כתב רבי דוד חי אביחצירא שליט"א ברזא דאח"ד דכתיב: "וידעת היום והשבות אל לבבך….." שזאת
הידיעה הכי חשובה בעולם ואין עוד בלתה-"כי ה' הוא האלוקים, בשמים ממעל ועל הארץ אין עוד".
שבכל ענייני שמים, עבודת היהודי תהיה בבחינת 'ממעל', שתמיד יראה כמה עליו להוסיף ולעלות לדרגה גבוהה משעומד בה עכשיו, אך בענייני-
'ועל הארץ מתחת', שהם ענייני הארץ וגשמיות, שם יש לעבוד את ה' יתברך בהסתפקות ושמחה
גם במועט.
על כן דרשו בגמרא: 'המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה'. 'עיניו למטה', זה במה שרואה בעיניו, די לו בזה לענייני מטה, שהם
ענייני גשמיות, אך 'לבו למעלה' אלו ענייני רצונות שבלב להשתוקק עד שתכלה נפשו לאלוקיו.
ויש סגולה לקבלת התפילות. "והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע". כל צורכם בגשמיות ורוחניות הקב"ה נותן עוד 'בטרם יקראו
ואני אענה'. אך אם 'עוד הם מדברים' דהיינו שהם רוצים 'עוד' אז- 'אני אשמע'.
אם הרצון לגשמיות הוא גם למטרת רוחניות, אז תתקבל תפילתם. ואם זה רק לארציות: 'על הארץ מתחת אין עוד'.