הגענו לשני המפתחות האחרונים בצרו"ר שלנו.
שניהם מקושרים אחד לשני, הראשון מתחיל מהבטן ומתקשר ללב ולמפתח הבא.
המפתח השלישי -האות ו' הוא החוש השישי, האינטואיציה.
האינטואיציה היא קול פנימי, קרוב, אך לעיתים חמקמק. ה' נתן אותו לנו, הנשים, במיוחד במתנה.
החוש השישי הוא אותה "תחושת בטן", אותו קול פנימי שאליו אני רוצה להיות בהקשבה. ככל שאדע להקשיב לעצמי טוב בעומק, כך אדע להקשיב טוב יותר לאחרים. בדוק!
ההקשבה זו היכולת לגעת ולהתחבר לנקודת האמת הפנימית שלי. לפעמים קל יותר להקשיב לקולות חיצוניים של אנשים "חכמים", מאשר לסמוך על עצמי. כדי להיות נאמנה לעצמך ומחוברת למי שאת, מאוד מאוד חשוב לחזק את השריר הזה, שריר ההקשבה הפנימית.
אז זו המשימה לשבוע הקרוב: תקשיבי. תסמכי על תחושת הבטן שלך. היא תדע להדריך אותך ולומר לך מה נכון עבורך, שאת במקום הנכון שלך את תרגישי זאת בשמחה שלך, באנרגיות, באותנטיות שלך, לא מתפשרת, בוחרת.
המפתח האחרון הוא מפתח הרגשות. מפתח סופר חשוב שאת לוקחת איתך לדרך.
הרגשות הם ביטוי לנשמה, לעולם הפנימי שלך. הנחת היסוד היא שבכל רגע נתון יש חמישה רגשות לפחות שפועלים יחד. אין רגע שאנו לא מרגישות דבר. אז מה קורה בעולם הרגשות? בעצם אפשר לדמיין שבכל אחת קיים ברז רגשות. הברז בדרך כלל פתוח והרגשות שלנו זורמים דרכו. אצל ילדים אפשר לראות איך מתבטא כל רגש, בלי חסמים. הם זורמים, רגע שמחים ורגע כועסים, עצובים או מתרגשים. אנחנו בעולם הבוגרים עושות חלוקה בין רגשות חיוביים – שמחה, התרגשות, אהבה, לבין רגשות שליליים – כעס, תסכול, עצב ועוד שפחות נעים להרגיש. בפועל מכל מיני סיבות אנחנו לא מרשות לעצמנו לבטא רגש שלילי. הוא מצטבר בצידי הברז, וככל שיש הרבה רגשות שלא ניתן להם מענה, ההצטברות גדלה נשארת בצידי הברז ונוצרת סתימה בצינור.
לעיתים גם הרגשות הטובים לא מצליחים לצאת בגלל שהברז סתום ואז יש הרגשת תקיעות וחוסר מוצא. פעם אמרה לי אחת מהמתאמנות אצלי: "עליזה תביני, בשכל אני לגמרי מבינה מה אני רוצה ומה אני צריכה לעשות, אבל בפנים, ברגש, אני לא שם! אני כ"כ טעונה, מלאה בכעס ואכזבה, שאין מצב לשום התקדמות בפועל. כשזיהתה שהצינור חסום, עבדנו עם כלי של עבודה עם רגשות. בשבוע שאחריו סיפרה לי איך הרגישה הקלה, שחרור, ונקיות מכל העומס הריגשי שהצטבר. החסימה השתחררה וכך התאפשר לה להתקדם עם הרצון. ברוך ה'.
חשוב לדעת שהרגש הוא כמו גל. הוא עולה ,מתגבר, ואם נותנים לו מקום, חווים אותו אז… הוא יורד ולאט לאט ונרגע.
אז תכלס איך עובדים עם רגשות? ראשית, זיהוי. להתרגל לשאול "מה אני מרגישה?" וכשאת מזהה את הרגש לא להדוף, לא להתנגד, לא לבוא בביקורת! תני לעצמך לגיטימציה להרגיש. אם לא תתני לעצמך את הלגיטימציה הרגש ישאר שם, הוא לא יעלם. תהיה הצטברות שתגרום להרגשה מאוד לא נעימה של תקיעות.
כדי להיות בשמחה באנרגיות טובות יש לתת ביטוי לכל מנעד הרגשות.
סיימנו ללמוד את צרו"ר המפתחות.
הדלת פתוחה.
את "בכתובת שלך".
מודעת לרצונות, לצרכים, לתחושות הבטן, לרגשות ומקבלת את הכל בעין טובה,
את בעצם החברה הכי טובה שלך.
מכינה את הכלי לשפע, מכינה את הכלים לבניית הקומה הבאה .
לקבל המדריך לניטרול פחדים בדרך לחתונה לחצי כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
