הגיע הזמן להכיר: החיים בקפסולה/ חני אליאס

העולם עבר, עובר לקפסולות

קפסולה, דהיינו הפרדה, בין איש לרעהו,

ואני הקטנה חושבת,

שהעולם כבר מזמן חי באופן כזה

בלי לקרוא לילד בשמו.

יש בעולמנו המון ארגוני חסד

שעוזרים לחולים ולבני משפחתם

וזה נפלא.

עוזרים ליתומים ואלמנות

וזה נעלה,

עוזרים לגלמודים וחסרי ילדים

וזה חסד ראשון במעלה.

אבל יש כאלו שהם קצת שקופים

ובין הכיסאות נופלים

ולמה?

כי הם לא מספיק מסכנים

אז לקריאתם האילמת לא נענים.

אולי הם מדברים, מתחננים

אבל  הם לא בקריטריונים.

יש סעיפים ששם אנשי החסד פועלים

ואותם על כך כולם בצדק מהללים.

אך אם מישהוא רק על יד הסעיף ולא ממש

אז תמתין אתה עדיין לא מספיק אומלל

אתה קורס מחובות, חכה קודם התקף לב חלילה,

פשיטת רגל, הוצאה לפועל. אולי.

את לא אלמנה אבל את רק אישה מוכה

תמתיני ותסבלי אל תתלוני

זה לא פוטוגני …

תכאבי בשקט – אולי אם חלילה מעוגמת נפש תחלי

אז אולי ישמעו למצוקה, יבינו את המועקה.

לדעתי העולם חי כבר בקפסולות מזמן

כל אחד שקוע בעניינים שלו. באינטרסים שלו.

במה שהוא רואה לנכון 

וזה לא חייב להתאים לנכון שלך

זה שיש לך קו חשיבה מה טוב לך…

אז יש לך.

בקפסולה שהוא או היא יושבים, נמצאים

זה מה שמשם הם רואים.

ואולי לכן הגיע הקורונה

והושיבה אנשים בקפסולה

איך אמרה לי חברה

הייתי בבית הכנסת בשקף עטופה סגורה

אף אחת לא ראתה אם אני נראית טוב או רע

אז זה שלבשתי שמלה ישנה זה ממש לא נורא.

ובעצם לקראת יום הכיפורים

כדי להיות עוזרים ונעזרים

כדי לסייע לאנשים להיות מאושרים

צריך קצת לצאת משם 

ולעזור לזולת באשר הוא שם

כי מה שרואים מפה לא רואים משם.

ואולי חוץ מהשקף האטום

נצליח לראות את אלה שזקוקים לעזרה

גם אם לך ולה זה לא נראה נורא

קשה לבן אדם רגשית 

תעזרו לו לפני שיגיע לבעיה נפשית.

ונכון שכבר אמרו רבותינו

אל תבטחו בנדיבים…

שים בה' מבטחך

זה צריך לדעת האדם שמשווע לעזרה

להתפלל רק לקל אדיר ונורא

אבל הסביבה 

רק לתת סיוע ואהבה

לצאת מחוץ לקופסא – לבועה

להקשיב גם לקריאה

שלא כ"כ נראית לך ולה הגיונית ונכונה

כשבנ"א בוכה מעומק ליבו

חשוב להיכנס ללבבו

לחוש את כאבו

ולהיות שם בשבילו

ואת זה אי אפשר לעשות מתוך הקפסולה מכוח ההפרדה

רק מקרבה נפשית ללא מדידה.

ומתי אם לא בערב יום הכיפורים

בעת התרת נדרים

לסייע לזולת את הראש להגביה ולהרים

ואז בצוותא ובעזרת הקל כוס ישועות נרים

ויבוא משיח צדקנו 

במהרה בימינו. אמן.

[דנה לכף זכות את כולם]

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

יהודית שולם: בדידות בים אדם… מה עובי המסכה שלך? "בבקשה! קבלו אותי איך שאני"/ מיכל בריטמן חלק א' : להכיר את עצמך , "לשתף ולהביע רגשות? זה לא אני!" בואי ונבדוק איך את כן עושה את זה. דפוסי התנהגות רגשית נראים אחרת אצל כל אחד. למה התנהגתי כך? מה עבר עלי? / גליה סברסוב