה משמעויות והרבה אפשרויות! אמנם ייחודיות, אבל שוות!….
ומה שקשה, אלו הלחצים הפנימיים! יש בעיה? אני שווה?
ובעיקר —
מה אנשים חושבים, חוששים, לועגים, חושדים…..
וזה הופך להיות חלק מהדימוי האישי, כמעט אצל כולן……….
וכשמגלים את זה בסוף, מגלים את הבפנים האמיתי,
ואז כבר קשה……. לשנות……….. להתחיל לזוז בדרך שלך!!!!
כל כך.נכון ואמיתי
מזדהה עים כל מילה !!
חחחח חזק!
יש דברים למותר להגיד?
כל מה שנגיד יישמע רע…
אם נשתוק, תתרעמנה
אם נדבר, תבכנה
אז מה מותר? מה לעשות?
התגןבה שלך למשל, ממש מיותרת
אבל היא שואלת באמת.
ואני רוצה לענות לה:
לדעתי, הדבר הנכון ביותר הוא פשוט לא להגיד כלום!
אלא פשוט להיות שם בשבילה, לעודד, להפיח תקווה, להגיד לה שברור שהיא תמצא (אם כמובן היא מחפשת..) וכמובן להתפלל.
כמי שעברה את ה30 ומתמודדת עם החברה בנושא- המסקנה שלי היא שחברות שלא עברו רווקות ארוכה לעולם לא יבינו מה את באמת עוברת, לכן השיפוטיות גדולה יותר ,ולכן הן צריכות להיות זהירות יותר בדבריהן.
פשוט וואו!!! כ"כ חזק!!!
איזה מחשבה מוזרה לאמר שרווקות לא מעוררת אמפטיה.. או אפילו האשמה. שטויות במיץ עגבניות!! רווקות מעוררת רגש של סימפטיה! הזדהות! וכל רגש חיובי שאת מכירה. לא להתמכר לרחמים עצמיים
באמת!! אי אפשר להיות כל כך מרירה וחשדנית. הזדהתי עם כל התגובות שנאמרות לך את כולן אמרתי. את נראית צעירה. תנצלי וכדומה . אף פעם לא ניסיתי להתנשא או התנשאתי או התחכמתי. התכונתי לכל מילה. לא כדאי לפרש כל אמירה כחסרת טאקט או רגישות. את מוקפת בנשים טובות שלא בהכרח עסוקות בלרחם או להתנשא גם הן מתמודות או תתמודדנהה עם נסיונות ואתגרים שה' ייעד להן.
כתיבה ישירה ואמיתית.
כמו שמישהי כתבה כאן , אלה שמקנאות בך על הרווקות לפעמים הוגות בתקופה הזו בערגה. אני זוכרת את עצמי עם 4 קטנים צפופים ואנרגטיים, מתרוצצים בבית עם מרץ בלתי נדלה כשאני בעצם האחראית הבלעדית שלהם 24/7 בלי תרוצים ובלי הפסקה , בלי שינה כמעט, כולם עם רפלוקס עד גיל שנה כשהתינוק התורן מקיא על כל מקום אפשרי בבית…
באותם ימים מאוד רציתי להרגיש רווקה בחופש ללא עול, ללכת ללמוד משהו, לקנות לעצמי קרמבו בלי לחשוב פעמיים על זה שזה מותרות. ולשים את הראש לישון ברצף ליותר משעתיים בלילה.
אז נכון שלהיות רווקה זה קשה , אבל גם להיות נשואה עם נסיונות לא פשוטים בגידול הילדים זה גם קשה ואפילו מאוד.
רוצה להחליף?
אני מוכנה בשמחה!!
ההבשל הוא שלהביא ילדים לעולם זאת בחירה שלך וגם כמות הילדים שבחרת להביא היא בחירה שלך! ולכן את מתמודדת עם מה שנעשה מתוך בחירה שלך!
רווקות היא לא בחירה , היא מצב קיים.
שאנו עושות כל שביכולנו לצאת ממנו, הולכות בסמטאות הכי אפלות כדי למצוא אהבה ולהקים בית . וזה לא ניסיון שאנחנו בחרנו בו, אלא בחרו בשבילנו ( חשבונות שמים) ואני יכולה להגיד לך בפה מלא כרווקה בסוף שנות ה30 שלה שזה ניסיון שהוא גהנום.
מהממםםם!!!
ולאנונימית –
יש קשיים לכל אחת.
אבל יש קושי שהוא טוב,
כמו להמתין ללידה,
הכנות לחתונה,
גידול ילדים….
כאבי גדילה קוראים להם…
וגם אם יש לך לילות לבנים ולא מחכה לך כסף בבנק (מי אמר שלרווקה כן?!)
מבטיחה לך שלא היית רוצה להתחלף!
לכל זמן ועת לכל חפץ.
היית רווקה-עכשיו גדלי את ילדייך בשמחה! בהדגשה על השמחה!
(ובסוגריים-גם אם את מקנאה בליבך-אל תאמרי את זה,
זו התמודדות וקשה לה!
בדיוק כמו שלא תגידי למי שמחכה לילדים-תנצלי את השקט,
ולמי שבכסא גלגלים-כיף שאת יכולה לנוח בלי להתרוצץ …. 🙂
ווואו איזה אמיתי שזה
עושה הרגשה טובה לקרוא את מה שתמיד מרגישים…
מחכה מאוד לחלק הבא
ווואו איזה אמיתי
כתבת כל מה שאני מרגישה
עושה טוב לקרוא
מחכה לחלק הבא
אז מה כן נשמע טוב בעיני הרווקות?
ואני שואלת בשיא הרצינות כל משפט יכול להראות מתנשא או מתרפס…
חזק ונכון
אלופה!!!!
כתיבה צינית וכל כך אמיתית!!!
אהבתי ..
אולי לא תוכלי להבין ומאחלת לך שלאחר שנות ההמתנה גם לא תביני. הבנות שאומרות "כיף לך" ו- "את חושבת שזה קל להיות נשואה?" לא מתנשאות. הן באמת ובתמים מקנאות.
חתונה ונישואין הם לא ערובה לאושר. אולי יש להן קשיים בשלום הבית הצעיר שלהן וזה לא מה שהן חלמו.. אולי קשיי פרנסה והקושי הכרוך בגידול קטנטנים והלילות הלבנים.
הן מקנאות שאת חופשיה לנפשך שהימים והלילות שלך פנויים ושהכסף שלך מחכה לך בבנק.
אז בפעם הבאה שמישהי אומרת לך כזה דבר תנסי קצת להבין מה עומד מאחורי ולהתיחס בסלחנות גם עם זה קשה.
מסכימה איתך מאדד
רק קשה להשוות בין צרכים בסיסיים ונורמליים של כל אישה לחופש וכסף הרווקות אינה אלא כלוב זהב.
לא סתם נאמר לא טוב היות האדם לבדו- זה לא טוב. פשט- לא טוב
לא כתוב לנו לא טוב היות האדם במינוס בבנק, למרות ששוב אני מסכימה איתך ורואה זאת בעיניים.
יש גם טעות רווחת שנשואות שהתחתנו צעירות חושבות שרווקות בגיל מבוגר זה כמוהן בגיל צעיר ולא מבינות שרווקה היא לא בחורה, היא אישה. על כל המשתמע מכך.