"ותשלך את הילד תחת אחד השיחים"
מובא בשם 'החוזה מלובלין' זיע"א: תפילותיו של האדם נקראות 'שיח'. ואחר שאדם שפך שיחתו לפני ה' יתברך עליו להשליך 'את הילד' דהיינו כל דאגותיו 'תחת אחד השיחים' – תפילותיו, ולא לדאוג יותר כלל. וזהו שאמר- "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" – לאחר שאדם התפלל, עליו לשים כל בטחונו רק בה' יתברך, ואז ה' יתברך עוזר לו.
כתב בספר 'אמרי יהושע':השפע מן השמיים הוא כמו ספינה מלאה בכל טוב הסמוכה לחוף, ועל ידי מעשה קל יכול לדחותה מן החוף. כן השפע
שיורד מהשמיים סמוך לכל אחד לקבלו בנקל, אך היצר הרע מתעה את האדם שיחשוב בדעתו
שעל פי שכלו וריבוי השתדלותו יצליח בעסקיו, ובזה הוא דוחה את השפע שהגיע עד אליו בנקל.
וזהו גם פרוש הפסוק שנאמר על הגר-"ויפקח את עיניה ותרא באר מים חיים". ובאמת באר המים חיים לא נברא עבורה אלא שהיה סמוך אליה, אך כל זמן שחשבה לתת עצות ותחבולות בעצמה, לא ראתה כלום, אך ברגע 'שהשליכה את הילד' את דאגתה, מיד מצאה את השפע סמוך אליה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
