בס"ד
ערב "פסח"
איזו תקופה עמוסה ומלחיצה. מה את בדיוק מרגישה??? ["רוצה לדבר על זה???"?].
האם לזה התכוון הקב"ה כשנתן לנו, ברחמיו חגים ומועדים? האם לא הפכנו עיקר לתפל וההפך? [ולא בסימן ונהפוכו].
האם יש דרך להתמודד עם הלחצים המלחיצים???
אתי רוזנצוייג – מאבחנת דידקטית ומנחת הורים- מנהלת מכון "קריאת כיוון" במונולוג אישי על התמודדות עם מיסטר לחץ.
בעבר, לפני שמר לחץ ואנוכי זכינו להתיידד, הרגשתי אותו בא דרך הגוף.
כשהתחיל לכאוב לי בצד השמאלי של הצוואר וגם מאחורי האוזן
הרגשתי שמשהו לא מתנהל נכון
כמובן, שלא הקשבתי לגוף ולמה שמסתתר מאחוריו, המשכתי כמיטב הקצב הרגיל: עם לחץ תלחצו! היתה הסיסמא האישית שלי לעצמי.
והמשכתי.
כשלא שמתי לב לסימנים המקדימים, הצטרפו תחושות נוספות.
הערכים בבדיקות הדם זזו ולאחר תקופה זכיתי במספר אבחנות רפואיות עם התוויות תרופתיות.
זהו, הבנתי.
מיסטר לחץ מלחיץ מדי והנורא מכול שאני יצרתי אותו לעצמי.
אז מה עושים?
א. החלטתי להתיידד איתו, להקשיב לגוף כבר כשבלוטות הלימפה בצד השמאלי של הצוואר החלו לאותת למדתי לאומר לעצמי
ברוך הבא לחץ!
ב. ברכתי אותו וקצת שוחחנו:
תודה שהגעת לשמור עלי. מה אתה רוצה לספר לי עלי ועל העשיה שלי? מה אתה רוצה שאלמד?
ג. התבוננות ומודעות
חשבתי, מה עלי לשנות, איך כדאי לי להתנהל אחרת?
ד. יציאה לדרך
השינוי, לא קרה ביום וכמובן שאין "הפי הנד" כי גם היום אני בתהליך…
ובכל זאת:
א. חשיבה מתמדת מה אני חייבת לעשות ומה אחרים [המשפחה, המנקה, המגהצת, המאפיה וסליחה על הרשימה המשותפת הנאמרת בנשימה אחת אך כבוד אחר לכל אחד] יכולים לעשות.
ב. שקשור לא' ועומד גם בפני עצמו:
בחירת סדרי עדיפויות ע"פ הערך המהותי, המחיר והשכר. בסרטון הראשון שלי בסדרת הטיפים הקצרצרים לשדרוג אווירה בבית [את יותר ממוזמנת להזמין ולקבל חינם]
אני מדברת על "אימהות עם מהות"- חיבור לערך הפנימי נותן לנו כוח. חשיבה באילו ערכים כדאי לי להשקיע כי הם חשובים עבורי ועבור ביתנו ועל אילו אני מוותרת כי בשלב זה זה לא משמעותי עבור משפחתנו נותנים את הכוח לבחור נכון ולשחרר [מתגובות, מלחץ סביבתי ותחושות לא נעימות שרובן ככולן תלויות בראשי פנימה ואני זאת שתליתי אותן ברבות הימים].
לדוגמה, החלטתי לא לוותר אך כן סיפורים לילדים תמיד לספר. או אני לא מגהצת אבל עם המתבגרות בלי סוף מפטפטת [ולא רק תוך כדי עשיה].
כלומר, החיבור לעיקר משאיר לי כוחות, משמח אותי וממלא בסיפוק וגם לא מלאה כי על דברים אחרים ויתרתי או העברתי.
ג. שחררתי ונושעתי
מעבר לחלקים הטכניים ולהיות מחוברת למהות, למדתי עוד משהו. ברוך ה' – לשחרר!
כמה שחרור יש ביכולת לשחרר.
מה שאני לא אמורה לדעת, איזה כיף שאני לא יודעת [מה שפעם היה הפוך היום:"הפוך על הפוך"].
עשיתי ושחררתי
עשיתי השתדלות התוצאה בידי שמים. זה בכול נושא: הבית, העבודות, המכון וכו…אני עושה את המקסימום לפני ומפקירה זאת לה' עם תפילה חמה אחרי.
השחרור משחרר, משאיר המון אנרגיות וממלא באמונה וחיבור לה'.
ד. "אם אני לא אעשה מה שאני אוהב לא אוהב מה שאעשה" את משפט המחץ הזה למדתי מהגב' ח. חוקת- [לא שאלתי את רשותה, אך בשביל להעצים נשים אחרות היא בוודאי מסכימה].
הגב' חוקת היא אם לעשרה, רכזת מסלולים בבתי מורה, אשת חסר, ידה בכול ויד כל בה. כשהייתי בתהליך של חיפוש האיזון, פניתי את הבוסית המדהימה שלי ושאלתי אותה איך היא מספיקה גם ליהנות ולספק לעצמה זמן איכות עבור עצמה. ואת המשפט הזה, היא ענתה.
לכן, מילוי דלק, הוא חיוני בעיני עבור כל אחת. סיימתי עכשיו סדנת אימהות מדהימה, ב"ה. אחת הנשים במפגש הראשון השפילה מבט כל המפגש. לא הצליחה ליצור קשר עין עם אף אחת, גם לא איתי המנחה.
קבלתי הדרכה לגביה, וב"ה, ממפגש למפגש ניכר שיפור, במפגש האחרון היא ביוזמתה הפרטית נשאה דברים. כולנו בכינו מהתרגשות, כשהדגש היה כשהיא נתנה לעצמה, זמן, מקום, איכות וצמיחה היא הצליחה לצמוח ולהצמיח את המשפחה.
כשאני מתאווררת אני מתמלאה בכוחות. כל אחת זקוקה לדלק אחר. החוכמה היא לזהות את הדלק ולהטעין אותו בזמן.
ה. "ההצלחה היא הדרך- כשיש לך כיוון" נפילות, לחצים ומתחים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. אך אם יש לך "קריאת כיוון" ואת יודעת לאן ובעיקר מדוע את צועדת ונושאת את כל המשא יש לך כוחות.
כשלאמא שלי שתחי' היו שישה כשהגדולה לא היתה בת 6 בלי טיפת עזרה, עם בית מתוקתק ואנרגיות מדהימות, שאלו אותה לא קשה לך?
והיא ענתה: כשיש לך יהלומים בידיים לא קשה לסחוב גם מזוודות כבדות.
אתי רוזנצוויג מאבחנת דידקטית ומנחת הורים ומנהלת "קריאת כיוון" ליצירת קשר: 058-326-444-3, 077-300-2994 דוא"ל: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
