ילדים "שגונבים" חפצים שלא שלהם ללא רשות ממבוגר.
ילדים ש"משקרים" ולא אומרים את האמת
קודם כל: אין צורך להבהל
כיצד צריכה להיות ההתיחסות שלנו כהורים או כמחנכים?
ראשית יש לדעת שהדבר נורמטיבי ותקין לחלוטין וכל ילד עובר את זה ברמה זו או אחרת!
אחד מגדולי ישראל התבטא ש:" מי ששונא שקרנים – שונא את כל העולם".
ואכן, כולנו בוחרים לעיתים "לעגל פינות" ("כבר 8!! אתה חייב להיות במיטה!!" כשבמציאות יש עוד כמה דקות ל8…)
שנית, אם התופעה חוזרת על עצמה יש כאן עבודה פנימית להבין שהילד משיג כאן משהו בקשר ביננו:
בתת מודע הוא מרגיש שההורה דואג/פוחד/חסר אונים ועוד,
לכן חשוב מאד להרגע, להבין שזה תקין ויחלוף ובכך לתת לילד כח לצאת מהסיטואציה הזו.
הילד שיקר? כך ננהג במישור הפרקטי:
אם הילד אינו מודע שראיתי/שמעתי – עדיף להתעלם ככל הניתן ובכך לא ניתן לו כח והתופעה תעלם.
במידה והילד מודע לכך שראינו/שמענו ואי אפשר להתעלם – נאמר לו בצורה לאקונית, בלי מעורבות רגשית, מה מבחינתנו אסור ומה מותר.
אם יש צורך להחזיר את הדבר הגנוב, יש לפעול בצורה ענינית מאד – להחזיר או להורות לילד להחזיר.
לעולם לא להשתמש במילים "גנב"/ "שקרן"/"לגנוב" בסיטואציות כאלו!!
לא נאפשר חלילה למקם את הילד במקום נמוך שכזה אלא נאמין שהדבר חד פעמי, וודאי בכוחו לחלוף כלא היה.
ולסיום, מסופר על ילד שגבר עליו יצרו ו"גנב" שעון יקר של חברו,
כשמחנך הכתה שמע על הדבר, ביקש מהילדים לעמוד ולעצום את עיניהם ואז עבר לבדוק בכיסי הילדים עד שמצא את השעון והחזירו לבעליו.
הילד פגש את המחנך כעבור שנים רבות והודה לו שהפך להיות בחור איכותי בזכותו, שפעל בכבוד כה גדול ולא פגע בו לעיני כולם…
ענה לו המחנך בפשטות: אין צורך להודות לי. כשביקשתי מכולם לעצום עיניים, גם אני עצמתי את עיני וכלל לא ידעתי מי הילד שלקח ללא רשות….💝
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
