לבקר אצל סבא וסבתא זה לעמוד בפתח הדלת וכבר להרגיש את היציבות שבאמות הסיפים, את הקדושה שנמצאת כאן, מכל שיעורי התורה שמתקיימים, את הדמעות החמות של התפילות, שסופגים הקירות האלו…
לבקר אצל סבא וסבתא זה לדפוק שתי דפיקות למען הפרוטוקול, לפתוח את דלת הבית (שתמיד פתוח ממילא), לפזר בהפגנתיות: "שאלוםם" ומיד אחרי לשאול מה יש לאכול.
לבקר אצל סבא וסבתא זה לשכוח את השם שהוריי בחרו לי אי-שם בשבת ההיא, לענות רק לשם החיבה (המוזר במיוחד, יש לציין, עוד מינקות) וכמין להשאיר אותו אצל סבתא, ממש עד לביקור הבא.
לבקר אצל סבא וסבתא זה לפתוח את ארון הממתקים הנצחי באופן אינסטינקטיבי, גם אם מזמן עברתי את הגיל.
לבקר אצל סבא וסבתא זה לשתות תה, וליהנות ממנו, גם כשלא כואב הגרון, וממש חם בחוץ.
לבקר אצל סבא וסבתא זה לפתוח מגירה אקראית ולגלות את המכתב שכתבתי להם לראש השנה עוד לפני שידעתי בכלל לכתוב… וגם את המאמר המודפס מן השבוע שעבר (וברור, ברור, מה חביב עליהם יותר).
לבקר אצל סבא וסבתא זה לשבת ולדבר עם סבא דקות ועשרות דקות ארוכות, כאילו כל הזמן לרשותו, כשמבט רך וחם בעיניו, משל הייתי נכדתו היחידה, ולהתפעל ולהשתהות כמה אני דומה לו, לתהות ביני לבין עצמי שחבל שלא ניחנתי גם בעיניי-האוקיינוס שלו, ואז גם לשמוע ממנו מוסר על זה.
לבקר אצל סבא וסבתא זה לזכות לשמוע סיפורים מהעבר, שככל שאנחנו גדלים יותר- כך שותים אותם בצמא עז יותר…
לבקר אצל סבא וסבתא זה להגיע ללמוד למבחן כי שם שקט, ולצאת בשלה יותר למבחן החיים.
לבקר אצל סבא וסבתא זה לראות את העיניים הנוצצות שלהם כשמגלים שיש אורחים ולהבטיח לעצמי שבע"ה בלנ"ד אבקר כאן פעמיים בשבוע לכל הפחות.
להתארח אצל סבא וסבתא זה להתארח בבית שהוא יותר מכל מלון חמישה כוכבים שרק קיים, עם שף שיודע להתאים את החוויה הקולינרית, עם יועץ שיודע להתאים את החוויה המנטלית, ואפילו עם רב שיודע להתאים את החוויה הרוחנית. והכל, באוירה פשוטה כל כך, שרק מי שניסה יודע על מה אני מדברת.
להתארח אצל סבא וסבתא זה להיכנס לישון בכיבוי האורות המוקדם להפליא (שמונה בערב. שעת צהריים לכל הדעות), ואז להתעורר באמצע הלילה, להתהלך בלאט לארון הספרים, ולהוציא אחד מני מאות, להתיישב לקרוא עד לשעת קימתו של סבא, לנץ, לאחל: "בוקר טוב סבוש", ואז לחזור לישון…
לבקר אצל סבא וסבתא זה לשבת במרפסת שישבתי בה לפני עשור וגם שניים, לתת לרוח, ולשמש, ללטף ולהנעים, ולהיות מוצפת בנוסטלגיה מתוקה, להיזכר איך כולנו ישבנו וצחקנו כאן יחד, והנה-הנה-עכשיו הקטנים שלנו עושים כאן את אותו הדבר בדיוק…
לבקר אצל סבא וסבתא זה להיכנס לפינה, מתוקה ויקרה מאין כמותה, שהיא כמין בועה, שמחזירה לילדות, לפשטות, שמציירת תמונה ירוקה ופסטורלית של ילדים משחקים במרפסת.
לבקר אצל סבא וסבתא זה להגיע אליהם כדי לכתוב את המאמר הזה, לקבל השראה, ולהתרגש ולתת לדמעות לטפטף על המקלדת השחורה, שהופכת בוהקת מאי פעם…
לבקר אצל סבא וסבתא זה להיות, לחוות, להוקיר ולייקר, ובעיקר להודות. להם, על היותם הם, ולשי"ת, על המשפחה המדהימה שזכיתי בה, על שזכיתי להיות חלק מן הפלא הזה; ולבקש, ולייחל, שבע"ה הילדים שלי, והנכדים והנינים- יחוו וייהנו כמוני בדיוק, מההורים שלי, מבעלי וממני, וגם… וגם, מהאנשים האלו, היקרים האלו, שהם תמיד ישארו שלי.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
20 תגובות
וואו אני מוצאת את עצמי משורה לשורה עם חיוך יותר ויותר גדול.
ש. רוזן כמה שהמאמר מרגש, עמוק ונכון
מחכה ממש לקרוא עוד מפרי עטך
חברתי יקרה! ♥️ איזה מאמר מיוחד, ממש גרם לי לדמוע, אני מרגישה קשר עז למשפחה שלי ולסבא וסבתא במיוחד, אני חשה שמכל אחד מהם אני לומדת המון למסע החיים, תובנות, חכמת חיים וזוכה לחמימות ושלווה, כ"כ מרגשת הכתיבה שלך ומעוררת הזדהות. כל אחד בחוויותיו הוא, יש לך כתיבה מאוד קולחת וציורית, היא נותנת מקום לגעגועים ונוסטלגיה מחד ומאידך לרצון טוב להיות גם במקום המעניק והחמים הזה לדור ההמשך. מאחלת לך המון הצלחה בהמשך דרכך ומאמינה בך!
איזה יופי של כתיבה.
קראתי את המילים והצלחתי בדמיוני להריח ריחות של בית חם, אוהב ומנחם. ש. רוזן היקרה, את מאד מרגשת וכל מילה שכתבת חקוקה בסלע.
הצלחת לדייק במעט מילים עולם ומלואו.
ממתינה לקרוא עוד מפרי עטך.
אין מילים. פשוט אין מילים. מרגש במיוחד.
אני חוזרת לימים שהכותבת המדהימה הזו הייתה ילדה קטנה ושרה לנו, וסיפרה… וגם כתבה.
אכן, הנה עוד מאמר שנכנס למגירה, מהחביבים עלינו.
סבא וסבתא.
מאמר יפה ומושקע. גורם לי לחשוב על סבי וסבתי בכל רגע נתון.
הזדהתי עם כל מילה!!!
תיארת בדיוק מושלם עם כתיבה כ"כ קולחת
עושה חשק לקפוץ אליהם לביקור…
יאלה מחכה בקוצר רוח למאמר הבא!!
אשרי יולדתך ואשרי סבתך.
והנה עוד מאמר שנכנס למגירה…
סבא וסבתא הם השורשים הכי עמוקים שלנו. המקום העמוק בנפש, שכל מה שיש לנו בנוי עליו. היטבת לבטא את כל זה בחינניות, בחדות ובלי להכביד יותר מדי. חווית קריאה שמשאירה אחריה רושם. תודה.
מאמר נורא יפה ומושקע… נהניתי נורא כל הכבוד
וואו מהמם ומדויק כ"כ =)
הכתיבה שלך פשוט פותחת את הלב וחודרת לעומק רגשותיו,
קראתי אותו כמה פעמים, איזה עומק!
התחברתי מאד למאמר
זה מאד ריגש אותי
וואוו ש. רוזן את אחת המוכשרות, המאמר היה מאד מעניין, ניכר שיש כאן המון מחשבה.
את כותבת מהמם!!
יוא
איזה כתבה מדוייקת ונכונה
מזדה עם כל מילה
המאמר נכתב בצורה כל כך יפה ואינטליגנטית
כל הכבוד
ממש רוצים לקרוא עוד ועוד 👏🏻👏🏻👏🏻
יאו, כל כך הרבה הזדהות והבנה כמה צריך להעריך ולהוקיר כל רגע ורגע שלנו איתם!!
המאמר נכתב בצורה כל כך אלגנטית שנותן הרגשה רק לקרוא עוד ועוד:)
ממש כך, וכמה יפה שזה.
כמה שהכתבה הזו קולעת.. בתור סבתא לכמה נכדים ב”ה זה כיף לדעת את התחושות של הדור הצעיר. היה ממש תענוג לקרוא!!! יישר כח לכותבת!!!
כל כך נכון!!
מזדהה עם כל מילה
כתבת בצורה מעניינת כל כך שהקריאה קולחת
תודה!
יפה ומדוייק רוצות עוד מהאישה הזאת
וואוו איזו כתיבה קולחת ומעניינת!!! נורא נהניתי מהמאמר השנון והמשובח. המאמר נתן לי דרך הסתכלות מזוית שונה ומיוחדת אך עם זאת גם שייכת, הרגשתי תחושת הזדהות עם כל מילה של הכותבת המוכשרת. כאחת שמתארחת רבות אצל סבא וסבתא ושהקשר עימם כ"כ חשוב לי נהניתי מהיצירתיות והמחשבה העמוקה שהכניסה אותי ממש לתוך ביתם של סבא וסבתא. לא יכולה לחכות לקרוא עוד מפרי עטה של הכותבת🤩🤩.
ואי כמה שזה מדויק ונכון!
בול מה שאני מרגישה!!!