משמעות הביטוי "להיכנס לנעליים של השני" היא, לצאת מהנעליים שלך – המקום הנח ומוכר, אל הנעליים של האחר – מקום זר שיכול לתת לנו מושג על המגבלות והקשיים שלו. נעליים מסמלות את כל מה שהאדם סוחב איתו, או במילים מטפוריות הנעליים הן האדם עצמו על כל מגבלותיו וקשייו.
כתוב בפרשה שהקב"ה אומר למשה רבינו "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" מפרש המלבי"ם הגוף הנהו לבושה החיצוני של הנשמה, כדוגמת הנעליים לרגלים. כפות הרגלים הן החלק התחתון ביותר בגוף, והנעליים שעל הרגלים, הן הכיסוי הנמוך ביותר של הגוף. כך גם הגוף ביחס לנשמה, הוא הכיסוי הארצי והנמוך ביותר, המרוחק ביותר מהנקודה הפנימית של הנשמה. וזה שאמר ה' יתברך למשה: אם ברצונך להגיע לידי השגות עליונות ולמדרגת התגלות אלוקית, חייב אתה תחילה להשיל מעליך את הנטיות והכוחות הגופניים העוטפים את הנשמה – כי רק אז תוכל להגיע אל הקדושה.
כמו שאומר המלבי"ם לגבי עבודת ה', כך גם בתחומים אחרים. אם אנחנו רוצים להתעלות צריך להפטר מהנעליים לגמרי. לעזוב את הנעליים שמסמלות את המקום הנח והמוכר, המגבלות, החולשות והפחדים שלנו. את הגזרה הבטוחה אך המוגבלת אליה אנחנו רגילים. כדי להשיג בחיים דברים מיוחדים יש צורך להתעלות מעל המגבלות, הנפשיות, הרגשיות, הטכניות וכו' להתעלות מעל לקנאה תאוה כעס וספקנות שמושכים אותנו למטה, או שמשאירים אותנו במקום.
רק אחרי שעשינו את זה, נתנו לעצמנו סיכוי אמיתי להגיע למשהו נעלה ויוצא דופן.
שבת שלום!
בתיה הרשקוביץ
יועצת ומטפלת לבחורות ונשים צעירות | [email protected]