כתב השל"ה הקדוש: "בכלל דבקות האמונה בה' היא שעל כל פעולה שרוצה לעשות, אפילו לזמן קרוב, יאמר אעשה זאת אם ירצה השם. הן דבר גדול או קטן. וכן אם ירצה לעשות איזה משא ומתן, כגון לקנות או למכור איזה סחורה, יאמר אני בוטח בה' ומקווה שבזו הסיבה ישלח לי ה' יתברך מזונותי וצרכיי.
ויבטח כי העסק זה הוא הסיבה ששולח לו ה' יתברך את הקצוב לו. ואם הרוויח, יאמר הרווחתי בחסדי ה'. כדכתיב: "וידעת כי ה' אלוקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל".
וכן להיפך, אם אירע לו איזה רעה או הפסד, יאמר מאת ה' יתברך היתה זאת עבור איזה חטא, ואז יפשפש במידה כנגד מידה ויתקן המעוות.
כי ישנו כלל שאמרו חז"ל: 'אין ייסורין ללא עוון' ולכל דבר שיהודי עובר יש סיבה מדוייקת בהשגחה פרטית כדי שידע מה עליו לתקן.
וזהו חסד גדול מה', כדי שאדם יהיה קשור בתמידות עם ה' יתברך. וזהו שאמר דוד המלך -"ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" כתב הבעל שם טוב זצוק"ל: "צער מילדיו כנגד פגם המחשבה. צער אישתו כנגד פגם הדיבור. צער ממון כנגד פגם המעשה".










