מִתּוֹךְ הַמַּבּוּל וְהַבִּלְבּוּל, בֹּא אֶל הַתֵּבָה
הָרֵם אֶת הָרֹאשׁ מֵעַל הַמַּיִם הַשּׁוֹצְפִים
גַּם שֶׁעוֹלָמְךָ שָׁמֵם וְחָרֵב, אַל תְּאַבֵּד תִּקְוָה
מִבַּעַד לַצֹּהַר הַמּוּאָר, תְּגַלֶּה חַיִּים יָפִים.
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבָה מֵאוֹתִיּוֹת שֶׁל תְּפִלָּה
בֵּין כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ מְצָא מִסְתּוֹר
עֲשֵׂה תֵּבָה בַּזְּמַן, עֵת בֹּא שַׁבַּת כַּלָּה
עֲשֵׂה תֵּבָה זוּגִית שֶׁל אַהֲבָה וְאוֹר.
וּכְשֶׁאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם יִפָּתְחוּ, בֹּא אֶל הַתֵּבָה
מָצָא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלְךָ, לְנַפְשֶׁךָ הַיְּגֵעָה
מוּל נַחְשׁוֹלֵי הַחַיִּים, חַפֵּשׂ מְעַט שַׁלְוָה
גַּם בְּלַיִל סוֹעֵר, אוֹר הַמִּגְדַּלּוֹר עוֹד נִרְאָה.
וּכְשֹׁךְ הַמַּבּוּל, שֶׁיֵּקַלּוּ כְּבָר הַמַּיִם
תָּנוּחַ תֵּבָתְךָ עַל פִּסְגַּת הַר תְּלוּלָה
קֶשֶׁת סַסְגּוֹנִית תְּחַיֵּךְ אֵלֶיךָ מִשָּׁמַיִם
וְיוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת תְּבַשֵּׂר לְךָ גְּאֻלָּה










