בס"ד
האם התנהגות תוקפנית נגרמת בד"כ ממצבים מעוררי תוקפנות? או שמא נובעת מתכונה טבעית בנפשו של האדם?
שאלה זו מתקשרת לדיון האם יש לנו תכונות בכלל? או שהמעשים שלנו מונעים מתוך מצב מסוים- גישת התכונות לעומת גישה מצבית.
הדרך הראשונה לבדוק האם התנהגות תוקפנית נגרמת ממצב מעורר או מתכונה של האדם היא בשיטת מצבור ההתנהגויות שהציע חוקר בשם אפשטיין-כלומר, לבדוק מצבור של התנהגויות ולא לשפוט ע"פ התנהגות יחידה, הוא טען שככל שמצטברות מדידות-התנהגויות תוקפניות עולה מהימנות המדידה.
דרך נוספת לבדיקת השאלה הנ"ל, ע"פ החוקרים פנדר וקולווין: הם אמרו שיחידת הניתוח תקבע את מידת העקביות שתמצא. כלומר הביטויים של תוקפנות עשויים להשתנות מאדם לאדם ועשויים להשתנות גם במצבים שונים (-מעוררי תוקפנות) לכן, צריך לבדוק באופן אינדיבידואלי לאדם- באלו דרכים הוא מבטא תוקפנות ולקחת בחשבון את הביטויים של התוקפנות הייחודיים לו, ואז לבדוק מה התדירות שהם מופיעים והאם הם מופיעים בהקשר למצבים ספציפיים או מתוך תכונה טבעית שלו.
כמעט תמיד בסיטואציה עצמה שבה התרחש ביטוי תוקפני יש משהו מעורר- משהו חיצוני וכמובן שבמקביל תכיפות הביטויים התוקפניים מן הסתם מתקשרת גם למבנה הגנטי של האדם
דרך נוספת לחקור ולדון אודות השאלה האם התנהגות תוקפנית נגרמת בד"כ ממצבים מעוררי תוקפנות או מתכונה טבעית בנפשו של האדם היא דרך השאלה של תורשה לעומת סביבה- יש לבחון את הקשר הישיר בין המטען הגנטי לביטויי ההתנהגות. במשך שנים חקרו את הביטויים של התכונות ע"פ הגנים- פרויקט הגנום האנושי, הפרויקט הושלם בשנת 2006 וכעת ניתן לחפש קשרים ישירים בין הגנים להתנהגות, באמצעות פרויקט זה אפשר להבין האם תוקפנות נובעת ממצב- סביבה או מתכונה טבעית של אדם-גנים.
לסיכום,לאדם יש תבנית מנטלית שקובעת את יחסו למצבים פסיכולוגיים שונים. תבניות אלה מעצבות חותמת או תבנית התנהגותית שמשקפת עקביות באישיות- כך למשל גם בהקשר לתוקפנות, לכן מישל אומר שהדיון לא צריך להיות האם אדם מבטא תכונה מסוימת בעקביות-למשל תוקפנות אלא האם ההתנהגות-הביטוי התוקפני עקבי במצבים מעוררי תוקפנות שחוזרים שוב ושוב.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
