כתב רבי משולם פייש מטאהש זצוק"ל:
בכל שנה בזמן הזה אנו קוראים פרשת 'מקץ' שבה מובא סיפור גאולתו הפרטית של יוסף הצדיק. ועת זאת מסוגלת לכל אדם שיזכה לגאולה כזאת להיוושע
בכל העניינים הפרטיים שלו ולצאת מכל הקשיים כל אחד בעניינים הנצרכים לו, הן הדברים שצר לו בענייני הגוף, בבניי, חיי ומזוני,
והן מה שצר לו בענייני הנפש שמתרפק אל ה' ותורתו הקדושה ויושב בחושך וצלמוות בגלות היצר הרע.
וכמו שישועתו של יוסף באה בהיסח הדעת, פתאום ברגע אחד, הוציאו ה' יתברך לאחר שתיים עשרה שנים שישב בבור חשוך שעל פי הטבע אין כל סיכוי לישועה והנה זה קורה: "ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו……" ויוסף עולה לגדולה ונאמר לו: "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי….".
כן הדבר בכל אדם שחייב להאמין כי ישועתו תבוא בהיסח הדעת וגם הוא יזכה לצאת מאפילה לאורה גדולה.
ולכן תקנו לנו רבותינו הקדושים לברך בכל יום ברכת 'גואל ישראל' בלשון הווה: 'גואל' וכמו שפירש רש"י שברכה זו נתקנה על גאולה פרטית שנצא מכל הצרות.