הן קיבלו סיליבוס גדוש ומרשים, התכנים היו מרתקים, כל הקורסים הועברו על ידי מרצים מהשורה הראשונה. בכל יום שני בשבוע אולם ההרצאות היה גדוש מפה לפה, נשים צדקניות 'רעבות' למידע מעורר היו ישובות זו לצד זו 'בולעות' בשקיקה כל מילה, מסכמות במרץ, מביעות עמדה… תוכנית הלימודים הסתיימה… והתכנים???? נשכחו במחברות, שורות שורות, בכתב יד צפוף ממתינות בסבלנות שמישהי תיישם את הנלמד.
מגזיני הצרכנות עמוסים בפרסומות מבטיחות על 'אושר החיים', עמוד רודף עמוד. קורסים למודעות עצמית, CBT ודמיון מודרך, הנחיית הורים צעירים ותמיכה לנערים מתמודדים, הצפה של ידע, אינפלציה של כלים מעשיים לחיים טובים יותר… גם את מתעניינת, גם את רוצה לחיות ב'מודעות', לשנות הרגלים, להשתנות ולצמוח… וכמו כולן – נירשמת לקורס או שניים, לומדת, מתלהבת, מתחברת… אך – לא תמיד מיישמת.
בפרשתינו נאמר: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם…" (כ"ו, ג'), ה'אור החיים' הקדוש מביא על הפסוק הזה ארבעים ושניים פירושים שונים, בפירוש י"ב הוא מבאר: "עוד יתבאר מה שסמך ל'אם בחוקותיי תלכו' – 'מצוותי תשמורו ועשיתם אותם', על פי דבריהם ז"ל במשנת חסידים כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו וכו', וכל שמעשיו מרובים למה הוא דומה, לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו וכו'.
והוא מה שרמז הכתוב באומרו: 'אם בחוקותי תלכו' – שהוא עסק התורה, ולפי ערך זה תהיה שמירת המצוות וקיומן ולא פחות מכך, כדי שלא תהיה חכמה מרובה ממעשיו. והוא הטעם באומרו סמוך למצות עסק התורה 'ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם'". עכ"ל.
ה'אור החיים' למד מצירוף המילים 'אם בחוקותיי תלכו – ואת מצוותי תשמרו' שלימוד תורה ללא ביטוי מעשי – היינו, קיום ושמירת המצוות שנלמדו – אין לו קיום וממשות וחכמה כזו שנלמדת סופה שאינה מתקיימת, הבסיס שלה חלש ורעוע, הכל תאורתי בלי אחיזה במציאות.
בעידן שלנו כולם חכמים, כולם נבונים וכולם יודעים הכל על הכל, תואר ראשון ושני הפך לנחלת הכלל. גם אנחנו – הנשים – מלומדות מאד, אינטליגנטיות ומשכילות, משתתפות בקורסים יוקרתיים, מנויות למגזיני הורות מקצועיים. הצמא והרעב לידע הפכו לחלק אינטגראלי מהחיים המודרניים. כולן מודעות לעצמן, לתהליכים נסתרים בנפשן, מה מניע לתגובה / מעשה כזה או אחר.
בחני את עצמך: כמה מן הידע שאת מחזיקה בו בא לידי ביטוי במעשה? כמה פעמים בחייך ידעת 'לשלוף' מארגז הכלים שברשותך 'כלי מציל חיים' והשתמשת בו? ידע הוא כח אך כשמיישמים אותו הוא הופך לנכס של ממש, נכס כזה שאף אחד בעולם לא יוכל ליטול אותו ממך, לא הרוחות העזות -בשעת כעס ועלבון, ולא האש השורפת בעת כאב וחידלון…
חיים 'מיושמים' הם חיים מאושרים, בכל פעם שתצלחי קושי או אתגר, נסיון קטן או התגברות כתוצאה מידע שרכשת – תחושי מייד שמשהו חדש נולד בך, תרגישי בצמיחה המתהווה בתוכך, זו חוויה מיוחדת שהיא – בעצם – ניצני השכר על עמלך.
האויר סביבך רווי בכל הטוב הזה, זכינו וברוך ה' נפתחו מעיינות החכמה, אל תתני לזכות זו לעבור ליד אוזנייך, להשאיר עקבות דהויות במחברותייך העמוסות ולהתאדות…
(פורסם לראשונה בעלון 'בשערייך').
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
אז יש לך רעיונות לתת לנו איך ליישם ידע?? בעיקר בעניינים רוחניים?