קורח, שעליו קוראים בפרשת השבוע, הפך לשם נרדף למחלוקת. הוא מורד במנהיגות של משה ואהרון, ומבקש להנהיג במקומם את העם. מה קרה לו? ומה קורה גם לנו לפעמים?
הרב אלימלך בידרמן מסביר שמדובר בטעות נפוצה עד היום. הרי לקורח כבר היה תפקיד מכובד. הוא היה אחד מהאחראיים על מלאכת המשכן. אבל במקום להתמקד בתפקידו החשוב, הוא קינא באחרים ורצה להחליף אותם. וכך הוא כותב:
"אם קורח היה יודע שהאדם הפשוט, הממלא את שליחותו בעולם, חשוב לפני בורא עולם כמו אהרון, הכהן הגדול, כשהוא נמצא בקודש הקודשים – הוא לא היה מתחיל במחלוקת".
קורח חשב שלשאוף למעלה – זה אומר להחליף את מי שבראש. אבל הפרשה מגלה לנו שלהיות מספר 1, זה להצטיין ולהשקיע במקום המתאים לך. אתה חשוב דווקא כשאתה בשליחות המיוחדת שלך, מבצע את משימת חייך.
לכן הפרשה פונה אלינו ומזהירה: "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ". אל תקנאו, אל תריבו אל תנסו להיות מישהו אחר. תהיו הגרסה הכי טובה של עצמכם.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
