'לפס קול' המחשבתי שמלווה את הפעולות והמעשים שלנו נודעת חשיבות רבה. שני אנשים יכולים לבצע את אותה הפעולה, האחד ירגיש התרוממות ואושר ואילו השני ירגיש משועמם ומבוזבז. הראשון כשלוקח את בנו למוסד לימודים שומע בראשו קולות חיוביים: כמה מופלא הרגע היומיומי הפשוט הזה… רגע של קרבה עם הילד שלי בתוך חיים שלמים… תכף הילד הזה יגדל וכבר לא תהיה לי האפשרות ללוות אותו. הנה אני זוכה 'להכשיר' נשמה קדושה לעבודת ה' ואהבתו. ואילו השני על קוצים. חושב לעצמו 'איזה בזבוז זמן זה, עד שהילד הזה הולך, בזמן הזה יכולתי להספיק אלף דברים אחרים. ובכלל, זה אמור להיות התפקיד של אחיו הגדול!'
כתוב בפרשה "הנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" מובא בספרים שהאדם משול לסולם, שאף על פי שהוא מוצב ברגליו ארצה – מוכרח להתעסק בענינים ארציים וגשמיים בכל זאת ראשו מגיע השמימה – אם הוא עושה את הכל לשם שמיים הרי הוא מגיע לשמיים הגבוהים ביותר. מעשיו של האדם בעולם הזה מניעים את ההנהגה העליונה בשמים ומכריעים את הכף לטובה או חלילה לרעה. "והנה מלאכי ה' עולים ויורדים בו" – אפילו המלאכים תלויים בו. האדם הוא המושל בכל הבריאה בהשפעת מעשיו על ההנהגה העליונה לגבי העולם.
פעם אמרה לי משהי שהיא לא יכולה לקבל את המחמאות של חברתה כי היא ראתה שהיא מוכנה להגיד לאנשים מה שהם רוצים לשמוע, רק כדי להשיג את המטרות שלה. אמרתי לה צודקת, זו אכן דרך אחת להסתכל על זה. הדרך השניה היא לחשוב כמה יפה מצד חברתי שהיא מוכנה להתאמץ ולהחמיא לי. הרי את לא תריבי איתה בשביל זה, אז או שתוותרי על כל מחמאה שלה מכאן ולנצח, כך תוודאי שלא בטעות תאמיני למחמאה לא אמיתית ואולי אף תנוצלי קצת. ויש לך אפשרות להחליט לקבל כל מחמאה באשר היא ולהתעלם מהשיקולים הנוספים שאולי התלוו למחמאה או להתיחס אליהם בנפרד ממנה.
האפשרות לבחור במודע את הפס קול שילווה את החיים שלנו, גם ברגעים ובפעולות שלא אידיאליים מבחינתנו, טומנת בתוכה את גורלנו: האם נהיה מאושרים בחיים או לא.
שבת שלום
בתיה הרשקוביץ,
יועצת ומטפלת אישית לבחורות ונשים צעירות | [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
