הגיע הזמן להכיר: החיים בקפסולה/ חני אליאס

שיתוף ב email
שיתוף ב print

העולם עבר, עובר לקפסולות

קפסולה, דהיינו הפרדה, בין איש לרעהו,

ואני הקטנה חושבת,

שהעולם כבר מזמן חי באופן כזה

בלי לקרוא לילד בשמו.

יש בעולמנו המון ארגוני חסד

שעוזרים לחולים ולבני משפחתם

וזה נפלא.

עוזרים ליתומים ואלמנות

וזה נעלה,

עוזרים לגלמודים וחסרי ילדים

וזה חסד ראשון במעלה.

אבל יש כאלו שהם קצת שקופים

ובין הכיסאות נופלים

ולמה?

כי הם לא מספיק מסכנים

אז לקריאתם האילמת לא נענים.

אולי הם מדברים, מתחננים

אבל  הם לא בקריטריונים.

יש סעיפים ששם אנשי החסד פועלים

ואותם על כך כולם בצדק מהללים.

אך אם מישהוא רק על יד הסעיף ולא ממש

אז תמתין אתה עדיין לא מספיק אומלל

אתה קורס מחובות, חכה קודם התקף לב חלילה,

פשיטת רגל, הוצאה לפועל. אולי.

את לא אלמנה אבל את רק אישה מוכה

תמתיני ותסבלי אל תתלוני

זה לא פוטוגני …

תכאבי בשקט – אולי אם חלילה מעוגמת נפש תחלי

אז אולי ישמעו למצוקה, יבינו את המועקה.

לדעתי העולם חי כבר בקפסולות מזמן

כל אחד שקוע בעניינים שלו. באינטרסים שלו.

במה שהוא רואה לנכון 

וזה לא חייב להתאים לנכון שלך

זה שיש לך קו חשיבה מה טוב לך…

אז יש לך.

בקפסולה שהוא או היא יושבים, נמצאים

זה מה שמשם הם רואים.

ואולי לכן הגיע הקורונה

והושיבה אנשים בקפסולה

איך אמרה לי חברה

הייתי בבית הכנסת בשקף עטופה סגורה

אף אחת לא ראתה אם אני נראית טוב או רע

אז זה שלבשתי שמלה ישנה זה ממש לא נורא.

ובעצם לקראת יום הכיפורים

כדי להיות עוזרים ונעזרים

כדי לסייע לאנשים להיות מאושרים

צריך קצת לצאת משם 

ולעזור לזולת באשר הוא שם

כי מה שרואים מפה לא רואים משם.

ואולי חוץ מהשקף האטום

נצליח לראות את אלה שזקוקים לעזרה

גם אם לך ולה זה לא נראה נורא

קשה לבן אדם רגשית 

תעזרו לו לפני שיגיע לבעיה נפשית.

ונכון שכבר אמרו רבותינו

אל תבטחו בנדיבים…

שים בה' מבטחך

זה צריך לדעת האדם שמשווע לעזרה

להתפלל רק לקל אדיר ונורא

אבל הסביבה 

רק לתת סיוע ואהבה

לצאת מחוץ לקופסא – לבועה

להקשיב גם לקריאה

שלא כ"כ נראית לך ולה הגיונית ונכונה

כשבנ"א בוכה מעומק ליבו

חשוב להיכנס ללבבו

לחוש את כאבו

ולהיות שם בשבילו

ואת זה אי אפשר לעשות מתוך הקפסולה מכוח ההפרדה

רק מקרבה נפשית ללא מדידה.

ומתי אם לא בערב יום הכיפורים

בעת התרת נדרים

לסייע לזולת את הראש להגביה ולהרים

ואז בצוותא ובעזרת הקל כוס ישועות נרים

ויבוא משיח צדקנו 

במהרה בימינו. אמן.

[דנה לכף זכות את כולם]

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

2 תגובות

  1. אף אחד לא עושה כן בכוונה,
    מי יכול לעמוד בשער ולומר אתה סובל 50% ואתה 51% ואתה 28% וכן הלאה וכן הלאה,
    ואתה תקבל ואתה לא תקבל,
    אין לאף אחד כוונה רעה בענין
    כל אחד יכול לעשות בדיקה לעצמו ולנסות את עצמו,
    על ידי שיחשוב שנתנו לו מיליון דולר ביד, לחלק למי שצריך
    מי יכול לעמוד ולומר אני יודע למי צריך לתת ולמי לא
    מי קודם לקבל ומי לא קודם,
    האם זה סובל יותר מזה או שמא להיפך
    זה לא פשוט לנהל את העולם
    גם כאן יש רצוי ויש מצוי
    יש מצבים שלפי הנתונים צריך לקבוע כללים,
    אבל אי אפשר לקבוע כללים לפי הפרטים
    כי הפרטים רבים הם
    ואין לדמות מקרה למקרה,
    ובתפילה שנזכה לתת ולא לקבל.
    ברכה והצלחה ושפע טוב.

  2. כתבת "אבל אם יש מישהו רק על יד הסעיף לא ממש" ולצערי זה ממש נכון הגיעה לעבודה שלנו עולה חדשה שבביתה 10 ילדים והם חיים בדוחק כלכלי נורא הפנתי אותה לארגון חסד ידוע מאודדדד אין אדם אחד שלא שמע עליו ואותו ארגון מניח 'בודקה' לאיסוף מזון בכל מקום אפשרי כולל בשכונה שלי והפנו אותה מטלפון לטלפון לכל האחראים שבאותו ארגון עד שהגיע לראשית שאמרה לה שהם לא עוזרים לאנשי הדרום אז למען השם למה הם הניחו בודקה בשכונה שלי כדי לעזור לתושבי המרכז???? הפסקתי לתרום לאותו ארגון וניסיתי לעזור לה ככל יכולתי אבל היא צריכה עזרה חודשית באופן קבוע וזה כבר מעבר ליכולתי ..וזה כואב שאלה הם הסעיפים שאותם אנשי חסד קובעים ומחליטים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.