כך הם מתכננים לחגוג את ל"ג בעומר השנה: "הצטערתי שלא אוכל לבקר בכל בית ובית" / הרב יחזקאל שובקס

שיתוף ב email
שיתוף ב print

תיבת המייל שלי הוצפה  עם עשרות רעיונות ותגובות.

כמה רעיונות יצירתיים ומקוריים קיימים אצל ציבור הקוראים,

היתה לי הזדמנות להתחבר להוויה ולחוויה של האנשים והמשפחות,

ופתאום חשתי צביטה קלה.

אמרתי לעצמי:

כמה חבל שלא יכולתי לבקר בכל הבתים הללו בל"ג בעומר…

 

כאמור, עברתי על כל הרעיונות והתגובות.

זו היתה עבודה מאומצת של הרבה שעות.

אספתי את כל הרעיונות המקוריים שהגיעו,

והנה התוצאה לפניכם.

 

אני מציע לכם לעבור על כל הרעיונות.

גם אם אתם לא יכולים לבצע אפילו עשירית מזה,

כשתקראו את הרעיונות, הם יהוו לפניכם מקור השראה.

נסו והיווכחו!

 

«♦»

 

משפ' קירנשבוים:

אנחנו מתכננים בעז"ה להדליק כמה נרות בחצר, והבנים שלי יודעים לנגן על אורגן וגיטרה…

נוציא גם בוקסות ונעשה בעז"ה שמח גם לשכנים.

 

«♦»

 

משפ' ר:

לקחת מאוורר רגיל בבית לעטוף אותו בציפה רגילה בהירה ולהוסיף ליד המאוורר מנורות בצבעי צהוב ואדום…

המאוורר יעיף את הציפה ויראה כאש… בתוך סלון הבית.

(טיפ עבור מנורות צבעוניות – לעטוף מנורה רגילה בצלופן צבעוני.)

 

«♦»

משפ' נדף:

נעשה סעודה חגיגית ובעזרת הילדים ננסה לעשות איזה עוגה מעניינת או קינוח שיזכיר מדורה… (ראה שתי תמונות להשראה)

 

«♦»

ר' שמעון הרשקוביץ:

לקחת את החנוכיה, להדליק עליו שמונה נרות גדולים. אפשר לכל ילד שידליק אחד, אם יש צורך אפשר להוסיף במקום השמש, ולרקוד מסביב כל הניגונים לכבוד התנא.

 

«♦»

משפ' לאמפין:

להוציא כלי זמר, להדליק מוזיקה של מירון, לרקוד ולשמוח ולהכין סעודה כיד המלך…. להכניס תפו״א בנייר כסף לתנור ולהרגיש את טעם המדורה.

ואם רוצים דווקא גם להזיע כמו ליד המדורה, אפשר להדליק מזגן על חום גבוה, לרקוד ולהאדים….(:

«♦»

ר' י. ש.:

מי שחייב להיות במירון ואינו יכול לפחות שיעשה את ההשתדלות כמה שהוא יכול כלומר ייקח את האוטו ויסע עד שיעצרו אותו וזה המקום הכי קרוב ושם הוא יתפלל.

 

«♦»

 

ר' יואל קאהן – מאמן אישי:

כשאני משחק עם הילדים שלי, ברוב המקרים זה עובד די בספונטניות :

זורק רעיון ומתחיל להתגלגל (והילדים דווקא אוהבים את זה, בונים תוך כדי תנועה)

אפשר לשאול: מה אתה הכי אוהב מר' שמעון ומירון?

אפשר לעשות הצגה.

אפשר לעשות יום של ר' שמעון – הכוונה לומדים במערה ולהתגלגל הלאה…

 

«♦»

 

הרב יצחק מאיר:

  • להתארגן בבניין ולשיר יחד
  • לשבת בחיק המשפחה הגרעינית בליל ל"ג בעומר לסעודת יארצייט
  • לארגן שיחת ועידה עם עוד אחים ואחיות, ולמי שיש סבים היכולים לדבר מעט לכל המשפחה
  • אפשר להכין מגש ועליו כל ילד ידליק נר נשמה
  • אפשר שכל ילד יגיד פרק תהלים ביום מסוגל זה

 

«♦»

 

משפ' הימלפרב:

  • לשלוח ח"י רוטל לשכנים וידידים
  • להדליק עם הילדים זיקוקים קטנים
  • להתלבש בבגדי לבן, ולעשות תפילה מרגשת בבית עם זעקות ובכיות, כמו בציון

 

 

«♦»

 

ר' יעקב שובקס:

לפזר עשרות נרונים מפח בסלון, בכל מיני מקומות מעניינים, לדוגמא שורה שלימה מעל הארון ספרים, מעל התמונות בסלון. כמובן בצורה בטיחותית. שורה ארוכה ע"ג השולחן בסלון.

ואז ברגע האמת, נסגור את התאורה, ונתיישב סביב השולחן, ןנדבר על מה זה רשב"י, מה הוא שינה בעולם, איפה זה בא לידי ביטוי בחיינו (תורת הסוד. המשמעות לחיים) ולאחמ"כ נדליק מוזיקה של מירון ונרקוד עם הילדים שעה ארוכה.

 

«♦»

 

ר' יחזקאל רייך:

כל אחד מהילדים יקבלו דף עם פס באמצע בצד אחד יכתבו מצוות ומנהגים שהפסידו או שלא נעשה כראוי בגלל הקורונה,

ובצד השני מצוות שרשב"י ובנו רבי אלעזר לא יכלו לקיים בזמן ששהו במערה.

ונדגיש להם כי מה שאנו עכשיו נזהרים מ'ונשמרתם' הוא כדוגמת רשב"י שנזהר ממצוות 'ונשמרתם' אפילו שלא היה לו מנין.

בסיום נבקש מהילדים שיקראו מה שכתבו (דוגמת המשחק: ארץ, עיר) וכל דבר שכתבו, שאף אחד לא כתב, מוסיף להם נקודה.

בסוף נעשה דיון ונראה שהמצב שלנו הוא הרבה יותר טוב…

(וגם תגובה ל"אבא הטרי" שלא זוכה לחגוג חלאקה במירון:

שמעתי מיהודי שגר בצפת, שהיה נוסע למירון על בסיס שבועי ויותר, שפעם לא יכל לגלח את אחד מבניו אצל רשב"י עקב שמחה משפחתית בחו"ל, והאדמו"ר שלו אמר שישאיר שיער מעבר לשיעור של פיאות, ולאחר זמן כשיזדמן לו לעלות למירון יגזור את השיער שהשאיר.)

 

«♦»

 

ר' אפרים קרויס:

לעשות מדורת ל"ג בעומר מהודרת בבית.

כל ילד יקבל כיבוד לשיר לבד פיסקה מהשיר: בר יוחאי ואמרתם וכו'

 

«♦»

 

ר' עקיבא רוזנפלד:

אני מתכנן בע"ה לעשות 'מנגל' במרפסת, לסעודת הילולא דבר יוחאי.

בזמן שהגחלים נדלקים (כ-10 דקות), על 'מדורה זוטא',

נשיר בר יוחאי, ואמרתם, אמר ר"ע וכו',

 

«♦»

 

משפ' הומינר:

לבית עם ילדים קטנים בעיקר והורים שמסכימים לקצת בלגן,

עורמים כסאות פלסטיק, כריות ושמונצעס מכל הבא ליד באמצע הסלון (בלי להדליק כמובן)

אפשר למנות אחד הילדים ל"מדליק" עם מנפח בלונים, גליל ריק של נייר סופג וכדו',

להדליק דיסק של ל"ג בעומר ולרקוד עם כל הנשמה.

 

«♦»

 

ר' מרדכי בינעט:

אנחנו נזמין את רבי שמעון לשעה מוגדרת ואולי גם נכבה את האור וכל אחד מבני המשפחה יתבודד בפינתו ויפתח את סגור ליבו ממש כמו בציון. נשתף אותו באכזבתנו, נדבר על געגועינו ונספר על כל מה שעולה לנו מהלב לתנא הק' שיכול ליפטור את כל העולם כולו בלי יוצא מן הכלל ונזכה לביקור שלא ישכח.

 

«♦»

 

ר' מ.ג.:

ב"ה, כעת אצלנו בבית, הילדים כבר חוגגים סביב 'בניית' הציון הקדוש במירון מחלקי משחק המגנטים, בהתאם לתמונות שמרוחות עכשיו על כל העלונים,

וכמובן – במרכז הולכת ונבנית המדורה הגדולה שנערמת מחלקי 'קפלה'. (ב'פליימוביל' הם מצאו גם כמה חלקיקים דמויי להבות אש…)

בדרך לקראת ביצוע: מערת המסתור ולצידה עץ החרובים והמעיין, קלגסי הרומאים שלא מצליחים לתפוס את התנא, וכמובן רשב"י ובנו ההוגים בתורה כל הזמן…

הציפייה לקראת הריקודים בל"ג בעומר סביב ה'הדלקה' – כבר מרקיעה שחקים…

 

«♦»

 

ר' דוד ניימן:

לעשות 'בובה-המן' שהראש שלו יהיה בצורת נגיף 'קורונה' (קוצים וכד' + מסכת פה ואף) ולתלות את הבובה עם מקל וחבל במרפסת.

 

«♦»

 

משפ' אביטבול:

קישוט הבית לאווירה, ציורים על זכוכית חלונות עם טוש מחיק, תחרות מדורות, ציור מדורה גדולה על החלון הגדול בסלון, בחלונות בחדר הילדים עם תוספת כיתוב מעניין, חוט שעובר בסלון מפינה לפינה בתקרה עם תליית ציורי לג בעומר של הילדים.

 

«♦»

 

ר' ישראל מסלו:

ישנה אפשרות אחת לעשות לילדים דימיון מודרך לנסיעה למירון זה יכול לכלול גם ילדים קטנים שלא היו יכולים לנסוע למירון.

כמובן שצריך להכניס בנסיעה עקשן משטרות וכו' שימשוך את לב הילדים וגם מנות גדושות של השתוקקות.

 

«♦»

 

ר' אברהם האף:

כל שנה אני נוסע למירון, ורעייתי והילדים נשארים בבית.

אשתקד באתי הביתה ממירון וכולם 'מבסוט'ים.

כל המשפחה ביחד תכננו מירון בבית.

הם בנו אהל, התפללו בבכיות, עשו "יונגעלע" מבלונים, עשו "אפשערין", עשו פעקאל'ך, חילקו טרופיות, גלידה, ח"י רוטל ועוד כל ההכנות והעשייה משך כל היום עם המון סיפוק.

 

«♦»

 

ר' יעקב ב.:

אני מתכנן עם הילדים משהו מאוד רציני דיברתי בבית מזה, ואנחנו הולכים להביא את רבי שמעון לבית שלנו.

נעשה חדר אחד שנדליק הרבה נרות לזכות התנא, חדר אחד יהיה מוזיקה של מירון, וחדר אחד יהיה המערה רק בלי להצטופף מדי בעזרת השם נעמוד ליד הקיר ונבכה לרבי שמעון שיתן לנו ועל כלל ישראל את כל הישועות, אני בטוח שהשנה יהיה ישועות גדולות מאוד, אני חושב לעשות גם חי רוטל וממתקים וסנדביצים בעלייה בהר, בכל אופן לא לפספס את החווייה.

«♦»

ר' ישראל משה ווייס:

חשבתי אולי, שהשנה נתינת הזדמנות לכל אחד להיות האדמו"ר / הראש הקהל וכו' במרפסת ביתו, למכור את זכות ההדלקה בקרב בני המשפחה באמצעות קבלות טובות של לימוד שעות ברציפות עד חג השבועות, וכל המרבה בשעות – יזכה להדליק, המשנה יקבל את זכות הדלקת הלפיד וכד'. (לחילופין לרשום קבלות טובות במידות טובות וכדו'), ומי שמקבל על עצמו הקבלה הכי מרשימה יזכה בהדלקה, או לערוך הגרלה על כמה שקיבלו עליהם קבלת יפות.

אפשר גם שכל אחד ירשום לעצמו מה שהוא מקבל, וזה ישמש כ'קוויטל' שיכניס את זה לתוך המדורה.

«♦»

ר' יהודה שוורץ:

בדרך כלל בל"ג בעומר אין אף פעם זמן לדבר על ר' שימען… בלילה עסוקים עם המדורות בחוץ וביום במירון או שניהם במירון, כך שנוצר מצב מוזר שכל הילדים חוגגים עם המדורות וכו' אבל אין להם שמץ של מושג,(וגם למבוגרים לפעמים…) על מה ולמה החגיגה והשמחה הגדולה…

זו הזדמנות של פעם בחיים, לכנס את כל המשפחה לארוחת ערב חגיגית -'סעודת חג', ופשוט לדבר במילים פשוטות על הסיפור של ר"ש ויום פטירתו והמסרים העוצמתיים שהביא לעולם כמו ח"ו שתשתכח תורה מישראל, חשיבות של כל יהודי – ע"ע סיפור ההדסים, ועוד ועוד.

כך שבשנה הבאה המשפחה כולה יהיה לה סיבה אמיתית למה לרקוד ולשמוח עם שמחה והבנה פנימית.

«♦»

ר' אברהם ישעי' זולדאן:

בשבת קודש האחרון, ראיתי בחוברת של הרה"צ ר' צבי מאיר זילברברג, שכותב בחלק האחרון על ההכנות לל"ג בעומר, ולל"ג בעומר למעשה..

ממש התרגשתי מהרעיון שלו.

לדבריו, יש להתכונן ליום זה בקדושה יתירה, כמו ליום כיפור, ושתפילת שחרית יהיה בבחינת יום כיפור, בניגון ונוסח של ימים נוראים, ואחר התפילה להדליק נרות, ובעיקר להדליק הנר הפנימי… ולשיר לכבוד התנא האלוקי מתוך פנימיות הלב.

הוא משתף כי באחת השנים נבצר ממנו להיות במירון בל"ג בעומר עקב חולי, והיה בחלישות הדעת מאוד מזה, אך לבסוף התחזק והתנהג כנ"ל ולדעתו זה היה הל"ג בעומר הכי גבוה שהיה לו במשך כל שנותיו. כי זה נבע מתוך פנימיות הלב בקדושה ואש קודש.

כמובן שזה בפן הרוחני, ונשמע קצת לא קשור לעולם הרגשות… אבל זה מאוד משלים את החיבור שצריך ליום הזה.

כל יהודי שמגיע לר' שמעון בל"ג בעומר, מגיע קצת מותש, רואה בדרך את כל הצבעוניות והאוהלים והרמקולים … לוקח לו כמה דק' טובות להתחבר לר' שמעון…. עד שהמנוע מתחמם ומתחיל לעבוד, ומתפללים מעומק הלב… ובסוף, מתחילים להרגיש.. והרגשות עולים צפים נשפכים, יחד עם הדמעות לרחבת הריקודים.

אז לכל אלו שמרגישים החמצה, פספוס, ועצב, שלא יוכלו להשתתף השנה במירון עם ר' שמעון, שיידעו שיש להם אופציה, אולי עדיפה, כדאי להרגיש הכי קרוב לר' שמעון בלב. בלי תפאורה, ח"י רוטל וקוגל… פשוט אמיתי בלב.

לדעתי, זה רעיון קל ליישום, עם הילדים.

להפוך את הסלון לבית כנסת, שבין כה נהיה… אך להוסיף לו אוירה של יום כיפור. עם 'אויס פאסטען'…]

להכין מגש נרות לכל ילד, להכין את ה'טייפ' עם שירים לל"ג בעומר בשיא ווליום. לרקוד איתם יחד. ולעזור לילדים להתחבר רגשית לפן הרוחני של היום הגדול. גם אם לא קיבלו ארטיק במדורה…. יקבלו אחרי שינוחו מהריקודים.

«♦»

בשם כולכם, אני רוצה להודות לכל מי שטרח והעלה את הדברים על הכתב. (למרות שהרעיונות לפעמים חזרו על עצמם)

בנוסף לכך קיבלתי עשרות וידויים אישיים, של אנשים שהתמודדו במצבים קשים עד בלתי אפשריים, והצליחו להתגבר עליהם, ועוד להרוויח מהם המון.

אני מקווה למצוא הזדמנות ולפרסם את כל הסיפורים הללו.

אני מאחל לכולנו להצליח לחגוג את ל"ג בעומר בהתרוממות הנפש, בשמחה ובחדווה,

ונזכה כולנו לישועת הכלל והפרט

יחזקאל שובקס

ניתן להצטרף לרשימת התפוצה של הרב ולקבל תכנים על חינוך ילדים ושיח פתוח עם בני המשפחה

ptachlo1@gmail.com

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.