הג'ינג'ים הקטנים צריכים את הלב שלנו מחובר עכשיו… | שושי זליקוביץ'

זה היה בערב שבת,

שעתיים וחצי לפני הדלקת נרות

יום שישי רגוע יחסית…

השמש מציצה מהחלון

רוקדת לי בין הכיריים לשלחן הערוך

באור כתום ויפה…

אבל הראש והלב תפוס בהם

והעיניים רק רואות כל הזמן

כבר כמה ימים –

ראשים ג׳יניג׳ים קטנים

ומחשבות על אחיות ואחים יקרים

שהלב רוצה לראות אותם כבר

יוצאים מהחושך הנורא והבלתי נתפס הזה!!

אני מנסה להתמקד בבית

ובהכנות בשמחה לשבת קודש

אבל גם חושבת לעצמי שאם זה כל כך נוגע בי

זה צריך לבוא עם שאלת –

מה החלק שלי בכל זה עכשיו?

מה המשמעות של כל זה עבורינו?

מה בורא עולם רוצה מאיתנו ברגעים כל כך עמוסי רגשות?

ברור לי

שזה בטח לא כולל עוד צריכת חדשות

וגם לא עוד שיחות בטלות של השערות מה הולך להיות…

״מעורבות״ כזו?

לא עוזרת לאף אחד בשום דבר.

ואז פתאום,

משהו התחבר לי בפנים

והגדיר לי אישית מה שמרגיש לי כמו

כוונה מדויקת לתפקיד שלי עכשיו

ואולי של כולנו למי שמזדהה…

אז מניחה לך פה מה שרשמתי לעצמי –

הכל קורה בשביל החיבור.

כיהודים אנחנו רוצים לזכור את זה כל הזמן ולהאמין בזה:

 שכל מה שקורה בעולם –

חוויות, אתגרים, קשרים, ואפילו קשיים,

נועד לחבר אותנו

לעצמנו,

לאחרים

ולמשהו גדול יותר,

למי שבורא את הכל.

כל פעולה של מישהו,

קשר,

או אירוע בחיינו

לא מתרחש חלילה בחלל ריק,

הכל לא רק ״מהשם״

הכל זה הבורא בעצמו

שקורה אלינו מתוך מה שהעיניים רואות

כדי לעורר בנו אחדות, חיבור,

שייכות וריפוי לכל מה שמרחיק אותנו מכל זה.

אחרי כל מה שעברנו אלפי שנים בגלות כעם

ואחרי הגלות שמוחשית לנו פה עדיין

במיוחד במאות הימים האחרונים פה בארץ הקטנה שלנו,

אנחנו עוברים פתאום בשבוע האחרון

עוד טלטלה ענקית!!

אם לרגע שקענו בשגרה עצובה של מלחמה שוחקת רגשות

אז שוב הכל מתעורר כל התקוות, כל התפילות,

כל הכאב על האחים החטופים שלנו

ופתאום עם העסקה הזו זה מרגיש כמו

נדנדה אדירה בין שמים וארץ שמזעזעת את הלבבות שלנו

באלף רגשות מילים מחשבות פחדים צבעים וכאבים.

וזה?

לא סתם.

זה בטוח נועד גם

כדי שלא נשכח לרגע

1 מי מנהל את העולם

2 על מי בלבד אפשר להישען

3 שיש תכלית רחומה וטובה שהיא ההסבר היחיד לחושך הזה

והכי הכי?

זה פה כדי

4 שמי שיש בו אמת וניצוץ יהודי – ישוב להתחבר.

וכמו שחזל כבר אמרו ממש קורה מול העיניים שלנו:

חבל של אמונה מתנער בחוזקה

ורק מי שיאחז בו היטב דווקא אז – ישאר מחובר.

את קולטת?

בעולם קורה עכשיו בדיוק ההיפך מחיבור:

ניתוק ההגיון

פירוד בין חלקינו

מאבק אדירים בין אור לחושך

וגם חוויה של התרחקות התקווה

ולכן זה מבקש מאיתנו –  להתחבר.

להביא עוד ועוד חוויות וארועים של חיבור לעולם.

רגע,

מה זה להתחבר?

חיבור –  הוא לא רק עונג כשהעולם מילא בנו מה שציפינו ממנו

הוא גם לא רק אהבה למי שעושה לנו נעים בלב

או שמילא בנו חוסרי ילדות ובגרות 😉

חיבור אמיתי שהבורא מחכה לו מאיתנו?

זו פעולה אקטיבית

תנועה שיוצאת מאיתנו

יוזמה של ביטוי שיוצא מתוכינו.

חיבור.

תנועה של התקרבות

תנועה של פתיחת הלב

תנועה של הרחבת ההסתכלות

של עין רחבה במקום צרה

תנועה של ריפוי מה שממכסה את הלב…

השבוע הזה מתחיל לו לאט לאט…

מורט עצבים בהמתנה של עם שלם

עם –  מחשבות ורגשות ופחד לאומי שמחבר ביננו

והוא מחכה – להווית חיבור נוספת שנבנה בתוכינו ומשם בעולם.

אם נזכה לזה בטוח נהיה חלק מגאולה גדולה!

 ותחשבי על זה –  זה הניצחון האמיתי שלנו על כל החושך האדיר הזה!

חשבתי על כמה דברים שיכולים לעזור לנו להתחבר לחיבור:

כמה שאלות שאפשר לשאול את עצמינו בקלות

ומה שעולה ומה שנפתח – הוא ענק גם אם זה צעד קטן קטן:

חיבור לראית הטוב והודיה:

מה טוב בי?

מה טוב במציאות שלי?

מה טוב באחר – בו/בה/בהם?

זה פותח את הלב לעוד אהבה ביננו…

חיבור לאחריות ובעלות אישית:

איזה סיפור אני מגלה בתוכי בעקבות המציאות שקשה לי?

מה יעזור לי להסכים לראות שזה סיפור שלי ולא בעיה של אחרים?

מה שמפריע לי הוא גם מקום לשינוי בי – איפה גם לי יש עבודה במקום שבו אני מתקשה לראות אצל האחר?

זה מנקה ביקורת ושיפוטיות שמרחיקה

ומרפא את מה שגורם לנו לרצות להתרחק....

חיבור של קבלה והסכמה לחבק:

מה אני מרגישה בתוכי?

מה יעזור לי רק להקשיב לזה בי לשנות/לנסות להפסיק?

מה האחר מרגיש עכשיו מאחורי ההתנהגות שלו שמאתגרת אותי?

מה יעזור לי רק להקשיב ללב שלו בלי לשנות אותו /לנסות להפסיק אותו?

הקשבה היא חיבור, תנסי, זה מרגש!

חיבור לערכים, לתמונה הגדולה:

למה אני פה? מה התכלית של כל זה?

מה באמת הכי חשוב בחיים שלי?

במה אני רוצה לדעת שהצלחתי להשפיע כשאסים את חיי?

מה הדבר הקטן המידי שאני יכולה עכשיו לעשות בשביל העולם שלי?

כשאנחנו מחוברות לערכים שלנו

הלב מתאפס להתחבר בחזרה למה שהנשמה רוצה

ויוצא קצת מהאגו המבוהל:)

חיבור לבורא עולם:

מה קשה לי עכשיו?

על מה אני חושבת ודואגת?

מה אני צריכה עכשיו כדי להיות פנויה לשתף אותו בפשטות כי הוא מחכה לשיתוף שלי?

מה אני רוצה שיקרה וזוכרת לבקש ממנו כי הוא כל יכול?

מה הוא אומר לי עכשיו ואשמע אם רק אקשיב?

מה השם רוצה ממני עכשיו בסיטואציה הזו ברגע זה?

אחרי דיבור כזה עם השם את יותר מחוברת אליו

וגם יותר אוהבת את האחרים ועם פחות תנאים…

חיבור הלב ללבבות:

ובכלל, להכנס לשבוע הזה עם הסכמה –

לפתוח את הלב, להסכים להקשיב

להסכים לבטא עוד קצת, להביא כנות

להסכים לקבל מהאחר, להעז לתת משהו חדש

להתנסות, לשחרר את הציפיות – אבל גם להאמין ולסמוך ולהיות ולא רק לעשות

לאהוב את הרגע – ליקר את הרגע ואת מה שיש.

כל מילימטר של עוד חיבור שהבאנו ואפשרנו מתוכינו

יוצר חיבור חדש ואחר בעולם

מתחיל להניע דברים גדולים שאנחנו אפילו לא יודעים:

בין אנשים

בין נשמות

בין העולם ליעודו

בין העם שלנו להשם

ביננו לבין הגאולה

אין חיבור קטן, יש תנועה של חיבור – 

זה באמת ענין של תשומת לב קטנה

להחליט שאנחנו מתמקדות

בלהביא טוב  – 

ללב שלנו

ליקיריינו

למי שסביבנו

לקיומו של העולם שמתערער כל כך עכשיו.

השבוע מחכה שנתחיל אותו

בהסכמה להתעלות מעל

ההרגלים

הציפיות

הכעסים

העלבונות

הפחדים

הצדק

ונפתח את הלב ליצור עוד חיבור.

ואמן, שנזכה לראות השבוע במו עיננו שמירה אלוקית עלינו!

שנרגיש ונראה ניסים מעל הטבע.

שיהיה שבוע של טוב ושלום – בלב שלנו, בבית, בארץ,  בעולם

ושל בשורות טובות ומרפאות!

ו – שנחזיק בחוזקה ובבהירות בחיבור לאמונה

בכל מצב ובכל מציאות שהוא ישלח לנו!

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

חלק א': איך לעבור את החורף בבריאות נפשית? / ד"ר רונית לזר שאלת מיליון הדולר: כיצד נדע מתי לסיים את הקשר הטיפולי? כך תעניקו חוסן לילדכם בימים אלו / ד"ר מרים פינק -לביא פסיכיאטרית ילדים ונוער בדידות? לדבר על זה כבר מרגיש פחות בודד | ברכי שגב כשהבית הופך לזר: איך ילדי קו האש מתמודדים רגשית עם הפינוי מביתם עקב המלחמה | אביטל חיים