תמונה: freepik
בשבועות האחרונים אני עורכת קניות לחתונת ביתי האחרונה – מיז'ינקל'ה.
אבל ההכנות לא נראות לרגע כמו הכנות לעוד חתונה.
החיים כביכול ממשיכים, אבל להרבה מאוד אחים ואחיות שלנו החיים השתנו התהפכו, והם חיים אותם מזוית אחרת לגמרי, זוית של 'אמא יחידנית' או איך שתרצו לכנות זאת.
הלב כואב, החללים הרבים שנפלו במלחמה הזו, שכנראה מתפתחת בצפון, הכאב העצום של משפחות החטופים, והאובדן של עמ"י, כמה היו יכולים להיות עוד דורות שלמים של העם הנבחר, לקיים תורה ומצוות להאדיר ולהגדיל תורה. אבל גזירה היא מלפניו ואין לנו תשובות…
חתונה? כן תהיה חתונה.
שמחה מאוד? תהיה שמחת חתן וכלה עם עצב בלב. עם שרשת "הלב שלנו שבוי בעזה" מתחת לשמלה היפה שאני שוכרת לכבוד החתונה.
היא תהיה.
חתונה עם "אם אשכך ירושלים תשכח ימיני…" של חתן דומע.
ועם אהבה לאחיותיי היקרות בשבי של חמאס (תתי אנוש מזרע עמלק), ולא אשכח אתכן אחיות יקרות ששלחתן את בעליכן לקרב, ואתן יום יום מתמודדות עם עול הבית והילדים לבד.
מתפללת כואבת ולא שוכחת.
גם בקניון רב שפע – יש חלקים מהמלחמה.
גם ברחובות מלכי ישראל – זוכרים שאנחנו במלחמה.
ולא שכחתי לרגע, שתפילה ותורה מגנים עלינו, עם ישראל.
"זכור ברית אברהם ועקידת יצחק…"
אמא של כלה מיז'ינקל'ה,
ואחות של אלפי נשים שבזכותן החתונה יכולה להתקיים.
עוד בית נאמן בישראל – זוהי הנקמה שלנו בעמלק.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
