כתב רבי נחמן מברסלב זצוק"ל: "כי התכלית כולו טוב, ואפילו הצרות והייסורים והרעות העוברים על האדם חס ושלום, אם יסתכל על התכלית אז
בודאי אינם רעות כלל, אלא להיפך טובות גדולות כי בוודאי הייסורים באים בכוונה מה' יתברך רק לטובתו, אם כדי להזכירו שישוב בתשובה ואם כדי למרק עוונותיו. נמצא שבכל הרעות, אם אדם
יסתכל על התכלית, היינו כוונת ה' יתברך, כבר לא יהיה לו ייסורים. רק אדרבה יתמלא שמחה מגודל רוב הטובה. כי התכלית הוא כולו טוב.
רק מחמת שלוקחים מהאדם את הדעת, עד שאינו יכול להסתכל על התכלית שכולו טוב, ואז מרגיש את הצער.
וזו גם הסיבה שבטבע האדם כאשר בא לו צער או כאב של מכה, הפעולה הטבעית שהוא עושה, זה סוגר את עיניו, כי נשמתו חפצה להתבטל אל התכלית שהוא כולו טוב.
כמו אדם שרוצה לראות משהו רחוק, הוא מכווץ את עיניו כדי לכוון את כח הראיה לרחוק, כן הדבר, שרוצה לראות את הטוב ולהבין את התכלית שבכל דבר
צריך לסגור עיניו ולהיות בביטול כל המחשבות רק אליו יתברך, ואז כבר לא ירגיש בכלל ייסורים".