את מתכננת הרבה תכנונים.
מקפלת אותם יפה, משקיעה בקיפולים,
מסדרת אותם לפי תקופות וזמנים במדפים
לפי עונות, חדשים, ישנים וגוונים.
(האמת? אין מה לומר, מאוד מרשים…)
את מתכננת הרבה תכנונים.
בונה טבלאות, בונה בניינים,
מה קודם למה ואיך מתקדמים,
וכל כמה זמן את מוסיפה לעצמך עוד קומת לבנים.
(את גם אדריכלית בנוסף לכל הכישורים…)
את מתכננת הרבה תכנונים.
לחוות ים חוויות, לראות ים נופים,
לכבוש ביבשה המון פסגות והרים,
לא לפספס שום מדבר ושום מפלים מרהיבים.
(ומסתבר שלא רק את הר האוורסט)
את מתכננת הרבה תכנונים.
את יודעת, תכנונים רגילים,
לעבוד בעבודה מסודרת,
כזאת שאת אוהבת,
שתיתן לך אפשרות לבטא את עצמך ולהגשים.
(רק אל תשכחי מי היה שם איתך ברגעים הקשיים)
את מתכננת הרבה תכנונים.
להתחתן, להקים משפחה,
ושבעז"ה יהיו לך ילדות וילדים,
כאלה מתוקות ומתוקים,
שלא תוכלי לעמוד בפיתוי לתת להם מלא נשיקות וחיבוקים.
את מתכננת הרבה תכנונים,
אבל פתאום את מבינה ששכחת,
או לא שמת לב,
שלך יש את זכות הבחירה בחייך,
אבל את החיים שלך הקב"ה כותב.
את מתכננת הרבה תכנונים,
אבל חשוב שתזכרי:
שאת רק באמצע הסיפור,
ונכון, לפעמים הוא לא מובן לך ולא ברור,
כמו תעלומה, תרגיל חשבון בכפל, חיבור, או חיסור,
את לא תמיד מצליחה לעשות את הקישור,
לא מבינה למה הוא כמו טלפון שבור,
אבל כל פרק בו הוא פשוט שיעור.
את מתכננת תכנונים,
ואת תראי,
שבסוף הכל יהיה ברור,
ואת תצאי הגיבורה הכי גדולה בסיפור.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
