בתקופה האחרונה אזרחי ישראל נחשפים ללא מעט מושגים משפטיים בעקבות התנהלות המדינה
עם השלכות המשבר והנסיון לבלום את התפשטות הנגיף.
כך למשל, מתוקף תקנות החירום הוסמכו גורמי אכיפה למתן דוחות בגין הפרת הוראות החירום.
אזרח שמקבל דוח ומתנגד לשלם אותו רשאי לפעול בדרכים משפטיות לביטולו.
דרך מקובלת לביטול דוח היא הגשת בקשה להשפט.
במסגרת הדיון בבית המשפט רשאי מקבל הדוח לטעון טענות שונות.
בין היתר, הדין הפלילי מכיר באפשרות לטעון טענה שנקראת "אכיפה בררנית".
מהי אכיפה בררנית?
אכיפה בררנית משמעותה טענה לאפליה פסולה. אין הכוונה לטענה כי העבירה לא נעברה אלא טענה כי האכיפה אינה נעשית בשווה לגבי כל מי שעבר אותה ובנסיבות דומות. במילים אחרות אכיפה בררנית הינה אכיפה סלקטיבית ולא נעשית באופן שווה כלפי כלל עוברי העבירה בנסיבות דומות.
לדוגמא, במקרה של מתן דוח על אי עטית מסיכה בתחבורה ציבורית לאחד הנוסעים בעוד נותן הדוח מתעלם מנוסעים אחרים שגם הם אינם עוטים מסיכה במהלך הנסיעה, ניתן לטעון לאכיפה בררנית.
מאחר ומדובר באכיפה מפלה הרי שמראית פני הצדק נפגמת וניתן במקרים המתאימים לבקש את ביטול הדוח גם אם העבירה נעברה וזאת מתוקף טענה לאפליה באכיפה.
על מי נטל ההוכחה?
על הטוען לאכיפה בררנית הנטל להוכיח כי מדובר באכיפה בררנית. לכן חשוב מאד לתעד את כל הנסיבות ולהעזר באיש מקצוע.
מה התוצאות של טענה לאכיפה בררנית?
טענה לאכיפה בררנית שמתקבלת מביאה לביטול הדוח.
האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי והשימוש בו הינו באחריות המשתמש
עו"ד אסתי וייסלר מזניקה כלכלית אנשים ועסקים באמצעות כלים משפטיים
[email protected] 0506750691










