כתוב: "מי בכם ירא ה'… אשר הלך חשכים ואין נוגה לו, יבטח בשם ה' וישען באלוקיו".
כתב בספר 'אמונה': זוהי מדרגת הבטחון. כאשר אדם נמצא במצב של חשיכה מוחלטת בבחינת "מאין יבוא עזרי", ואינו רואה בעיניו כל תקוה, אז דווקא חייב להיות בטוח כאילו הישועה נמצאת כבר לפניו.
כי כל מהות הבטחון שאינו נשען על פרטים, דהיינו שאינו מתחיל לחשב איך הקב"ה יכול להושיעו ואינו מנסה לתכנן בדעתו את דרכי הישועה אלא נשען על ה' אלוקיו.
ואין לפניו חילוק אם הנו נמצא במקום ישוב או במקום מדבר.
וכן אין צריך לחשוב בדעתו אם זמן שבני אדם ישנים או ערים ואם זה בעניין הפרנסה אינו צריך לחשב אם זה שעות שהבנק עובד או שלא, כי הוא נשען על ה' אלוקיו.
ובטחונו חייב להיות מושלם בכל הזמנים ובכל המקומות. כי כל מהות הבטחון היא לסמוך על ישועת ה' יתברך ולא על הסיבות.
אמרו חז"ל: 'אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין'. ובדרך רמז אמרו, שהקב"ה נקרא סמוי מן העין, כי אין לו גוף ולא דמות הגוף ומי שנושא את עיניו רק אליו אז שורה אצלו הברכה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
