אני רוצה לשתף אתכן בהודעה שקיבלתי השבוע מאישה שכתבה לי 'אודל אני במשבר אמונה מאוד מאוד חזק'.
שאלתי אותה מה קרה והיא ענתה לי 'אני עובדת כבר כמה שנים בפרויקט נורא נורא מצליח, כולם מתפרנסים מהפרויקט הזה, הכל עובר דרך כולם, אבל איפה אני בתמונה? אני תכננתי להרוויח מזה מיליונים'. 'ו…',שאלתי אותה והיא אמרה לי 'אני מתפללת כל יום על פרנסה, פרנסה פרנסה ואני לא רואה'. היא לא רואה את המיליונים שהיא מתפללת עליהם.
'תגידי, יש לך בית, שכירות, ארנונה?', שאלתי, 'כן' היא אמרה. 'קניות יש לכם?', המשכתי לשאול, 'כן', הגיעה התשובה. 'ומה עם לימודים וכל מה שצריך?' והיא ענתה 'כן'.
ואז פתאום הבנתי אותה ואותי. קצת איבדנו את הקשר בין פרנסה לבין ודאות. אנחנו כל כך רוצות שתהיה לנו ודאות. לאותה אחת הרי יש פרנסה, היא מתפרנסת ויש לה מה שהיא צריכה והיא עדיין מרגישה שבורה מהנושא ושהיא לא מקבלת את מה שהיא צריכה.
היא לא באמת רוצה פרנסה, היא רוצה שתהיה לה ודאות. היא אומרת 'אודל, אם תהיה לי את כל הכסף על ההשקעה שלי, נקנה נכס, נשקיע בו, נשכיר אותו ובעוד 20-30 שנה יהיה לנו לי משהו שיהיה שווה את כל ההשקעה שלי'. ושוב היא חוזרת לאותה נקודה. היא רוצה וודאות, כי פרנסה הקב"ה נותן לה כל יום ורגע רגע.
יותר מזה, אישה יכולה להגיד 'אני מתפללת לה' לפרנסה' ומה היא בעצם רוצה? היא רוצה שה' יביא לה סכום של כסף. בואו ננסה לחשוב על סיטואציה שאת מגיעה למישהי ואומרת לה 'אני חייבת כסף' אז היא תביא לך צ'ק של 1000 שקל אבל אם את אומרת לה 'אני אחרי לידה ואני חייבת לקנות עוד כמה דברים, לול עריסה, עגלה ועוד', את יכולה לפרט דברים בשווי 3000 שקל והיא תקנה לך.
אותו דבר אנחנו מול אבא שבשמים. אנחנו נורא נורא מתחננות אליו לוודאות בפרנסה כי באמת של האמת ה' זן ומפרנס מקרני ביצים עד קרני ראמים וגם אותנו. אם אני אשאל אתכן אם כואב לכן הגב כי אין לכן כריות ושמיכות או אם כואב לכן הבטן כי לא אכלתן כמו שצריך, תשאלו אותי השתגעתי, 'אכלנו שבענו והתקדמנו. אבל איפה הכסף??', תגידו.
פה אנחנו צריכות להפריד. יש פרנסה ויש וודאות.
אז בואי ננסה שניה לצמצם ולהגיד 'ריבונו של עולם אם אני מדברת איתך באמת, אני רוצה וודאות. זה לא באמת שאני רוצה לקנות את הנכס הזה, אני פשוט כזו חסרת אמונה, שאני אומרת אם אתה לא תעזור לי, לפחות יהיה בניין, יהיה דירה ומזה ישולם לי'.
אם אנחנו באמת נענה לשאלה הזו מול עצמנו, אנחנו מתחננוות לאבא בשמים שהיה לנו ודאות ויהיה ביטחון. זאת אומרת שאנחנו יכולות טיפה לרכך את העניין בתפילה.
אם מישהי תגיד לי 'איזה בניינים, אנחנו מדברות על כסף לחשמל, לאוכל, לשכירות'. אז את זה תגידי לאבא. אם תגידי 'ריבונו של עולם שלח לי פרנסה', זה כזה כוללני, אפילו לנו במוח. את יכולה לפרט ולהגיד 'ריבונו של עולם, תן לי כל חודש, ברגע התשלום של השכירות – שלח לי בדרך לא דרך שיהיה לי איך לשלם. אם מגיעים חשבונות חשמל ומים – שיהיה לנו איך לשלם. אבא שבשמים, הגיעה שבת המלכה – לא רוצה את הלחץ הזה של איך לשלם ולקנות'. את זה תבקשי, תפרטי לו.
פרנסה זה כשאת רוצה שהוא יזון אותך ויפרנס אותך, תפשטי לו את זה. בדיוק כמו אותה אחת שביקשה מחברה שלה כסף וקיבלה 1000 שקל לעומת זאת שביקשה מיטת תינוק, לול, שידה ובגדים וקיבלה למרות שעלו יותר. אותו דבר אנחנו יכולות להגיד, את רוצה פרנסה? מה את רוצה בפרנסה? תגידי 'ריבונו של עולם, אני רוצה יהיה רגוע בבית ושיהיה כסף להדליק מזגנים בחורף ולא נצטרך להגיד לילדים ללבוש ארבעה מעילים, גרביים חמות ואפילו צעיף וכובע ולכו לישון, ריבונו של עולם תשלח לנו כסף בשפע שנוכל לשלם את החשבונות'.
אחת אמרה לי שהיא רוצה כסף לשפץ את הבית. שאלתי אותה 'מה את צריכה?' והיא ענתה 'הספריה שבורה, הספה קרועה'. אז תגידי 'ריבונו של עולם, תשלח לנו כסף או תשלח לנו בדרך לא דרך ספה חדשה וספריה חדשה' וכנ"ל על זה הדרך.
בואו ננסה להפריד בין הוודאות שאנחנו רוצות שהיא קצת חוסר אמונה, כאילו אם יהיה דבר וודאי של בניין, מלט בלוקים, אז אני יודעת שמפה יהיה המעיין הנובע של הכסף, תהיה פרנסה. אנחנו רוצות ודאות ובשביל וודאות צריך להתפלל ולהגיד 'ריבונו של עולם, תשלח לי אמונה שאני אאמין בוודאות שאתה הוא זה שתמשיך לפרנס אותי כמו שפרנסת אותי עד היום'.
ומה שאני אומרת פה, גם אני צריכה בזה חיזוק. כולנו. וזה חיזוק שנדרש רגע רגע.
4 תגובות
חזק!
מסכימה עם כל מילה!
מאמר חזק ואמיתי!!!
שנזכה…
פוסט מעולה, כל מילה!
גם כשאנחנו מבקשות מה' על פרנסה וכו' צריכים באמת להאמין שרק הוא יכול באמת לתת לנו מה שאנחנו צריכים ולא לחשוב שאנחנו עובדים בגלל זה יש לנו פרנסה ואם נעבוד יותר אז יהיה לנו יותר כסף העבודה זה רק השתדלות ומה שמגיע לנו בכל זאת נקבל