מובא בשם רבי משה מקוברין זצוק"ל": "הכלל של עבודת הבטחון בה' יתברך, הוא קודם להאמין באמונה שלימה שכל דבר שנעשה בחיינו הוא רק מה' הטוב והמטיב והכל לטובת האדם, וידיעה ברורה שאהבת ה' אלינו באיזה בחינה שאנחנו עומדים אינה נפסקת לעולם. ועל זה לבד צריך תמיד להודות לו.
ועל ידי ההודאה ממשיכים עוד חסדים ורחמים.
"שיויתי ה' לנגדי תמיד"
מובא בשם רבי יחיאל מזלאטשוב זצוק"ל- " 'שיויתי' הוא לשון של השתוות – שאדם צריך להרגיש שאצלו הכל שווה, בין שהוא מרגיש רחמים ובין שהוא מרגיש התנגדות – הכל הוא מה' הטוב והמטיב לטובתו, וגם שמבזים אותו וכיוצא בזה, או שהוא כולו שקוע בחובות וכדומה, הוא יודע ומתחזק ומאמין שהכל מאיתו יתברך וסומך על הנהגתו שהכל לטובתו, ובזכות הבטחון וההודאה גם על הצער שעובר עליו מתוך הבנה שעליו לתקן את מעשיו ועל ידי
זה מהרהר בתשובה, בזה נתהפכים כל הדינים לרחמים גלויים. וזהו שכתוב : 'אברכה את ה' בכל עת, תמיד תהילתו בפי'. בכל עת עלינו להודות לו".