זה נושא מאוד עדין, מאוד רגיש ומאוד אישי ולמרות זאת אני רוצה לדבר עליו, לנשים שממתינות לילדים.
הקב"ה החליט בדיוק כמה זמן את תמתיני, אבל את תהיי זו שתחליטי איך תמתיני.
זו תקופה מאוד מאוד קשה לנשים שממתינות לילדים בבתי חולים, אצל רופאים, כספים, אכזבות, בדיקות. תקופה איומה!
את זה שמעתי מכל הנשים שעברו אתה שלבים האלה. אבל אני כן רוצה לבקש מכן נשים יקרות שלא תגזרו על עצמכן את הבדידות והגלות מדבר מדהים – מילדים. אמנם לא ילדים שלך, אבל מילדים של אחים שלך, מאחים שלך עצמך, מילדים של חברות שלך. אל תגזרו על עצמכן נתק כזה. אל תגידי שאת לא רוצה יותר לרדת לגינה כי יש שם ילדים, לא להגיע לאירועים משפחתיים, לא רוצה להיפגש עם החברות שיש להן ילדים.
אני לא הייתי במקום שלכן, אבל אני רוצה להגיד לכן שילדים, קטנים בעיקר, זה דבר שמח, זה דבר מרגש, זה דבר מצחיק, זה דבר מתוק. אז למה את גזרת על עצמך, כבר כמה שנים שבהן את ממתינה? בחיים לא נכנסת לחנות של בגדי ילדים קטנים והחזקת בגד ורוד או תכלת כי זה לא קשור אליך, לא הגעת לאירוע כי זה לא שלך ואת מרגישה שלא מגיע לך לחוש את זה. נמצאים עם האחיינים ועם החברות ואת אפילו מפחדת לחבק כי 'מה יגידו' ו'מה יחשבו', וחוץ מזה את חושבת שזה לא שלך ואולי תחכי לשלך.
זו טעות.
תחבקי כמה שיותר, תלכי לחנויות ותקני דברים של ילדים לגיסות שלך, לאחיות שלך, לחברות שלך. כן תחושי את זה.
אבל אני כן מבינה אותך ואת ההסתייגויות שלך. ופה אני רוצה להעלות רף נוסף בשאלה על למה נשים שאין להן ילדים נמנעות מלהגיע לבית הכנסת הרבה פעמים, להגיע לאירועים משפחתיים או לגינה הציבורית.
פה יש משהו מאוד מאוד עמוק. תקשיבו טוב.
כל אישה בעצם מגיעה עם הפעקלה שלה. אצל אחת המצב הזוגי נוראי ואין לתאר. אחת עם ילדה עם בעיות אכילה קשות מאוד, לאחת יש ילד מתבגר שעושה להם את המוות, אצל אחת זה שכן שירד להם לחיים עם תוספות בניה. כל אחת עם הפעקלה שלה, אבל כשהן מגיעות לאירוע מסוים הן נהנות. יושבות לאכול מהאוכל ושמות את כל הצרות שלהן בצד. אבל אותה אישה שממתינה לילדים או אותה רווקה שעדיין לא זכתה להקים בית, עליהן יש שני פרוז'קטורים. את הניסיון שלהן אי אפשר להניח בצד כי הוא כל הזמן עליהן ולהן אין את הפריווילגיה לעזוב את ההתעסקות עם התרופות והבדיקות או המבטים הבוחנים.
ואז מגיעה אחת צדיקה שמאחלת 'עוד השנה תזכו לבן זכר' למצפה או 'תאמיני לי, איך עוד לא חטפו אותך, כזו יפיפיה', לרווקה. כמה זה מבייש, כמה זה מעליב, כמה זה כואב. ובואו, זה לא מתוך צדקות שהיא רצתה לברך אותה!
אם באמת אכפת לך מאותה אישה ממתינה או אותה בחורה רווקה, בואי תתפללי עליה לבד, בשקט עם עצמך. קבלי קבלה טובה עבורה, תני צדקה עבורה, תעשי איזה חסד בשבילה.
יש לי חברה שהמתינה איזה 7 או 8 שנים לילדים ויש לה הרבה אחים ואחיות. כל תקופת ההמתנה לא דיברו איתה שום דבר על העניין. כיבדו את המקום של הזוג, ידעו שהם עושים מה שהם צריכים לעשות. אחרי שהתגלה שהיא בהריון, סיפרו לה האחים על כל מה שעשו עבורה. 'הפכנו עולמות, קיבלנו קבלות, נתנו צדקות', הם אמרו לה, אבל רק אחרי שהיא הייתה בהריון. גם את התחושה הזו של הנזקקות הזו מול כולם, הם לא נתנו לה אלא רק כל אחד לעצמו.
אז בואו נקבל על עצמנו שגם אם אנחנו רואים אישה ממתינה או רווקה אנחנו לא מברכות בקולי קולות!!!
אין צורך בברכה הזו, הברכה הזו מייסרת, כואבת וזה גם לא נקרא אמן של ציבור. 'אמן של ציבור' הפירוש זה שהציבור יקבל על עצמו לבד. אבל לאחל דברים כמו 'השנה תזכו', מניסיון של נשים שאמרו לי, זה לא.
בואו נהיה גם אנחנו אנושיות ונאסוף את עצמנו ברגעים הכל כך קשים האלה. אם אנחנו באמת אוהבות אותם ובאמת רוצות בטובתם, נתפלל עליהם לבד.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
15 תגובות
לי קרה דווקא מקרה הפוך
בחתונה שלי הגיעה אישה שחיכתה שנים לילדים
וכשאמרה לי מזל טוב עניתי לה מזל טוב ותודה
ואז היא שאלה אותי: למה את לא מאחלת לי שיהיו ילדים?
עניתי לה שהמדריכה שלי אמרה לי לא לברך ישירות
אז היא בקשה ממני לברך אותה
תמיד צריך סייעתא דישמיא לדעת מה ואיך לדבר
אני רוצה להגיב מנקודת מבט קצת שונה. יש לי ילד מיוחד שהמראה שלו נראה רגיל אבל ההתנהגות שלו כל כך שונה וחריגה. לפעמים כשאנשים מהמשפחה, שכנים או סתם זרים מהרחוב אומרים לי הערות שנכנסות לי כמו סכין ללב אני מנסה להזכיר לעצמי שזה שהדיבורים שלהם שורפים אותי זה לא בגלל שהם לא בסדר.. אולי גם אני בממקומם היתי שואלת אותן שאלות.. אנשים לא יודעים מה בדיוק המצב שלך ובאמת לא מתכונים להכאיב..
התגובות פה מרגשות ומכאיבות לשמוע את הכאב העצום שנשים חוות. יש לי גיסה שלצערי מחכה הרבה מאוד שנים. אנחנו משתדלים מאוד להיות רגישים, לא לדבר על מה שלא צריך ומצד שני לא להסתיר למשל אם אנחנו בהריון , וכו. פעם עמדתי לידה וראינו מישהי שלא ראתה אותה הרבה שנים, היא שאלה איפה ה'חבורה' שלך? זה היה מביךככ היא הצביעה למעלה אנרה שם בשמיים.. ועד היום לקחתי את הדבר הזה חזק אין לשאול שאלות לחכות אם רוצים להגיד,זה יכול להביא לדברים נוראים. בשורות טובות
שמחתי מאוד שסוף סוף מישהי מעלה כזה דבר ועוד במקום כזה מכובד!
ישר כוח גדול!!!!
והלוואי שיצא מזה תועלת , כי התגובות האלה מנסרות בבשר החי
כל פעם מחדש וגם כשאת יודעת איך מגיבים אם כאלה תגובות.
תודה ושוב תודה!
וואו כמה שזה נכון וכמה שזה מציק כל הברכות בקולי קולות פשוט בא לך להיעלם באותו רגע……מה נשמע? יש חדש? לא! אמן חדש!!!! כשיהיה אתם תדעו….או פשוט תראו כשיבוא הזמן.
זה באמת רגיש ההתלבטות אם ללבוש בגד שטיפה עושה בטן כדי שלא יחשבו…או הצדיקות שאומרות לך וואי לפני שבועיים הייתי בטוחה שאת בהריון…… אני מבינה שאנשים פשוט לא חושבים אבל זה עדיין לא מוריד מהפגיעה….אז פעם הבאה זאת פוגשת צברה שכנה או כל אישה על תשאלי אותה אם נו מה קורה או יאללה תביאי לו עוד אח ,את לא רוצה עוד פשוט תהיי אם טקט ואל תשאאלי כלום מי שרוצה לשתף פשוט תגיד לך….
כמה נגעת בנקודה כואבת, אני מרגישה כל כך לבד. אני לא שכח שאחןתי הקטנה ילדה ואני בדיוק חזרתי מבית החולים ואיזה מישהי בסופר חשבה שאני ילדית וצרחה מזל טוב ופשוט התפרקתי מבכי וזרקתי את כל הקניה.
זה מאוד מאוד קשה
לשמחתי יש לי משפחה מאוד מתחשבת
בלידה של אחותי הן התקשרו אלי סתם כדי לדבר על נושאים אחרים, פשוט לעשות לי טוב
וכמה זה חשוב בכלל לא לשאול אנשים כמה ילדים יש לך, את לא רוצה שיהיה לו אח
פשוט שקט! אל תגידו דברים שדורכים על פצעים
22 מצפה כן עשיתי טיפולי פוריות הפסקתי כשהגעתי לשערי מוות אני נס רפואי הרופאים תעדו בחדר הניתוח את התסבוכת הנדירה הריון כפול וכן זכיתי לנס ועמדה לי הזכות של חסד גדול שעשיתי אשמח לספר בפרטי מי שתרצה הקב'ה כולו טוב ורק רוצה להשפיע ולתת לנו. כן עזרתי לגדל אחיניות נכנסתי לחנויות קניתי אבל המסקנה שלי הקב'ה יודע הכי טוב מה טוב בשבילך חבל לבזבז חיים שלמים בצער אף אחד לא מעריך אנחנו בדור שהנסיון עם ילדים גדול והכל לדעתי כי חיים בביקורת אחד על השני לא משלימים זה רצון ה'
ללמוד מהאמהות הקדושות כולן היו עקרות אבל המשיכו בעשיה אמונה ובטחון בבקשה אל תשקעו בעצב תחיו ותבינו אני חולת ניוון שרירים מלידה מתקדם לא האמינו שאעבור את גיל 20
אני אשמח לשמוע את הדבר הגשדול שעשית.
אני אשמח לדעת איזנה מעשה חסד עשיתך גם אני ממתינה לילדים ואשמח לדעת איזה עוד דברים אפשר לעשות
מדהים ומיוחד!!!!
צודקת בהחלט
רק דבר אחד, אם לא עברת את הניסיון הזה אין מצב בעולם שתביני למה קשה כ"כ להגיע לאירועים משפחתיים, ככ קשה עם ם הילדים של החברות, לרדת לגינה, ועוד הזדמנויות נוספות.
זה מאוד קל להגיד מהצד. לא ככ אהבתי לקרוא את דברייך.
כאחת שמתמודדות עם המתנה מאתגרת במיוחד.
הרבה בהצלחה
גם אני במצבך מי שלא נמצא במקום זה לא יכול להבין כמה זה קשה ובלתי נסבל באמת ילדים זה שמחה אבל במצב כזה זה קשה ולא נעים
היא כתבה בהמשך למה הן עושות ככה והתייחסה להתנהגות של החברה אליהן.
היא דיברה ממקום מכבד מאוד ועדיין בסגנון קצת נחרץ ולא מרחם כדי לעורר אותן לעשות משהו שטוב להן לחיים ולא לשקוע בעצמן.
צריכה להכיר אותה מקרוב כדי להבין מיהי.
אודל המקסימה,
אי אפשר להאמין שכותבת את המאמר המיוחד הזה, מישהי שלא חוותה את הכאב,
זה פשוט מראה כמה את אישה מיוחדת! רגישה! חמה ! ולב זהב!
כרווקה ב 33 שעושה הכל למען נישואין – מתפשרת על הכל – כמו הרבה הרבה מחברותי ,
זה פשוט חונק ושורף שאומרים כל מיני משפטים מתוך אהבה…. – סוג של חיבוק דב ,
ותמיד תמיד אני אומרת לעצמי זה חלק מהתיקון שלי … תסלחי , תסלחי, ותסלחי לכולם
אני תמיד אומרת לאנשים… שאלו שאין להם ילדים ואלו הרווקות – הם לא יכולות בשום מצב לשכוח את הכאב, זה רודף בכל פינה,
אם אני עם חברות בנות גילי- תמיד מגיעים לנושא.
ואם אני עם משפחה תמיד הם יזכירו את הנושא בעקיפין או במישרין – ומטוב לב כמובן
ואם אני עם עצמי – אז המחשבות עפות כל הזמן ..
לעולם לא נדע מה עובר אדם .. ולא משנה באיזה מצב הוא… אז כמו שאמרת פשוט תברכו בלב ..
אני מברכת את כולן כולן לראות את הישועה הגדולה שלהן בכל תחום ותחום …
שנזכה לגאולה אמיתית אמן ואמן