כתב רבי נחום מטשרנוביל זצוק"ל: "כי באמת כל שפע הפרנסה של האדם הוא לפי גודל הבטחון בה' יתברך, והפשטת בטחונו מסיבות חיצוניות" – תחום עיסוקו ששם בדרך כלל הוא מקבל על פי רוב את פרנסתו.
לדוגמא, אם יש לו עסק עצמאי או שהוא עובד כשכיר והוא משער בדעתו את הסכום שעתיד להרוויח בכל חודש ועל פי זה הוא חושב שגם בחודש הבא יהיה לו בערך אותו סכום. הרי במחשבה זאת, הרי הוא מצמצם את השפע שהוא יכול לקבל משמיים, כי הינו יוצר בדעתו כביכול גבול כלפי הקב"ה. כי בעצם הינו בוטח על הסיבה שהיא מקור פרנסתו, והוא אינו בוטח בה' יתברך שהוא עילת העילות וסיבת כל הסיבות.
אבל מי שזוכה לדרגת – 'לדעת' שהיא האמונה השלימה שכל הפרנסה מגיעה מה' יתברך בלבד ומקור הפרנסה – מקום עבודתו הוא רק הלבוש לשפע העליון, אזי בזה הוא מסיר את כל הצמצום ויכול לקבל שפע גדול יותר בכל זמן ובכל מקום.
ועבודת הבטחון היא לסמוך על הקב"ה שיכול לתת בעוד אין סוף דרכים שפע פרנסה בלי גבול
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
