מאורעות הימים האלה מטלטלים ומסעירים אותי. קשה לי עם שקר. קשה לי לראות אותו הולך בעולם, עז פנים ועז מצח, משמיץ אותנו על מה שאין בנו, מסית נגדנו על פשעים שלא רק שלא פשענו, הם גם הכי רחוקים מאתנו בעולם.
איך זה יכול להיות, אני שואלת את עצמי בכאב ובתסכול, איך נוצר מצב כזה שאנשים בכל הארץ יושבים וסופגים שקרים מצולמים שגורמים להם לחשוב, שאני כחרדית, שונאת אותם כחילונים. הרי זה לא נכון! זה כל כך לא נכון!
אני לא שונאת שום יהודי. אני פוגשת חילונים בכל מקום, בחנויות, במשרדים, בדואר, בבנק, בעירייה, בבית חולים, בסופר. אני לא שונאת אף אחד! אני הולכת במדרכה בקינג ג'ורג' ואני באמת לא חושבת על חילונים שחולפים על פני משהו רע יותר ממה שאני מרגישה כלפי כל חרדי שחלף על פניי במדרכה של שכונת גבעת שאול. אני לא שונאת שום חלוני!
ואני בכלל לא יוצאת דופן. ככל שמדובר בחי יומיום, באנשי יומיום, בלי קשר לפוליטיקה משודרת ומצולמת, אין לנו שום דבר נגד אף אחד ולהיפך. אנחנו נפגשים כל כך הרבה על ציר של הטבה, של עזרה, של סיוע ונתינה. חילונים שואלים ציוד רפואי מיד שרה, מקבלים סנדוויץ' ושתיה חמה במסדרונות בתי חולים ממתנדבים של עזר מציון, נעזרים בכוחות הרפואה של זק"א והצלה, מקבלים תרומות כליה מארגון מתנת חיים, ואם משהו משתבש והם נוסעים לאחד מבתי החולים הידועים בניו יורק או בבוסטון, מובטח להם שיהודים חסידיים יקיפו אותם בחום, ויגישו להם כל עזרה שתידרש, רק בגלל שיהודים הם, ומה זה משנה אם חילונים.
היה לנו רב, הרב מרדכי צוקרמן זכר צדיק לברכה, שבצעירותו, בגטו לודז', מסר נפש להביא גופות יהודים לקבורה. חשבתי עליו הרבה בימים האחרונים – הוא, חרדי אדוק שכמותו, בדק בגופות הנפטרים אם הם היו חרדים כמוהו עם פאות וזקן או משכילים מתבוללים מגולחים, כאשר כרה להם קברים בשלג בסכנת נפשות? זה עניין אותו בכלל?
יהודי, נימול, אח. רק זה עניין אותו.
ועמוק בתוכנו יש גם עכשיו מקום שימסור נפש איש בעד אחיו בלי היסוס. אנחנו באמת אחים! אז איך קורה שהטלוויזיה מציגה אותנו, שאין בנו שום שנאה, כשונאים כאלה?
רבי נחמן מברסלב אומר, ששקר שאין בו גרעין של אמת לא מחזיק מעמד. כל שקר מוכרח שיהיה בו אחוז כלשהו, אפילו קטן מאוד, של אמת, שממנו הוא מקבל חיות ויונק יכולת קיום. שקר של מאה אחוז נופל ולא מתקיים.
ואם בכל אופן ההסרטות הקשות מבני ברק (ובזמנים אחרים ממקומות אחרים) עולות למסכים ומשודרות, ואם בכל זאת רואים אותן אחים שלי ברמת גן, בדימונה, בראש פינה ובהרצליה ובאילת, והם מקבלים רושם כל כך משובש כאילו אני שונאת אותם.. מוכרח להיות כאן משהו, איזו נקודת אחיזה עמוקה.
והתשובה לשאלה הזאת חבטה בי פתאום ומילאה אותי בושה איומה.
פתאום הבנתי. הבנתי ונבהלתי.
האחים שלנו כועסים עלינו, והם צודקים!
יש להם סיבה.
לא, לא הסיבה שהתקשורת מוכרת. אני לא אשמה באלימות ולא בהצתת אוטובוסים וגם לא ברדיפת שוטרים ובלשים. באופן אישי, מכל מכריי, ילדיי, אחייניי וכיוצא בהם – אני לא מכירה אפילו אחד שירדוף אחרי שוטר. כולם יברחו וייבהלו מאוד מאוד. אין לנו בכלל את העזות הפראית המתלהמת הזאת. אין לי מושג מי הם אותם נערים מוזרים שיודעים לשאוג געוואלד מטורף ולהצטלם דרך קבע באזור בר אילן ומאה שערים. לפעמים אני עוצמת עיניים ורואה בעיני רוחי שקים של כסף וזהב, שמשלשים אנשי השמאל לידי איזה משת"פניקים סמויים, בשביל שידאגו שתמיד תהיה קבוצה משונה כזאת, כמה עשרות בחורים דוהרים עם אש מפחידה בעיניים לכיוון הפרשים בהפגנות. אם תיחשף פעם פרשיית כספים שהעבירו בכירים בתקשורת השמאלנית בתמורה להתפרעויות חרדיות חייתיות מצולמות אני אפילו לא אתפלא. זה כל כך מקדם להם את המטרות, שקשה שלא לחשוב שהם המציאו או לפחות מממנים אותם.
לא אלה, אם כן, הפשעים שאנחנו באמת אשמים בהם. אין בנו אלימות ואין בנו שנאה.
אבל יש בנו – ניכור.
ויש בנו – אטימות.
יש בנו אנוכיות מבהילה ומזעזעת.
לא איכפת לנו!
אפשר לחקור את העניין הזה לשורשיו, ואפשר גם להבין אותו וקצת ללמד עלינו זכות, אבל תכל'ס, בפועל, אנחנו חושבים רק על עצמנו, ומאחים שלנו, עצמנו ובשרנו, לא איכפת לנו בכלל.
אין להם שבת
אין להם כשרות
אין להם תורה
אין להם אמונה
אין להם תפילה
אין להם השם!!!!!!!!!!!!!!!
ולנו לא איכפת.
זה לא כואב לנו בלילה, ולא שורף לנו ביום.
אם חס וחלילה, חס וחלילה, מתנדנד איזה ילד במשפחה חרדית ומתרחק ונושר, נשבר הלב של ההורים לרסיסים. כמה דמעות הם שופכים, כמה צדקות הם נותנים, כמה סגולות הם עושים, כמה הם צועקים – ריבונו של עולם תשמור על הילד שלנו, שלא יהיה חילוני
אהה!!!! עונה לנו הקב"ה מן השמיים, על הילדים שלכם איכפת לכם?
ומה עם הילדים שלי?
למה מהם לא איכפת לכם?
למה עליהם אתם לא בוכים?
איפה עצרות תפילה?
איפה הפרשות חלה?
איפה צדקה וסגולה?
איפה לב נקרע מצער ולב שבור ממבוכה?
אבל אשמים אנחנו!! אני מבינה ונבהלת ומתביישת מאוד. אשמים אשמים אשמים.
כשיושבים אחים שלי ברמת גן ובדימונה, ורואים שקרים שגורמים להם לכעוס עלי, הם צודקים. יש להם על מה.
אולי הסיבה האמתית לכעס נסתרת מהם, אבל היא קיימת וצודקת ובוערת במעמקים.
והיא קיימת ובוערת וצועקת, כפי הנראה, גם בשחקים.
איך אתם מדברים כל כך הרבה על המשיח, מילאה אותי פתאום שאלה עוד יותר גדולה – "זה כבר לא חבלי משיח, אלא הלידה בעצמה", צוטט לאחרונה אחד מגדולי הדור. באמת אנחנו כבר מחכים לו ממקום של מחנק ומיצר ובכיליון עיניים הולך וגדל.
אבל אולי השם שואל אותנו – אני לא מבין אתכם, מה אתם חושבים, שמשיח יבוא רק לחרדים?
שדי לו למשיח בחלק קטן מהעם?
איך אתם מייחלים כל כך לגאולה – כבר נתתם ידיים לכל עם ישראל ויצרתם מעגל אחד גדול, שרשרת אחת אחוזה ודבוקה שכוללת את כווווולם????
אה, לא?
החילונים עוד לא נותנים ידיים לחרדים? החרדים עוד לא נותנים ידיים לחילונים?
אז איזו מין גאולה יכולה לבוא במצב כזה?
מה אתם חושבים, שאבוא לגאול את החרדים והדתיים ועל החילוניים שלי אני אוותר? חמישים אחוז מהילדים שלי יישארו לפי דעתכם בחוץ? תגידו אתם הוזים???
כבר יומיים אני מסתובבת מבוישת. מבוהלת. מזועזעת מאוד.
איפה עצרות תפילה, איפה איכפתיות עמוקה, איפה מעורבות אמתית, כנה?
לנו יש שבת, ולהם אין. לנו יש תורה ומצוות, להם אין. לנו יש משפחות, להם אין. לנו יש ילדים רבים, להם אין. לנו יש אמונה ותפילה, להם אין. אנחנו חיים עם הידיעה על עולם הבא, על תכלית ועל תקוות נצח, והם חיים בלעדיה!
זה הרבה יותר גרוע מלמות מוות פיזי. זה הרבה יותר נורא ממגיפת הקורונה על כל קרבנותיה. ואנחנו ישנים בשקט במיטה!!!!
אחים, בעיירה שריפה, עיירתנו בוערה כולה. אחים, אחים שלנו נשרפים כבר כל כך הרבה שנים ואנחנו לא שמים לב, לא צועקים.
נאטמנו, נרדמנו, ברחנו, שכחנו, הפקרנו.
אחים, בואו נבכה ביחד. בואו שיהיה לנו איכפת. בואו ניתן צדקה ונגיד תהילים. בואו נלמד בשביל כל מי שלא יודע ללמוד, נתפלל בשביל כל מי שאין לו תפילה, נבקש בשם כל מי שלא יודע מה לבקש. בואו נזעק ונצעק, לא ננוח ולא נשקוט, לא נסכים להירגע, עד שתבוא מן השמיים עזרה. עד שהשם ישמיד את הרע. עד שלא תהיה יותר חילוניות ושום אח שלנו לא ימות מבדידות בעולם של כפירה.
ואז באמת, בוודאי, במהרה, תבוא לכולנו גאולה.
מתוך: 'דיבורים ששמענו'
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
13 תגובות
אח שלי משלוחן עם כיפה קטנה… היה במעלית עם אישה והבן שלה, הבו שר לו : גוי, גוי, גוי ימחשימוי….
האמא נבהלה מאוד, ואחי שמגיע מרקע חרדי, צחק ואמר לאמא שהכל בסדר…
תלוי בהסתכלות גם של הצד השני
אחיותי היקרות!!! כולנו ילדיו של ד' וזה לא משנה חרדי חילוני חסיד ספרדי או ליטאי אנחנו צריכות להתחזק באהבת חינם כי רק כך נקרב את הגאולה אם יש שנאת חינם המשיח לא יבוא אנחנו צריכות להראות לד' ששווה לו לשמח אותנו גם בלי נסיונות וצרות נראה לו שאנחנו רוצים אותו נאהב את אחינו הטועים כי הם בניו של ד' וכדאי שנפסיק להסתכל על החיצוניות אתן יודעות איזו נשמה יש לאחינו הטועים כמה אמונה יש להן צריך להסתכל עליהן בעין חיובית כי יש הרבה מה לראות בהן רק אהבה וחום יחזירו אותן וחשוב לא להלקות את עצמינו יש הרבה ארגונים שמחזירים בתשובה ואם אתן לא יכולות לעשות את העבודה בשטח פשוט תתפללו עליהן ותתרמו לארגונים שעושים את העבודת קודש הזאת ולכותבת תודה שהעלית את הנושא הכאוב הזה יישר כח
מוזמנים להצטרף אלינו, אנחנו חרדים חסדי חבד שגרים עם אותם לא דתיים שאת מדברת, במושב לבד. אבל מגלים שאנחנו לא לבד. כמו שהרבי מלובביץ מלמד אותנו, שלכל יהודי יש חיבור בדור שלנו. ונחשפים כל יום לעוד חיבור ועוד נשמה יהודית. אתמול ישבתי בגן שעשועים עם אותם נשים שלא נראות כמוני בחיצונית אבל בפנים אותה נשמה אלוקית. וחשבתי לעצמי כמה הפערים והשנאה הם וירטואלים ורק על המסך. בערך כמו שהסגר הוא בעיקר תקשורתי. שיושבת למפגש אנושי על הספסל בגן שעשועים, יש מפגש אמיתי ויש הרבה משותף. וזה רגעים של גאולה אמיתית. מזל שהרבי דאג לנו לאפידורל לחבלי משיח. השקפה של הסתכלות פנימה. של לצאת מעצמנו ולחיות בתוך יהודים מגוונים. ולחבר לשורשים. בנר שבת, תפילין, סעודת שבת וחיבור לחגי ישראל, מבצע מזוזה, אות בספר תורה, ועוד ועוד.. כל אחת יכולה לקחת עוד משו קטן ולהוסיף עוד אהבה יהודית בעולם, וכמו שאמרת שר' נחמן אומר שלשקר אין מציאות, ולגלות שכולנו כאיש אחד בלב אחד! בגאולה האמיתית והשלמה תכף ומיד ממש!
אשרייך!!!! איזה זכות, ירבו כמותך בישראל
זה נכון שיש אדישות בחברה החרדית היותר אדוקה לחברה החילונית.
זה נכון שהרבה פעמים אנשים רגועים עם החיים שלהם והאידישקייט שסובב אותם כמו השכנים והמכרים והשטיבל
וכל הטשולנט מסביב, כשבמחשבה המאוד מרוחקת נמצאים אלו שאינם שומרי תורה ומצוות, ויכולים הרבה פעמים לשמוע ילדי חיידר נחמדים קוראים להם מאחורי גבם – גויים.
המציאות האדישה הזאת בהחלט קיימת. (בלי להתעלם כמובן מכל ארגוני הקירוב וכו)
בתוך רוב העמך היא בהחלט קיימת
אוי ואבוי אם ילד חיידר יקרא לחילוני גוי!! זה כבר בעיה בחינוך שהוא קיבל!
לגב' שכתבה שאנחנו לא שומרים – בכל קבוצה, יש יוצאים מן הכלל!!!
אצלינו,רוב הציבור שומר מאד על הכללים, אך התנאים הקשים בהם משפחות ברוכות ילדים, אינן יכולות לאפשר לילד או מבוגר להתבודד, כי אין שום חדר מיותר…ואצל החילונים – רובם יכולים לאפשר לכל ילד שלהם, להתבודד ב- 2 חדרים….ואל תשכחו את הכלב, שגם לו יש מקום להתבודד…
בנוסף – מספר הנפשות, אצל החרדים הוא פי כמה וכמה יותר מאשר אצל חילונים, כך שיחד עם הצפיפות,שאין מקום לבידוד – יש יותר הדבקה!
אני לא מאמינה לכל הסיפורים הללו, על ההפגנות ב"בלפור", שאחינו התועים טוענים שאין שם הדבקה…והם מפגינים בצפיפות נוראה, בלי מסכות!!! אין שם הדבקה? מה, רק חרדים מדביקים??? לא! יש שם הדבקות רבות – אך הם פשוט לא נבדקים, אז אף אחד לא יודע על כך ושוב אזכיר את החדרים העודפים לבידוד אצל החילונים, שמרפשרים שההדבקה לא תמשיך הלאה לכל המשפחה!!!
נכון! אני מודה! יש כאלה אצלינו החרדים, שמתעלמים מההוראות, עושים שמחות עם הרבה משתתפים, כאילו אין קורונה! אבל הם לא מייצגים את כלל החרדים שברובו הגדול, מציית לכל הכללים ונשמר מאד!!! גם בגלל מצוות "ונשמרתם" וגם בגלל קריאותיהם של גדולי הדור, להם אנו מצייתים!!!
מישהו אמר פעם, שבכל בית, יש פח זבל, אחרת כל הבית היה מסריח! אז כן, יש לנו בקהילת החרדים, כאלה שלא נוהגים כפי שמתבקש, אבל גם לחילונים יש את אלה ששומרים ויש את אלה שלא!!!
ובאשר לכותבת שמאשימה את עצמה ואת שאר החרדים, בניתוק מין החילונים ו"חוסר אכפתיוית" של החרדים ממצבם הרוחני של ילדיו החילונים של ד' – לא כל אחד יודע איך לקרב, הרבה נשמרים שלא "להתלכלך" ו"ללכלך" את נשמתם הטהורה,וזה שיקול חשוב כשלעצמו! ישנם הרבה אנשים פרטיים וכן ארגונים שונים, שיודעים א י ך להשיב לב בנים על אבותם והם עוסקים בכך בלהט בכל כוחם ועוד יותר מזה!
הם ערים לילות שלמים, כדי לענות תשובות לכל השאלות!!!כל האחרים – אכן זה חשוב ונצרך שיתפללו על אחיהם היהודים, שיזכו לשוב בתשובה שלמה! מעבר לזה – אין להם מה לעשות!!!
אז אנחנו לא כאלה גרועים ולא אכפתניקים, אכפת לנו גם אכפת! ואנו מתפללים על אחינו התועים שד' יערה עליהם רוח טהרה ממרומים ויזכם לשוב בתשובה שלמה בקרוב, וממש לא יכולים לעשות יותר מזה. אך, מכאן ועד לומר ש"לא אכפת לנו" ולהביא "ראיה" מכך שאיננו יוצאים לרחובות להשיב אנשים בתשובה – המרחק עצום!!!
אנחנו מיוחדים ובכל תפילה אנו מתפללים עליהם (ולא רק בתפילות!) שיאר ד' את עיניהם ויפתח את ליבם, ויזכו כולם לשוב בתשובה שלימה ואז בס"ד נזכה לגאולה השלימה!!!
גב' נכבדה! אם יש לך יסורי מצפון ואת יודעת איך לעשות זאת, אדרבא, צאי והשפיעי!!! אך אל תשכחי לרגע, שלא כל מי שאיננו פועל פיזית בהשבה בתשובה, עושה זאת מחוסר אכפתיות!!! השתדלי לדון אותם לכף זכות, ולהבין שלא כל אחד יכול לעשות כל דבר!!!
כך שאת יכולה להרגע! כי לא גילית שום תגלית! אולי עכשיו גילינו פה את אונך, שיש כאלה שמקדישים לילות וימים להשיב בתשובה!!! אשריהם ואשרי חלקם! גם בעוה"ז וגם בעולם הבא!
קודם על חלק מהתגובות כאן על שמירה/ לא שמירה בכלל לא קשורות למסר שהיא ניסתה להעביר . וחבל . כי זה דברים שכבר חפרו עליהם. לגבי מה שניסית להעביר זה מקסים ונקודה למחשבה מאוד טובה. ,השאלה איך עושים את זה . אבל מה שברור שצריך להתעורר וכמו שכתבת להזדעק מזה ולא להמשיך לחיות כאילו זה נורמלי שרוב היהודים חיים כמו גויים
אין לי מושג מאיפה הבאת את זה…? יש בתוכנו החרדים המון אנשים בקשר הדוק עם חילונים. בודדים וקבוצות וארגונים כמו ערכים שמחזקים במסירות נפש ממש את אחינו החילונים, אנשים מדהימים ממש! יש ערוץ הידברות שעושה עבודת קודש מדהימה!יש בינינו שעובדים עם חילונים ומקדשים שם שמים ביחסם ובהתנהגותם. דווקא בימינו יותר מתמיד יש מעורבות ואיכפתיות. אנחנו חברה מדהימה ואיכפתית! ומגיע לנו שנדון לכף זכות גם את עצמנו! זה שיש כאלו שלא עושים זאת ייתכן שלא מתאימים לכך או לא מודעים מספיק.
אני למשל הופניתי ע"י רבי לעבוד בגן עם נוכחות של חילוניים ודתיים. וכמוני יש עוד הרבה! הקשרים בינינו מדהימים וב"ה גם הרבה מתחזקים. אז בואו ונאהב את עצמנו אנחנו לא אשמים! ומי שמרגיש שעדיין לא עשה מספיק למען אחינו האהובים- זה הזמן להתחיל! ורצוי מתוך שמחה ולא מתוך הלקאה! בהצלחה!
כאחת שגרה באזור חילוני אומר שגם שם יש הרבה שמצפצפים על הכללים. ויש את אלו שכן מקפידים. זה לא קשור לחרדים או חילונים. אדרבה, אני רואה שאצל החרדים מקפידים יותר. זה לא אומר שאם אצל החילונים לא מקפידים אז גם לנו מותר. אבל מאיתנו נדרש הרבה יותר. אנחנו תמיד תחת זכוכית מגדלת
זה לא משנה מה השני עושה כל אחד צריך לראות את עצמו. ואל ידון אדם את חברו עד שיגיע למקומו…כן גם על זה נאמר ואהבת לרעך כמוך…ומכאן עד השוואות לחילונים? למה אמרת בעצמך שאת לא יודעת מה הולך שם? אז איך את יודעת שהם מקפידים יותר????!!!!
גם לי יש דוגמאות על חילונים ועל חרדים שלא מקפידים. אבל בסה"כ רוב הציבור מאד מקפיד ברוך השם ודווקא בגלל מה שאמרת בגלל יראת שמיים. ולא, לא צריך שום שוטר שעשגיח עלינו כדי לעשות את ההשתדלות המוטלת עלינו.
מאחלת לכולם שנזכה לראות את הטוב בכל אחד. ובזכות כך נגאל!!!
אני לא ממש יודעת אם החילונים שונאים אותנו או לא ומה מדברים עלינו בתקשורת.
אני כן יודעת שאנחנו ממש לא שומרים על עצמינו, ולפני שיהיה לנו אכפת מה הם חושבים עלינו , אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו חושבים על עצמינו.
ושיהיה לנו אכפת אחד מהשני
אני חושבת שאנחנו לא שומרים מהקורונה מספיק, קשה לנו להתמודד עם המצב ואין לנו תנאים לשמור כפי שנדרש מאיתנו. ועם כל זה זה לא נכון ולא מוצדק איך שאנחנו מתנהלים.
רוצה דוגמאות?
בבקשה-
שכנה שלי בעלה חולה קורונה בבית, הצעתי לה לזרוק זבל או לפנות ל106 שיש להם שרות לזריקת זבל, מה ענתה? לא תודה, אני יוצאת לזרוק "לדעתי" זה לא בעיה…
אני עובדת בחינוך מיוחד, עם כל ההבנה לקשיים של התלמידים יש הורים, בודדים, אלא מה? שחופרים במח גם אם הם צריכים בידוד או לא משנה מה העיקר שיקחו את הילדים שלהם מהבית. שולחים את הילד כשיש חולה במשפחה/ לא שולחים בדיקות מעודכנות אחרי 10 ימים כדי לקצר בידוד העיקר שילד לא יהיה בבית.
שום סיבה בעולם לא מאפשרת להתנהל ככה,
ומי הלא בסדר בעיניהם? אנחנו, הצוות שלא מתגמש —–
אז לפני שמסתכלים החוצה, בואו נסתכל פנימה,
ואהבת לרעך כמוך,
יש אנשים שקשה להם, יש אנשים שמתמודדים , יש אנשים שיש להם ילד ואפילו שניים חנוך מיוחד וזה קשה מאוד.
אבל עכשיו אנחנו במצב מגיפה, ויש סכנה של מוות וחיים.
ולפני שנבדוק אם אוהבים או שונאים אותנו וההפך.
בואו ונאהב אחד את השני ונשמור על הזולת.
במיוחד על צוות שעובד בחינוך מיוחד ונדרש להמשיך ולעבוד למרות המגיפה המשתוללת.
לא, לא צריך משטרה, או את גנץ עם הקנסות כדי שנשמור לא להדביק,
מישהו בא לשמור עלינו כשאנחנו שומרים שבת? או צמים בימי צום?
גם במצב כזה חובה עלינו לשמור על עצימנו ולשמור על הסביבה שלנו בלי שיהיה לנו אכפת אם או מה מדברים עלינו.
ואם הכללים הם לשמור בידוד שבועיים / לא לצאת מהבית אם יש חולה קורונה/ כל כלל כזה או אחר אנחנו צריכים לשמור ולהקפיד עליו. עובדה שזה מונע הדבקה בחברה החילונית, ואצלינו לא.
כי איך שומרים אצלינו?
ואוו ואוו התרגשתי עד עמקי נשמתי תודה! במוצ"ש שבו אליהו הנביא זי"ע יושב וכותב זכוויתיהם של ישראל נתאמץ גם אנחנו פשוט לאהוב חינם. מעט אור דוחה הרבה מן החושך.