כשאומרים לכם את המילה גירושין, מה היא מעלה בכם? גועל, שאיפה כמוסה בסתרי הלב? פחד?
אצלי היא מילה שמציינת פרק חדש.
אני יכולה לחלק את חיי לשנתיים: לפני הגירושין של ההורים שלי ואחרי.
בפעם הראשונה בה פגשתי במילה הייתי בת 9 ומשם חיי השתנו לתמיד. ההורים שלי היו לקראת גירושין כשהייתי 9 וחזרו. הם התגרשו סופית כשהייתי בת 20, בדיוק כשהתחלתי שידוכים.
אני זוכרת את כששמעתי מאבא שלי שהם נפרדים, הרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגלי, הרגשתי שהעולם נעלם לי והכל נהיה שחור. זה היה פרק חדש בחיי בו הבנתי שכל מה שנראה לי יציב יכול להעלם. הבנתי שאין לי על מי לסמוך ובאותו רגע הילדות שלי מתה. אין תום, אין ילדות.
ההורים שלי גם, בפרידה הראשונה וגם בגירושין, עשו הכל בצורה הכי יפה שאפשר. בצורה אירונית אפשר לקחת אותם כזוג לדוגמא לעניין הגירושין. הם מעולם לא השמיצו אחד את השני, ההיפך הם תמיד הזכירו לנו שהם ההורים שלנו ועלינו לכבד את ההורים בלי קשר לקשר ביניהם.
בנערותי הייתי ילדה עצובה. כל שמחת החיים שאפיינה אותי לפני גיל 9 נעלמה ותחתיה הופיעה נערה כבדה עם אבל בלב. הכי גרוע שלא יכולתי לשתף אף אחד במה שעברתי והקשר שלי עם בורא עולם התחזק במהלך השנים הרגשתי שהוא הדבר הכי יציב בחיים שלי.
קשה לי להיזכר בשנים האלה, סחבתי כאב אדיר בלב והיטיבה להגדיר מישהי שהכרתי: "גירושין זה כמו להיות יתומה רק בלי היתרונות"
היום המילה גירושין היא לא מילה זרה, אבל כשהייתי בכיתה א' אני זוכרת את ציפי (שם בדוי) שהייתה הילדה היחידה בבית הספר שהייתה בת להורים גרושים. הייתי בשוק לראות את הבית שלה בו היא גרה עם סבתא ואמא שלה. כיום יש בתי ספר שאפשר להצביע על הילדה היחידה שההורים שלה לא גרושים או פרודים. זה נראה לנו רגיל, אבל זה לא, כל כך לא.
מצד שני הגירושין האלה היו גם הדבר הכי טוב בחיים שלי. למדתי שנישואין וזוגיות זה לא דבר מובן מאליו בכלל, כך שאחרי החתונה, אני ובעלי יודעים עד כמה קל לשבור אמון, לפרק בית, ושנינו יודעים שאנחנו בזוגיות הזו בגלל בחירה ולא בגלל חובה. בכל יום מחדש אנחנו מזכירים לעצמינו שאנחנו ביחד מבחירה. אני לא לוקחת שום דבר אצל בעלי כמובן מאליו כי אני מלאת הערכה לבית שלנו.
אנשים חושבים לפעמים שזוגות גרושים היו בדרך לשם מתחילה וזה ממש לא כך.
תקראו את השורה הזו מספר פעמים: כל זוג יכול להתגרש.
כן כן כל זוג. אם לא מטפחים את הגן הוא עלול להפוך לשדה קוצים ולשדה מוקשים ובגלל זה בסדרת הכתבות הקרובות ניקח את נושא הזוגיות שקרוב לליבי וניגע בו כדי שיהיה פחות דמעות על המזבח ויותר אהבה בעם ישראל
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
38 תגובות
אני רוצה לכתוב על הנושא של ההתמודדות- שאישה גרושה חווה פע' רבות בדידות, דחיה, חוסר שייכות, השפלות וזה לא משנה אם היא הייתה אשמה בגירושין- מי אנחנו שנשפוט? כמו שאלמנה אנחנו לא שופטות למרות שלא בטוח שהיא הייתה טלית שכולה תכלת…
גם אני גרושה שלושה חודשים ואני רוצה לומר שזה קשה נורא! הבדידות, חוסר ההכלה של הסביבה, השבתות שאת כל הזמן מתארחת.
אני רוצה להגיד נקודה על הגבר: לנו זה נראה שהם רעים, אבל לא תמיד זה כך. כי גבר- כשהוא במצוקה- הוא מגיב בדרך של אלימות פיזית או מילולית בד"כ וזה לא אומר עליו שהוא אדם רע ואני אומרת זאת לאחר שחוויתי אלימות מילולית לא פשוטה!
אני לא מצדיקה אותו וגם כועסת עליו פעמים רבות אבל כן יכולה להבין אותו.
אני קוראת ובוכה 😥
אני נשואה כבר כמעט 15 שנה, וההורים שלי עכשיו בתהליך גרושין אחרי שאמא שלי סוף סוף קבלה אומץ לעזוב ולפרק את הזוגיות ההרסנית שהיתה להם 35 שנה. אנשים מבחוץ לא ידעו איזה סבל נוראי היא עוברת.
א ב ל בנתיים נולדו ילדים. חווינו השפלות ואלימות מילולית ופיזית כלפי אמא שלי ולפעמים גם כלפינו, חצי מהאחים שלי אינם מוגדרים חרדיים היום לצערי. כולנו עם צלקות נפשיות. אח אחד מטופל אצל פסיכיאטר.
זה רק על קצה המזלג.
אמא שלי הלכה במשך 10 שנים ליועץ כלשהו. היום אני יכולה לבוא אליו באצבע מאשימה: למה לא עודדת אותה להתגרש??? הנזק לילדים הוא עצום, ובלתי נסלח!
ובכל זאת, עכשיו כשסוף סוף הם נפרדו, ואני כבר נשואה ברוך השם ועם משפחה נפלאה, אני עוברת טלטלה רגשית ועצובה מאד.
גרושין זה תמיד דבר עצוב.
בבקשה מאד חברות אהובות אנא אל תשפטו!!! יש המון דברים נסתרים.
ליבי עלייך גיטי!
מאחלת לך ולאמא שלך את כל הטוב שבעולם!
וכן חשוב שסיפרת. גם הסברת מה יכול להתרחש בין בני זוג וגם המחשת שגירושין הוא אופציה במקרים קשים במיוחד, גם אם אופציה עצובה.הורה מאפשרת את זה!
אני התגרשתי מאדם אלים ומופרע ועשיתי הכל כדי לא להתגרש,ויש כאן נשים שמרגישות בסדר עם עצמן לתת ביקורת על אשה גרושה.
מי את שקיבלת בעל נורמלי ,תגידי תודה להשם.ותפסיקי להגיד בקורת לא במקום!
יש נשים שנפלו בפח!וכל מילת בקורת שלכם סתם פוגעת בנשים גבורות כמוני!
תנו חיזוק ואהבה,אין לכן מושג מה זה לעבור גרושין!תנו כח כמו שאתן נותנות לאשה אלמנה!
תפסיקו לשפוט!!!!!!!!
ואם תעשו סקר תגלו שכל גרושה היתה שמחה להיות אלמנה רק בגלל החברה החכמה …
מאחלת לכולן רק טוב ולא תדעו מצער לעולם!
חשוב לי לומר לכם משפט סיכום שאולי ייתן לכל אחד מחשבה על הנושא במבט שונה
אני הייתי בחורה רגילה ומוצלחת כמו כל אחת מכן
התחתנתי עם בחור מיוחד ומדהים(כך לפחות היה נראה) היה לי חיים טובים ומאושרים
אבל רק ממש לזמן קצר
עד שהתגלה האמת הבנאדם עם בעיה נפשית חמורה הגיע עד אלימות ומקומות מאד שפלים
עד שפשוט לא היה ניתן להמשיך….
אני שואלת אתכן
בחיים שלי דמיינתי שאתגרש???
שיהיה לי בעיה להקים מערכת יחסים נורמטיבית עם גבר
ממש לא זה גזירת שמיים!!!
לא כול גירושין ולצערי רוב הגירושין לא קורים סתם
אתם מעלות ביקורת למה הגירושין גדלים בדור הזה
למה אתם שואלות???
התשובה היא פשוטה ברוב פשוט כי הבעיות החמירו
מלא אנשים עם בעיות נפשיות אלימים כדורים הדרדרות דתית וכולי
אני מתנצלת על הצורה הישירה
אך גם אני הייתי שם באותו מקום כמוכם שחשבתי שאישה שמתגרשת יש עליה מום גדול וזה אומר שהיא בעיתית
לא מספיק מוכנה להתאמץ בשביל חיי נישואין וכולי
ולצערי זכיתי על בשרי לראות כמה זה לא נכון כמה זה כואב
כמה פעמיים אישה צריכה להתגרש מחוסר ברירה ולא מעצלות או חוסר במידות טובות
ולכן המשפט כל זוג יכול להמשיך הוא כ"כ לא נכון
לא הכול בשליטתיינו
אולי לא כולכן מכירות גם את הצד השני של המטבע
אבל אני ממקומי מכירה מלא מלא בנות שלא עשו רע בנות מיוחדות ומדהימות או שנפלו בפח
או שהתפתח אצל הבעל שלהם משהו אחרי הנישואין בין בעיה נפשית בית בעיה רוחניות התפקרות וכולי
מה אמורה לענות אמא לילד שרואה את אבא מחלל שבת?
מה אמורה אמא לנחם ילד שאבא מתעלל בו?
תחשבו גם על המקום הזה לפני המשפט "לנשים אין כוח להתמודד"
הפוך הגירושין קורים אחרי שהתמודדו בלי סוף
לא חסרות בעיות בדור הזה….
ולכן אני חושבת הכי חשוב דבר ראשון להגביר מודעות אצל הציבור
ודבר שני לדעת גירושין ברוב הוא לא מבחירה או מעצלות הוא מחוסר ברירה
שום אישה לא רוצה באמת להתגרש אני ממש מסכימה עם מי שכתבה שעדיף להיות אלמנה…
תעריכו ותכבדו יש מלא נשים גרושות גיבורות גיבורות גיבורות שלא עשו רע מימיהם
ופשוט מלמעלה נגזר עלייהם כך
בהצלחה לכולן ובשורות טובות
מעניין מאוד למה בתי הדין יש להם עומס עבודה בגלל זוגות שרוצים להתגרש מה שלפני מספר שנים לא היה ובטוח שלא בכזה כמויות כמו שקורה בשנים האחרונות אדם צריך להיות אמיתי אם עצמו ולא לטייח כמה עשיתי בשביל הזוגיות נשים מצפות רק מהגברים שיעשו אבל כבר נכתב בתנא דבי אליהו פרק י' איזוהי אישה כשרה העושה רצון בעלה גם האישה צריכה לתרום מחלקה וגם הגבר עיין בתלמוד מסכת ר"ה דף ו' אישה בעלה משמחה וכן בתלמוד מסכת בבא מציעא נאמר אוייקירו לנשייכו כי היכי דלתעטטרו כבדו נשותיהכם כדי שתתעשרו בשורות טובות אמן.
אני מסכימה עם יעל ומירי. אני התגרשתי אחרי יותר משני עשורים של סבל בלתי נתפס!התפרצויות, השפלות ופגיעות!אלימות כלפי הילדים ואף רב/יועץ לא הסכים לקחת אחריות ולומר להתגרש, למרות התיאורים המזויעים שתיארתי להם… סופו של דבר אמרתי לעצמי שלילדים האלה אין אבא!, עוד מעט גם אמא לא תהיה להם…ועם זה באתי לרב והוא אמר-"אני חושב שצריך להתגרש". באמת לא דנה אף אחד, זו באמת אחריות כבדה מאד וכל מקרה לגופו ואף אחד לא יודע מה יהיה. אני לא מתחרטת לרגע , אבל יש הרבה קשיים גם אחרי הגירושין. לא קל לילדים בכלל אבל כולם מבינים שלא היה שייך להמשיך! בכל אופן לדעתי יש לעשות כל מה שניתן כשמדובר באנשים נורמטיביים! אבל כשמדובר בהפרעת אישיות ובכל מה שתיארתי-זה לגמרי סיפור אחר! ובכל החלטה -מלא מלא תפילה!
מעריכה אותך מאוד זה צעד לא קל עכשיו את באמת את מרגישה יותר קל
כשבאים לכתוב בנושא כזה
לדעתי צריך לגשת בחיל וברעדה.
רק חושבת כמה נשים שעוברות סבל יומיומי אולי נפשי אולי גופני
מקבלות פיק ברכיים לעשות צעד כזה
על מנת שהילדים לא יהיו אומללים כפי שמתואר בכתבה.
עם כל כובד האחריות
רק אציין שצריך לעשות את כל האפשר על מנת לשמור על הבית בשלמותו
אך יש מקרים שבהם רצוי להתגרש.
בתור בת להורים גרושים
חיכיתי שההורים יתגרשו.
ולאחר הגירושין פרחתי!
לא מעודדת גירושין חס וחלילה!
יש בזה המוןןןן חסרונות וקשיים
אך לעיתים להישאר בזוגיות הרסנית מזיק עוד יותר
לזאת שכתבה אנונימי.
את פשוט לא מכירה ספורי גרושות!!
תאמיני לי אין אשה שמלקקת דבש ומתגרשת!
כל אשה עושה את המקסימום כדי לא לפרק בית ומוכנה להקריב הכל אבל אם הבעל עם הפרעות קשות והיא סובלת הרבנים אומרים לעזוב.
ולהשאר במצב כזה זה פגיעה קשה בנפש הילדים,ואני מאחלת לך מלב כואב שלא תדעי מצער כזה לעולם!
גם אני גרושה לשעבר ועברתי את זה והיום נלחמת מתוך כאב שלא יהיו מקרים של גירושין.
שלום לכולם.
תודה על המאמר.
אבל הוא היה נשמע לי מעט תובעני…
מה פשר המשפט שצרם לי מאוד כל זוג יכול להתגרש…אפשר לנסח אחרת..
.יש בורא לעולם. עצוב .
כן כל זוג יכול להתגרש מהאגו האישי מהגאווה כבר אמר מרן הרב שך זצ"ל שזוג רבים זה כמו חבל שנקרע שכדי לחבר אותו חזרה צריך כל קצה לתרום קצת מחלקו ואז קושרים והחבל נשלם חבל שהרבה זוגות לא מיישמים זאת וחושבים שהם יותר חכמים מגדולי ישראל.
מאחלת לך שלעולם לא תתקלי במקרים שבו אישה נפגעת באופן יומיומי פיזית ונפשית, ( מאחלת באמת מכל הלב שלא תכירי..) ויועצים ואנשי מקצוע אומרים לה הכל מידות טובות, תנסי להיכנע בפניו.. והאישה עוברת גיהנום במשך שנים ונולדים ילדים לתוך הגיהנום..
בן אדם שאומר להכנע לאלימות הוא לא "איש מקצוע"
כל כואב כואב לקרוא את זה
מכירה מקרוב..
אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על גרושין
(גם לא רבנים)
והאישה (במקרים הפוכים הגבר) נשארת לסבול
מזדהה עם הכתבה… גם אני בת להורים גרושים מגיל יחסית צעיר, אך ברוך השם לא נתתי לזה לחלחל לחיי או לפגוע בבית שלי ובזוגיות עם בעלי בשום צורה. אני לסחוב מטענים רגשיים מהעבר יכול פשוט להרוס ח"ו את 'העתיד'.
חיי נישואין מוצלחים זה בראש ובראשונה להתמיד להשקיע בזוגיות. לא משנה מה, לא לוותר על יציאה זוגית/ טיול/ ארוחה טובה עם הבעל לפחות אחת לשבוע ללא הילדים רק הבעל והאישה. לפנות זמן ולשוחח בערבים וכמובן פתיחות וכנות בכל מה שמפריע לנו על מנת לשפר ולהתגבר.
מסכימה עם כל מי שרשמה כאן שאפשר לחיות חיי נישואין יפים ומאושרים אך ללא ספק שזה דורש רצון יוזמה והשקעה הדדית ובסוף רואים את הפירות ב"ה.
כל מילה נכונה אין דבר העומד בפני הרצון יש מעשה ממש מחזק בזוג שבאו לפני האור שמח זצ"ל ואמרו שהם רוצים להתגרש וכל אחד גם אמר את טענותיו שאל אותם יש לכם ילדים אמרו כן יש לנו בן אמר להם לכו ותביאו אותו לכאן הלכו והביאו אותו ואז הושיב אותו האור שמח על ברכיו והתחיל לבכות ואמר לילד שמהיום אתה הולך להיות יתום והתחיל הילד לבכות גם כן ההורים שראו כך הבינו את משמעות העניין ואמרו שכרגע הם רוצים לחשוב והלכו ולא חזרו יותר ונשארו לחיות ביחד הרבה שנים ולא התגרשו. זה סיפור אמיתי עם הרבה מסר ויש עוד הרבה סיפורים כאלה מגדולי ישראל כמה טרחו בשביל לעשות שלום בין בני זוג להתגרש זה קל אבל חכמת נשים בנתה ביתה ואיולת ח"ו בשורות טובות
גם אני מצטרפת ליעל,התגרשתי בגלל שהייתה לו הפרעה נפשית שאין סיכוי לטפל ולכן אני חושבת שיש אנשים טובים שלא יודעים כלום ועדיף שישתקו וינסו לעזור לגרושות במקום להעיר הערות פוגעות.
ותמיד צריך לזכור אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו…
ותאמינו לי שכל גרושה חולמת להיות אלמנה…
אני מקנאה בכותבת המאמר…
התיאור שלך ורוד לעומת מה שקורה בדרך כלל אצל הורים מתגרשים עם כל המשתמע בכך… וד"ל
יעל צודקת מאה אחוז
לצערי מניסיון אישי
הבעיה בדרכ תהיה בבחירה לא נכונה של בן הזוג שתביא בסופו של דבר לגירושין בלית ברירה
שרי, אני ממש מסכימה איתך… מגבה אותך במאה אחוז!!!
גם אנחנו בדיוק כמוך, בנינו זוגיות מדהימה ההפך מהדוגמה שקיבלנו
לפעמים הקושי בונה ומעצים, אבל לצערינו לא תמיד זה כך.
מחקרים מוכיחים שאחוז גדול מהילדים שההורים שלהם התגרשו מתגרשים גם הם, ומה שאני באה לומר בזה,
שלפעמים באמת אין ברירה אלא להתגרש, אבל לפעמים כשאפשר להשאר בזוגיות זה קריטי,
כי זה חורץ את הגורל של הילדים…
אני רוצה להגיב לכל מי שאומר שלהתגרש זה הכי גרוע ושזה קריטי בשביל הילדים. איזו הכללה! אין כלל אחד שמתאים לכולם. אחי נישא למישהי שהייתה בדיכאון שהמשפחה 'הצליחה' להסתירו. נולדו להם תאומים שלא זכו לטיפול אם מעבר לכמה שבועות. במשך שנתיים אחי שהיה אברך צעיר התמודד עם גידול תאומים וטיפול באישה מדוכאת שלא הסכימה לעזור לעצמה בשום צורה. בסוף בלית ברירה התגרש התחתן עם אישה מדהימה שהביאה איתה ילד ומגדלת את הילדים, גם המשותפים בצורה מעוררת השתאות. כשאני רואה אותם צוחקים ומשתובבים בבית בריא ושמח אני לא יכולה לדמיין מה הם היו עושים בבית חשוך קר ומפיץ ריחות לא נעימים בלי שום טיפול אימהי. כן זה לגמרי היה קריטי בשבילם הגירושין האלו בשביל לקבל בסיס בריא לחיים.
יהיה נכון לציין כי זה לא מאמר מקצועי בכלל!!!
אלא רק תחושות של הכותבת.
כדאי גם לתת זוית מקצועית.
@gmail.com חבל שאת מועדדת להתגרש גם במקרים כאלה אם רוצים אפשר להסתדר מתוך ניסיון אישי כמה שזה לא טוב גירושין זה הכי גרוע ועוד בפרט כשיש ילדים והגדילו לעשות ארגונים שמעודדים להתגרש מה עוד לא התגרשת?
לקח לא נורמלית, הסיפור של אח שלך כפי שאת תיארת בטקסט בקיצור, זה באמת חריג וגם אני מסכימה שחובה להתגרש. אבל נהיה כנים עם עצמינו כמה זוגות מתגרשים בכל יום על שטויות בתי הדין עמוסים מאוד בזוגות שרוצים להתגרש כמה שזה כואב ועצוב מתפלל שאנשים יחזרו לשפיות ולא יחפשו רק מי אשם ואת השלילי אלא גם לראות את החיובי ובעיקר את הטוב שיש באחר כי סה"כ צריך לזכור שבעל ואישה זה שני הפכים וכל אחד בא ממקום אחר.
תפסיקו כל הזמן לעודד גירושין זה לא טוב בכלל גם במקרים כאלה אם רוצים אפשר להסתדר מתוך ניסיון אישי אין יותר גרוע מלהתגרש.
אני לא מעודדת גירושין כשלא צריך!
כבת להורים גרושים
אני יודעת כמה זה קשה
הן להורים
והן לילדים.
אך יש מקרים שיש צד שנפגע ונרמס
ויש מצבים (כמו אצלנו)
שהילדים שיוועו שההורים כבר יתגרשו!
לפעמים יש מצב לא קל בבית
שהורס את נפש הילדים
ואולי עדיף להתגרש מאשר לגרור את הסבל.
כמובן שכל מקרה לגופו
אני לא מבינה , מסבירים לכם שנשים מתגרשות בגלל סבל גדול של בעיות נפשיות שגובלות באלימות קשה והתעללות באשה ובילדים, אז מה הקטע להגיד להם שהם התגרשו סתם, ואין מידות, ואין רצון טוב.
נכון שיש מיעוט שמגרשים על שטויות, ואין מידות ורצון לבוא לקראת, אבל פה הסיפור רציני, אז תעודדו.
בתפילה לזיווגים הגונים בקרוב.
וואוו
דווקא מאוד התחברתי
שתי נקודות שלא תמיד שמים לב עליהם במירוץ החיים,
במיוחד הנקודה השניה,
לראות את הזוגיות שלנו ביחס למה שיכול להיות…..
תמיד חשוב להציף את הדברים האלו, לטובת מי שזוכה ללמוד מנסיון של אחרים.
כבכל מאמר, במיוחד בנושאים רגישים אני ממליצה לכותבת להביעמגם הסתייגות, רבים הם הקוראים, ולכיתים מילה קטנה יכולה לבנות/להחריב עולם שלם.
כתבת במאמר: "אנשים חושבים לפעמים שזוגות גרושים היו בדרך לשם מתחילה וזה ממש לא כך"
אז לצערנו, לעיתים זה ממש כך.
זוגיות אלימה, פוגעת ודורסנית, מנביטה ניצנים עוד מתחילת הנישואין, הקרבן יפחד לצאת ממעגל האלימות, וכל מי שיצא/ה ממנו והתגרש/ה לאחר מיצוי כל הפתרונות האפשריים. ראוי בהחלט להצדעה והערכה.
ועוד עניין קטן:
אי אפשר לשלול את הגירושין בכל מכל, אנחנו לא קתולים ח"ו, וגט זו דרך יהודית לסיים חיי נישואין הרסניים. וישנם מקרים בהם ביה"ד מחייב בגט ע"פ תורה. )מלקין אותו עד שיאמר רוצה אני לא נכתב סתם). כמובן שאין זה סותר את עבודת הזוגיות המוטלת על שני בני הזוג בשווה. ומי יתן שכל עמך ישראל יזכו לבניין עדי עד ובלב שמח!
עצוב ונוגע ללב, אבל תרשי לי להסתייג מהטרמינולוגיה:
במקום לומר – כל זוג יכול להתגרש אפשר לנסח זאת אחרת,
קודם כל, עדיף לומר – עלול להתגרש, כי לפרק בית זה דבר עצוב.
דבר שני, הייתי מעדיפה לנסח זאת – כל זוג יכול בנות זוגיות יפה ואוהבת בע"ה!!! כל זוג!!!
אני מרשה לעצמי לכתוב זאת, כי גם אני וגם בעלי באנו מבתים שלא קיבלנו בהם דוגמה אישית טובה לזוגיות נכונה (בלשון המעטה)
ודווקא זה, גרם לנו – בחסדי ה' גדולים – לעשות ההפך ואנו נשואים באושר אמיתי, ב"ה.
ולכן, אני קרואת מכן לכל אחת שחוותה וראתה דברים שליליים בבית הוריה –
אני מבטיחה לך, מניסיון – אפשר אחרת!!!
כל זוג, כל זוג, אם הוא ישקיע וירצה ויאמין – יכול לחיות חיים מלאי אהבה, שמחה, אמון, כבוד הדדי ואושר.
בע"ה יתברך – כל זוג! מבטיחה!
זה נכון שכל זוג נורמטיבי יכול להסתדר, אך צריך לסייג מקרים בהם אחד מבני הזוג נוקט באלימות פיזית ו/או מילולית. הפרעות אישיות על סוגיהן וד"ל.
לפעמים צריך להגיד לבן/בת הזוג הנפגע/ת שלנישואין הללו אין תקנה..
את טועה כל הספרים ויועצי הנישואין וגם גדולי הרבנים אומרים הפוך אין דבר כזה אין תקנה אם יש רצון הכל אפשרי.
זה לא ענין של יש תקנה או לא.
יש אנשים שלא יכולים לנהל מערכת זוגיות תקינה לרב בעיות נפשיות או אלימות. ילד שרואה את אלימות ולא משנה ממי!!!
יגדל עם קושי וחרדות במצב כזה גם רבנים מורים להתגרש.
אני חושבת שכל מקרה הוא לגופו.
וכל סיפור יש לו דין אחר אין ספק שצריך לעשות כל מה שאפשר להשאיר את הבית שלם. אבל ברור שיש מקום גם בהלכה לגירושין ומי אנחנו שנדון אנשים או נשים שהגיעו למצב כואב זה. בטוחה שגם ככה קשה להם בלי השיפוטיות שלנו.
רק בשורות טובות
מסכימה עם חני מאוד!
אם היא טועה אז יש לי שאלה איך יש בתריג מצוות גם להתגרש??? בתורה אין טעויות משה אמת ותורתו אמת!!!
ולמי שטעתה והתחרטה על הטעות יש עוד מצווה להחזיר גרושתו.
כל זוג נורמלי, את צודקת.
אבל פה מדברים על בעיות ולא על גאווה וקטנוניות