מרתק! למה אנחנו מפחדים מהתחלות חדשות? / יהודית שולם

אנו עומדים לפני תחילת שנה החדשה, לחלקנו התחלות עשויות להיות מאתגרות, אך קורה והן גם מלווות בלחץ, מתח וחרדה. גם אם אתם עומדים להתחיל במקום עבודה שרציתם מאד, או עוברים לגור בדירת חלומותיכם, יש סיכוי סביר להניח שאתם חווים גם רגשות דאגות וחשש.

מה שמפחיד כשחושבים על התחלה, הוא אלמנט השינוי. העובדה שעלינו לזנוח את הדרך המוכרת גם אם לא חביבה, ולהתחיל לפסוע בשביל בו לא צעדנו עד כה, עדין לא מכירים את הנוף, לא מזהים סימנים, ולא בטוחים לאן ומתי נגיע.

כך, מעבר דירה, עבודה חדשה, לידת ילד, או חלילה איבוד מישהו יקר, מאלץ התמודדות עם שינוי. כלומר מחייבים מעבר ממצב אחד לאחר, וזה מחייב הסתגלות והתרגלות, שיכולים לגרום לאי נוחות עד חרדה, כאמור, גם אם מדובר בשינוי חיובי ורצוי. השינוי מחייב אותנו להפסיק לפעול מכוח ההרגל, לא יכולים להמשיך לתפקד בהיסח הדעת כשהמוח מתעסק במחשבות אחרות. לא ברור לנו איך השינוי ישפיע עלינו ועל הסובבים אותנו.

שינוי יכול להיות מאוד פשוט. לדוגמא, אתם הולכים ברחוב מוכר, אבל הבוקר חוסמות אותו עבודות תשתית. על סמך היכרות מוקדמת, תוך כדי סריקה מהירה, תוכלו בקלות לאתר דרך עוקפת שתביא אתכם ליעד. אפילו במקרה כזה יכולות לעלות מחשבות כמו: האומנם גם הדרך האחרת תביא אותנו ליעד? תוך כמה זמן? האם נתקל בדברים לא מוכרים שיפריעו לנו?

לא כדאי לחשוב על שינויים בצורה דיכוטומית כטובים או רעים. חשוב לזכור שמדובר ברצף, מהקל אל הכבד, היחס שלנו לשינוי מושפע מגורמים רבים: מצב הרוח שלנו בזמן האירוע, הטמפרמנט, מנת המשכל ועוד.

אחת הסיבות הבסיסיות לכך שהתחלות חדשות יכולות להפחיד היא, שבכל התחלה רב הלא נודע וממוכר, מה שאנו לא יודעים, עלול להפחידו, ושינוי בהכרח כולל דברים לא ידועים. אנחנו רוצים ומתחייבים לתהליך, אבל לא יכולים להיות בטוחים בתוצאות שלו. איך אסתדר בלימודים? האם אעמוד בציפיות התפקיד החדש? איך נסתדר בדירה החדשה, מי יהיו השכנים, מה המרחק לכולל וכו'.

נקודה נוספת שמקשה על שינויים. התחלה מציפה מחשבות על העתיד. ידוע  שלכל התחלה יש סוף, ואין לנו מושג כיצד הוא יראה, מתי יגיע אותו סוף, איך הוא יגיע, ומה יקרה אחריו? ישנו חשש שנרגיש אובדן בזבוז וחרטה. כמובן שיתכן ונתברך בתוצאות נפלאות ומשביעות רצון, אבל… זיכרונות מכישלונות קודמים עלולים לצוץ ולהשתלט על הרגשתנו.

למען האמת, שום דבר שיקרה לא יחשב לבזבוז, כל תוצאה תפתח בפנינו שער ללמידה, תמיד נוכל להפיק תועלת ולהרוויח מהשינוי. אך בנקודת ההתחלה החששות והחרדות עלולות לגבור כי כך אנו מתוכנתים. להימנע מהפסד.

אז מה עושים? תאלצו לחכות להמשך בשבוע הבא..

אספקלריה תורנית

תבנית הבריאה קיימת כבר אלפי שנים, אבל זהו רק בצורה החיצונית, כיון שהאמת שבורא עולם מחדש את העולם כל רגע, וכמו שאנו אומרים בנוסח התפילה "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".

בתורה אנו מוצאים דבר דומה, מחד, מיסודות האמונה שהתורה כולה שבידינו היא זו שנמסרה למשה רבינו, ומאידך, כח החידוש של בני האדם בתורה הם חלק מובנה ממצות תלמוד תורה.

את דברי הגמרא בסוכה (מו, ב) "אם שמוע תשמעו, אם שמוע בישן תשמע בחדש" מפרש רש"י שדוקא החזרה על הדברים הישנים, שכבר נלמדו, הם אלה שמובילים לכח החידוש. הרי שכח החידוש נגזר דוקא מהיכולת להתחבר לישן.

וכך הוא גם ביחס לבריאה, הסכנה היא מעבודת ה' ללא התחדשות, "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ", כח ההרגל מוציא את החיות מעבודת ה', ואז האדם מחפש התחדשות בתחומים אחרים.

הרי כולם מחפשים את ההתחדשות, מאידיאולגיות שרודפות אחת אחר השניה, ועד לאופנות שונות ומשונות. וזהו כחו של היצר המתחדש בכל יום (כלשון הגמרא בקידושין דף ל, ב), לרתום את הצורך בהתחדשות, למצוא את אותה התחדשות שמנותקת מהבורא.

ואילו על האדם מוטל למצוא את החידוש דוקא בישן, בבריאה ובתורה שנראים כישנים, ומתוך הישן למצוא את נקודת החידוש.

וכך היא נקודת העבודה של חודש אלול: "חדשו מעשיכם בחודש השביעי".

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

יהודית שולם בזוית אישית יהודית שולם: בזווית אישית החששות מהתחלות / יהודית שולם התמכרויות ומה שביניהם  / פארלי מורגנשטרן רוצה להיות רגועה? כללי מוגנות יעילים עם ילדים בבית הכנסת ובכלל / גליה סברסוב